המסע אל ביתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין יוצא לדרך בזמן שהרוחות ברחוב החרדי סוערות מתמיד. רק לפני מספר ימים תמה "סאגת החינוך" שאיימה על עתידה של מפלגת יהדות התורה. מי שקיבל את ההחלטה על ריצה משותפת הוא מנהיגה הרוחני של תנועת 'דגל התורה'. היהודי בן ה-99 שיושב ספון בחדרו הצנוע בבית ברחוב ראב"ד ומצודתו פרוסה על הציבור החרדי כולו.

ימים ספורים לאחר מכן התאספו עשרת אלפים נשות ישראל להתחזק מול ניסיונות התקופה ופגעי הטכנולוגיה. במהלך הכנס נרשמו רגעים מיוחדים, מרגשים ומצמררים – אבל רגע השיא היה ללא ספק כאשר על המסך הופיעה דמותו הטהורה של מרן ראש הישיבה. מעמקי ליבו הוא בכה על נשמות ישראל ההולכות לאיבוד וריתק אל דבריו את עשרת אלפים זוגות העיניים.

עברו ימים בודדים וגדולי האדמו"רים, ראשי ישיבות, מנהיגי עדות ורבנים משלל חוגים ועדות, עלו והתכנסו בבית הקטן ברחוב ראב"ד. מנהיגי האומה התיישבו סביב מרן ראש הישיבה כדי לטכס עצה ולהתגייס למען אלמנות ויתומים, למען צרכי עם ישראל ולמען עניי העיר המתקשים לשאת את עול ההוצאות הכבדות לקראת חגי תשרי.

האירועים נעים בקצב מסחרר, הסערות והסאגות חולפות ומשתנות, הכינוסים הולכים ומתרבים – אבל המוקד הוא איש אחד שאין לו אלא ד' אמות של תורה, יראה והלכה. מבחינתו, המשרה היא מטלה, התפקיד הוא מטרד והכהונה היא כורח המציאות.

לכן, המסע של כתב 'חדשות JDN' אינו כולל סיקור חייו של מפעל התורה המהלך, כי הוא ידוע ומוכר לכולם. כך גם המנהיגות – בולטת ומתגלה מדי יום. מה שבאמת מעניין, היא השאלה: מה הוא סדר יומו של אותו מנהיג? איך הוא פועל במקביל בשלל זירות, תוך כדי מוסר שיעורי תורה, בה בעת מקשיב לצרותיהם של בני ישראל ובאותו פרק זמן גם מקדיש זמן לבני משפחתו?

אז יצאנו לבדוק. כדי לענות על השאלה, ירדנו לעיר התורה בני ברק וניסינו להתחקות אחר סדר יומו העמוס של "האיש על העדה"; ההשכמה המוקדמת, המניין המצומצם, ההשתעשעות התורנית עם בני המשפחה, הכנת השיעור, הנסיעה בליווי ילדי התשב"ר, התייעצות האח"מים, קבלת הקהל, ביקורים של גדולי ישראל, החברותות עם התלמידים שהפכו לנכדים והכנסים למען צרכי הציבור.

06:30 לפנות בוקר – השכמה

מיליוני ישראל עדיין נמים את שנתם, אבל בבית ברחוב ראב"ד האור כבר דולק. האיש שמכונה על ידי מאות אלפי אנשים כ"רשכבה"ג", כבר עומד על רגליו ומתכונן בסילודין ליום עמוס של שיעורי תורה, עבודת ה' והנהגת הדור. בעוד דקות אחדות יחל מניין הסליחות בחדרו, ולאחר מכן תפילת שחרית עם קבוצה מצומצמת של 12 תלמידים בלבד.

07:00 – תפילת שחרית עם מעגל מצומצם של בני תורה

מניין של בני תורה מתכנס בחדרו של מרן ראש הישיבה ופותח באמירת 'אדון עולם'. מדובר כאמור בקבוצה מצומצמת מאוד הכוללת תלמידים הקרובים לראש הישיבה כבר שנים רבות. לא מתאפשרת כניסה לאנשים שאינם נמנים על בני הקבוצה הזאת. כמו כן, במקום מונח ספר תורה שהוכנס לבית הרב ושוכן בו באופן קבוע.

לאחר התפילה נכנסים אל החדר נכדים ונינים. לפעמים אברכים ותשב"ר, אך בדרך כלל בחורי ישיבות שמנצלים את ההפסקה לפני סדר א' כדי לשהות בצל הסבא הגדול. במהלך 'פת שחרית', ראש הישיבה משתעשע בלימוד עם הנכדים והנינים הצעירים בסוגיות הנלמדות בין כותלי הישיבה. קורת רוח מרובה נסוכה על פניו של הסבא הגדול, כאשר עיניו רואות את צעירי הצאן ממשיכים את דרכו ושוקעים ב"ריתחא דאורייתא".

