בהתרגשות אין קץ 'זמן אלול' נפתח היום באופן רשמי בעולם התורה והישיבות. בעקבות פגעי בזמן, בשנים האחרונות יותר ויותר ישיבות קדושות הקדימו את פתיחת הזמן, וכבר במאות ישיבות נפתח הזמן במהלך השבוע שעבר, אך הקריאה 'א-ל-ו-ל' נשמעת היום בלבבותיהם של מאות אלפי בחורי החמד.
טרם פורסמו נתונים רשמיים על העולים השנה לשיעור א' ומגדילים בעוד אלפים את לומדי התורה הקדושה על ספסלי הישיבות, אך על פי ההערכות מדובר על כ-11,000 בחורים חדשים, לפחות, שהצטרפו לשיעור א' ישיבה קטנה.
נכון לנתונים שפרסמנו בערב חג השבועות, בישיבות הגדולות למדו בזמן קיץ 43,747 בחורים, שאליהם יצטרפו עוד אלפי בחורים העולים לשיעור א' ישיבה גדולה. כל אלו לומדים בקרוב ל-1,700 מוסדות ישיבות וכוללים. בישיבות הקטנות למדו בזמן קיץ 35,262 בחורים, ב-338 ישיבות בכל רחבי הארץ.
לפי סקירה של שמעון ליברטי ב'הדרך', ברשת בני יוסף לומדים קרוב ל-60 אלף תלמידים כן ירבו. לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, נרשם גידול מבורך במספר הכיתות החדשות במוסדות החינוך של רשת ׳בני יוסף׳ וישנה עלייה גדולה במספר התלמידים, תוך דגש על פתיחת כיתות 'מכינה' חדשות בכל רחבי הארץ.
ב'חב"ד אינפו' סיפקו סקירה על מפת הישיבות החב"דיות. לפי הנתונים שאסף שניאור אלפנביין, בעשרות ישיבות חב"ד ברחבי הארץ לומדים למעלה לומדים למעלה מ-3,200 בחורים בלע"ה.
הכנה לישיבה
מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, נשאל על ידי בחור ישיבה, שעבר לקבל ברכה, כמה שעות צריכים בחורים ואברכים ללמוד בימי בין הזמנים. "מה זאת אומרת, מה ההבדל?", השיב מרן רה"מ. השואל תהה: "בדיוק כמו בזמן?". ראש הישיבה השיב: "כן, אין הבדל".
עם סגירת הרישום בהיכל הישיבות לקראת זמן אלול תשפ"ב, לפני שנה, ביקר הגאון הרב זמיר כהן ראש ישיבת אבני נזר במעונו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הגר"ש כהן לברכה והתייעצות.
במהלך הדברים הרחיב מרן הגר"ש כהן בדרך הלימוד וההנהגה בהיכלי הישיבות ועורר על חשיבות ההקפדה על תפילות בישיבה. "יש להקפיד מאד שבחורים יתפללו שחרית בהיכל הישיבה, יש בכך חשיבות גדולה. המשגיחים בישיבות צריכים להלהיב את לבבות הבחורים להתפלל בישיבה, ישיבה זה לא רק לימוד תורה, זה לימוד תורה ויראת שמים. ויראת שמים זה תפילה".
בדבריו הרחיב מרן בדרך הלימוד והמסכתות שחשוב שילמדו בסדרי העיון, "יש לשלב בסדר המסכתות של הלימוד בעיון גם מסכתות מסדר מועד, כגון סוכה, פרקים מסוימים ממסכתות שבת ופסחים, ופרק אחרון ממסכת יומא. זה נותן לבחורים ידיעות יסודיות שנצרכות לחיי היום יום". התבטא.
כמו"כ, נשיא המועצת ביקש בדבריו לעורר בקרב בני הישיבות על פגעי הטכנולגיה ואמר "בחור שמחזיק אייפון יש להוציאו מהישיבה כי זה שורש כל הקלקולים ונזק לכל הבחורים בישיבה ואפילו לחילול שבת רח"ל מגיעים מזה".
