בימיו האחרונים של חודש אלול נמצא כל יהודי במרוץ של הרגע האחרון, דחף סמוי בוער בקרבו: להספיק עוד משהו, להוסיף עוד זכויות לכף המאזניים האישית שלו שתישקל בעוד ימים ספורים, בראש השנה הבעל"ט.
עובר לו יהודי ברחובה של עיר ורואה מודעה של 'בית התבשיל' הקוראת לו לתרום סעודת 'ראש השנה' למשפחה רעבה. הלב היהודי נפתח, הוא שולף מכיסו סכום כסף ומעניק ל'בית התבשיל' כששפתיו ממלמלות תפילה שהזכות תעמוד לו.
כעת, שוו בנפשכם את המחזה הבא: ראש השנה, מיודענו מתייצב למשפט בבית דין של מעלה ולמרבה הצער, כף הזכויות מזנקת מעלה והאחרת שוקעת עמוסה למטה. פחד ורעדה מצמררים את גוו, מה עוד ניתן לעשות?
ופתאום נפתחת הדלת ולהיכל בית הדין נכנסת משפחה שלימה, אב ואם, ילדים וילדות, נערים ותינוקות, "שנה טובה" הם קוראים לעברו בחיוך של התנצלות: "בדיוק עכשיו סיימנו את סעודת החג", תוך כדי דיבור הם עולים אל כף הזכויות ומטים אותה במשקלם חיש לטובה.
היהודי נועץ בהם את מבטו, להפתעתו הוא כלל לא מזהה אותם. הוא מעולם לא פגש בהם, לא מבין מה שייכותם לכאן. אך פתאום הוא נזכר באותה סעודת חג שתרם לפני כמה ימים, מתברר שזו המשפחה שזכתה ליהנות מתרומתו, מסעודת החג שהגיעה עד פתח ביתה דרך 'בית התבשיל'.
כן, הוא אמנם לא מכיר אותם, אבל הם אלו שזיכו אותו בשנה טובה. הזכות העצומה והנשגבה 'להאכיל יהודים רעבים –היא זו שהפכה את מצבו לטובה, 'צדקה תציל ממוות'. בזכותה הוא זכה לשנה טובה ומבורכת.
לימדונו רבותינו כי בכוחה של צדקה, ובמיוחד הענקת אוכל מוכן – ארוחה חמה ומבושלת ליהודי רעב – שהיא הצדקה הסגולית והגדולה ביותר, כמבואר בגמרא ובזוהר הקדוש, להפוך את מצבו של יהודי מן הקצה אל הקצה. לחולל מהפכות בשמים לטובתו.
היה זה לפני שלוש שנים בדיוק, בערב ראש השנה תש"פ, עת יצא מרן שר התורה בעל ה'דרך אמונה' זצוק"ל במכתב מרגש למען 'בית התבשיל' שמילותיו אינן מותירות אף לב יהודי בשוויון נפש ומדברות בעד עצמן, ובמיוחד ההבטחה הקדושה שנחקקה בו, הנה הוא במלואו:
"הנה נתברכה עירנו במפעל החסד הגדול בית התבשיל אשר שולח סעודות לאלפי משפחות רעבות והוא מגן על כל תושבי עירנו, וזכות עצומה ליום הדין להיות שותף במפעל קדוש זה להאכיל אלפי נפשות רעבים בפרט בימים הקדושים אשר כל אחד מחפש זכויות, וכל התורמים להם יתברכו בשנה טובה ומתוקה ונחת מהצאצאים ולא ידעו מחסור כל ימיהם (חי"ק)".
בהקשר לכך, באחת השנים בעת פתיחת מגבית 'ימים נוראים' של בית התבשיל הזכיר בעל ה'דרך אמונה' זצוק"ל את דבריו של בעל ה'פרי חדש' שמעיד על עצמו: "ונוהג אני לשלוח מנות לעניים ערב ראש השנה, כדכתיב 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו'.
ה'דרך אמונה' עורר אז כי לאור דברי ה'פרי חדש' ראוי לכל אחד ואחד לקיים את המנהג 'לשלוח מנות בערב ראש השנה', לשלוח ליהודים מנות מוכנות למאכל, וב"ה שעל ידי בית התבשיל המחלק בערב ראש השנה אלפי מנות לנזקקים, ניתן לקיים מנהג זה בהידור המושלם ביותר.
בימים אלו, ערב ראש השנה, עדיין אפשר להספיק, לחטוף את הזכות העצומה, להבטיח לעצמכם את הסנגור הטוב ביותר בראש השנה: לתרום סעודה לילדים ומשפחות רעבות, בשבילכם זה כמה שקלים, אך בשביל המשפחה הרעבה, זה מה שיעשה את ההבדל בין חג עצוב של בטן מקרקרת מרעב, לחג שבע ומאיר. והכול ייזקף לזכותכם!
הביקוש לסעודות חג במשרדי 'בית התבשיל' עולה על כל התחזיות, יהודים במצב בריאותי לא משופר, קשישים, משפחות במצוקה תפקודית בעקבות מצב בריאותי של אחד מבני המשפחה או ההורים, כל הבקשות מתנקזות לארגון אחד העוסק בהכנת ארוחות מבושלות ושיגורן עד לבתי הנזקקים בדרך הכי מכובדת ודיסקרטית ושמו 'בית התבשיל'.
זה הזמן להיכנס לאתר של בית התבשיל
ולקחת על עצמכם לשלוח סעודת חג למשפחה רעבה ולהטעין את כף המאזניים האישית שלכם במצווה הנשגבה שתכביד לאין ערוך את משקל הזכויות שלכם, ובזכות זו תזכו בעז"ה להתברך בשנה טובה ומתוקה, וכלשון חז"ל "אם אתה משמח את שלי- אני משמח את שלך.