ההשתעשעות בלימוד פוסקת כאשר אל סלון הבית נכנסים שורה של הורים מאושרים המכניסים את בניהם בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. כמדי יום, ההורים, שאינם מוכנים לוותר על עריכת ברית מילה לרך הנולד בצילו של ענק התורה והיראה, מכבדים את ראש הישיבה בסנדקאות ולאחר מכן עוברים לקבל את ברכתו.

09:30 – השעות הדרוכות של הכנת השיעור

ראש הישיבה מתיישב להכין את השיעור אותו ימסור מאוחר יותר למאות תלמידי ישיבת פוניבז'. הבית כולו דרוך. כל בני הבית יודעים כי בשעות האלה אי אפשר להפריע לראש הישיבה. הוא יושב ספון בחדרו, רוכן על ספרי הקודש וצולל אל מעמקי התלמוד. בשעות האלה אין יציאות אל מחוץ לבית, אין מבקרים ואין התייעצויות. הזמן כולו מוקדש להכנת השיעור.

12:15 – יציאה לישיבה

הגרי"ג קם מכיסאו ופוסע לכיוון הדלת. הרכב כבר מותנע, המלווים קופצים לתוכו וראש הישיבה יוצא לדרכו אל היכל הישיבה המפורסם בעולם. כעבור דקות קצרות, הרכב מגיע לישיבה ומגיד השיעור הזקן בעולם עולה אל אולם השיעורים בהיכל הגרח"ש. כ-300 תלמידי שיעור א' קמים לכבודו ביראת הכבוד ומחכים למוצא פיו של זקן צדיקי הדור, היושב, מאז התפרצות נגיף הקורונה, בתוך קפסולה מיוחדת כשלצידו תלמידו הקרוב הרב מאיר אסחייק.

13:30 – חזרה לראב"ד בליווי תשב"ר

ראש הישיבה נפרד מתלמידיו ויוצא לרכבו. כאן אנחנו נתקלים במחזה נהדר, החוזר על עצמו מדי יום; עשרות ילדי תשב"ר, החוזרים מתלמודי התורה, עוצרים ליד הישיבה כדי לחזות בפניו של הצדיק. הילדים מסרבים לוותר על החוויה הרוחנית ומדי יום מלווים את רכבו של ראש הישיבה בדרכו חזרה לרחוב ראב"ד. כשראש הישיבה חוזר לביתו, תלמידים עטים על מורם ורבם ומבקשים ללבן סוגיות שהועלו בשיעור.

14:30 – תפילת מנחה וקבלת הקהל התלת שלבית

שערי הבית נפתחים ועשרות יהודים זורמים לתוכו כדי להתפלל מנחה בצל הקודש. רובם תיאמו קודם לכן את הגעתם לתפילה, כדי למנוע עומס כבד מדי על הבית הצר. לאחר התפילה נפתחות הדלתות והמוני בית ישראל, העומדים בתור ארוך המשתרך על מדרגות הברזל המובילות לבית ושנמשך עד לרחבת הבניין, נכנסים לבקש את ברכת הרב.

קבלת הקהל מתנהלת בצורה תלת שלבית; תחילה נכנסים ההמונים לקבל את ברכת הרב. מי שחפץ בברכה מגיע לבית, גם ללא תיאום. בשלב השני, אנשים המבקשים את הכרעת הרב בעניינים אישיים נכנסים אל החדר לאחר תיאום עם בני הבית. עשרות רבות של יהודים ואנשי מעשה, מכל החוגים והעדות, מציגים בפני ראש הישיבה את אשר על ליבם ומבקשים את הכרעתו. בשלב השלישי, הנין המפורסם הרב מוטי פלאי ניגש אל הסבא רבא עם חבילה גדולה המכילה כמות עצומה של מכתבים, פניות ושאלות – שנשלחו על ידי מאות אנשים מכל רחבי תבל אל הרב חיים שוורץ, המקבל לידיו את השאלות מכל הציבור במהלך היום בטלפון, במייל ובפקס – ומתחיל להציג אותן אחת לאחת.

הסיטואציה היא בלתי נתפסת; בפני היהודי הצנום, שנמצא בשנה ה-100 לחייו, מוצגות שאלות כבדות משקל בכל התחומים, מכל הסוגים ומכל רחבי תבל. אנשים הנתונים בצרה, הורים המתמודדים עם ילדים חולים, מאושפזים הנמצאים בין חיים למוות, יהודים שנקלעו לחובות עצומים, מחנכים היושבים על המדוכה בעניינים חינוכיים חשובים – כולם מבקשים לשמוע את דעתו, עצתו או הכרעתו של מרן, והוא מצידו אינו נחפז לשום מקום אלא עונה לכל אחד, מקדיש את מרבית תשומת הלב לכל פנייה ופנייה ומשתתף בצערו ובשמחתו של כל יהודי באשר הוא.