ונשמרתם
לקראת פתיחת שנת הלימודים במוסדות החינוך במגזר החרדי, שוטרי ומתנדבי אגף התנועה יפעלו למען ביטחונם ושלומם של מאות אלפי הילדים. במסגרת ההכנות לשובם ללימודים של מאות אלפי ילדים במגזר החרדי משטרת ישראל תגביר את הנוכחות בקרבת מוסדות החינוך ובכלל ברחבי הערים והישובים.
בימים הקרובים יסיירו אלפי שוטרים, לוחמי מג"ב ומתנדבים על מנת לתת מענה נדרש לציבור בהיבטי אבטחה ותנועה. אל השוטרים ילוו חבלני מערך החבלה במטרה למנוע כל סיכון אפשרי. בנוסף המשטרה מתגברת בימים אלה את מוקדי החירום שמספרם – 100 ומוקד המיידע הארצי של המשטרה שמספרו – 110.
כאמור, החל מהיום צפויים לפקוד את מוסדות החינוך החרדים מאות אלפי תלמידים מלווים ע"י הוריהם. הגעתם צפויה ליצור תנועה ערה של כלי רכב לצד תנועת הולכי רגל במעברי החצייה בצירים הנושקים, לפיכך – שוטרי התנועה יסייעו בהזרמת התנועה הבטוחה בסביבת מוסדות החינוך.
במהלך פעילות מקיפה בתחום שמבוצעת על ידי אגף התנועה בשנה האחרונה, ובדגש מתחילת החודש הנוכחי, ניכר כי עדיין קיימים נהגי רכבי הסעות המסיעים ילדים בכלי רכב לא תקינים ללא שימוש בהתקני ריסון ובמערכות שאינן תקינות ובכך מסכנים את הילדים ומשתמשי דרך אחרים. ידע כל נהג שמזלזל בנושא הבטיחות או שאינו נוהג כחוק כי המשטרה בעקבותיו.
"לצערנו, לא רק רכבי הסעות חוטאים בכך אלא גם הורים לילדים", אומרים במשטרה. "על נהגי רכבי ההסעות וכן על ההורים להבין שחיי הילדים בידיהם. מעבר לכך, שאי חגירת חגורת בטיחות או התקן ריסון לילדים מהווה הפרה של החוק, מדובר בסיכון חיים של ממש".
משטרת ישראל פונה להורים המלווים, לנהוג במשנה זהירות ולהקפיד על עצירה והורדת נוסעים בצורה בטוחה, שימוש נכון בהתקני ריסון מתאימים ונהיגה איטית וזהירה תוך מתן זכות קדימה להולכי הרגל בדרכם לבתי הספר והגנים.
ברכת הנשיא
נשיא המדינה יצחק הרצוג כתב במאמר לרגל פתיחת הזמן כי "עולם הישיבות, תלמודי התורה, והחיידרים המחדש כעת את שנת הלימודים, ממשיך לשמר בתלמידיו את אחת העוצמות הייחודיות למסורת היהודית לפיה הלימוד איננו רק תהליך שכלי אלא תהליך רגשי, חושי, שצריך 'לפתוח את ליבו של הלומד' ולהיות מוחש ברמ"ח איברים".
"כוחה, עוצמתה ועומקה של מערכת החינוך התורנית היא ביכולת שלה להעביר מדור לדור את חדוות הלימוד, חדוות לימוד התורה. החוויה הזו עיצבה את עמנו, והשפיעה ומשפיעה עד היום על נשמת האומה. הדברים מושתתים בין היתר על אחריות לבסיס הרוחני האיתן של כלל ישראל, ועל כן אני מלא הערכה למערכות החינוך העמלות יומם וליל לשלב גם כלים לעולם המעשה, ולהעניק לדורות העתיד הנבנים סל כישורים וידע מגוון ורחב אופקים, כמו גם היכרות עם העם היהודי והחברה בישראל", דברי הרצוג.