שעת קבלת הקהל מגיעה לסיומה והרב שוורץ מתחיל בעבודת הקודש והחסד. הוא משגר את התשובות של מרן לכל הפונים, באמצעות הטלפון, פקס או מייל. הוא מבין את מצוקתם או דריכותם של הפונים, ולכן הוא משתדל, מדי יום, להחזיר את התשובות לכולם עוד באותו ערב.

17:00 – לימוד התורה

כעת, ראש הישיבה חוזר אל הזירה הטבעית: לימוד התורה. רק לפני שעה קלה הוצגו בפניו האירועים המחרידים ביותר, המקרים הטראגיים, ההתרחשויות המשמחות בתבל – אבל כל זה לא מונע ממנו להתעמק במה שעסק בה מיום עמדו על דעתו, תורת השם.

18:00 – הבוגרים שלומדים בחברותא

זו השעה שראש הישיבה מתיישב ללמוד עם החברותות. מדובר בענקי תורה מצד עצמם, וכולם בוגרי ישיבת פוניבז': הרב יחזקאל לוי, הרב יעקב גנוט והרב צבי יהודה אדלשטיין. אבל בשנים האחרונות, השעה של קורת רוח נקטעת בחציה השני, כאשר אישי ציבור, חברי כנסת, מנהלי מוסדות נכנסים אל מעונו של הרב. ברגעים אלה הוא מכריע בעניינים ציבוריים, מתווה את דרכי החינוך וקובע את סדר היום בציבור החרדי.

גדולי ישראל, אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות המבקשים לבקר את ראש הישיבה, מגיעים בשעה זו אל הבית. לפעמים גם נערכים בבית, בשעה זו, כינוסים בהשתפות גדולי ישראל, לטובת ארגוני צדקה וחסד, מוסדות חינוך או מיזמים לטובת היהדות הנאמנה.

גם מסעותיו של הגרי"ג למעמדים גדולים, עצרות ענק או אסיפות בחירות, מתקיימים בשעה זו. ראשי תנועת 'דגל התורה' יודעים כבר כי כינוס מועצת גדולי התורה ניתן לקיים רק בשעה הספציפית הזאת, בה הרב יוצא לאירועים ציבוריים.

20:30 – תפילת ערבית וקבלת קהל מקוצרת

שערי הבית נפתחים שוב והמונים זורמים לתוכו לקראת תפילת ערבית, וקבלת הקהל המקוצרת שלאחריה. מיד עם סיום התפילה, הקהל עובר במהירות לפני הרב כדי לקבל את ברכתו. לא ניתן לגשת עם שאלות כעת, כי תוך דקות אחדות מתחיל השלב הבא בסדר היום העמוס.

21:00 – ה'חבורה' עם זקני התלמידים

בימי ראשון, רביעי וחמישי הגרי"ג מוסר 'חבורה', שבה משתתפים זקני תלמידיו וביניהם: הגאון רבי חיים ברמן, המתמיד המופלג של ישיבת פוניבז'; הגאון רבי עזרא רוטשילד, משגיח ישיבת פוניבז' שמונה על ידי הגרי"ג עצמו למשגיח הישיבה אחרי פטירת המשגיח הקודם הגה"צ רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל; הגאון רבי מאיר בן שלמה, ראש ישיבת תורת חסד באלעד. ביום שני הוא לומד בביתו, וביום שלישי מוסר שיחה לתלמידים.

22:00 – הנכדים הירושלמים מהישיבה מגיעים לבית

הבית מתרוקן ומי שנשאר ללון לצד זקן הדור, הם ניניו, נכדי חתנו הגאון רבי דוד לוי, ר"מ בישיבת פוניבז', ובני הרב אהרן וייס, שהוא היחיד מבין משפחת הרב המתגורר בירושלים. לכן, בניו הלומדים בישיבת פוניבז' מגיעים לשהות לצד הסב בשעות הלילה.

***

סדר יומו של זקן צדיקי הדור מעורר פלא בכל המובנים. בשעה אחת הוא עוסק בעבודת התפילה, בשעה אחרת הוא שקוע כל כולו בתורת השם, כעבור שעה הוא מקשיב לצרותיהן של ישראל, ובשעה נוספת הוא יושב בישיבה ומוסר שיעור למאות תלמידים. אין סטיות, אין סידורים דחופים, אין נופשים ואין פגרות. בבית הזה מתנהל סדר יום קפדני של מנהיג בעל שיעור קומה, שמעטים בדורות האחרונים היו מסוגלים לקיים.

נותר לנו רק להתפלל ולקוות שמרן ראש הישיבה יאריך ימים על ממלכתו, בבריאות איתנה, ושימשיך להנהיג את מאות אלפי בני התורה ביד רמה, לחזק את בני ישראל, לרומם את בני הנוער, ולהצעיד אותם לקראת ביאת משיח צדקנו, שיבוא במהרה.

צילומים: באדיבות המצלם