אמש פורסמה הידיעה על פטירתה של האישה הצדקנית הדסה שפירא ע"ה.
הדסה ע"ה היתה מוכרת בירושלים כגננת מוערכת שניהלה את ביתה למופת ובכך עזרה לבעלה לשקוד על התורה ולהיבחן על כל הש"ס.
לפני כשנה חלתה בסרטן והחלה לעבור טיפולים כימותרפיים, על תקופה זו העידה בתה הגדולה:
"אמא חלתה והתחילה לקבל טיפולים בארץ. ראינו אותה הולכת ודועכת במהירות מפחידה, ידענו שחייבים לעשות משהו ואז אבא קרא לנו וסיפר שהיא עומדת לטוס לטיפול מתאים יותר בחו"ל.
פחדנו להישאר לבד אבל אמא חבקה אותנו ואמרה: "עד החגים אני אחזור אליכם בריאה ושלמה!"
הטיפול בחו"ל לא נשא תוצאות ומצבה הלך והידרדר כשהיא שוהה הרחק מבני משפחתה.
בתקופה האחרונה בקשה שוב ושוב לחזור לארץ כדי לשהות עם הילדים הקטנים ולהיפרד מהם, אך מיד עם נחיתתה, הובהלה לבית החולים שם הורדמה ונפטרה.
הלווייתה נערכה שעות ספורות לפני החג ולבני המשפחה לא נותרה אפילו שעה בשביל לשבת שבעה.
בשיחה שנערכה עם בני המשפחה, הם ספרו על ההתרגשות והגעגוע של הילדים שגרמו לפרידה טראומתית:
" ידענו שאמא חוזרת חולה מאוד, חיכינו לה כל כך והכנו עם הקטנים שלט 'ברוכים הבאים' לדלת. אבל אמא לא הספיקה.
מהמטוס היא עברה ישר לבית החולים, שם הרדימו אותה לזמן קצר והיא נפטרה בערב סוכות. ההלוויה היתה כמה שעות לפני הדלקת נרות ואפילו לא יכולנו לשבת שבעה.
הילדים הקטנים נצמדים אלי בפחד, חלק שותקים, חלק שואלים שאלות קשות ואני מצטרפת בבכי" שתפה אסתר.
בהמשך היא בקשה למסור: "אני רק בת 16.5. מבוגרת מספיק בשביל להבין את עומק הכאב, הבדידות והיתמות שלנו. צעירה מידי בשביל לקחת אחריות כלכלית, רגשית ופיזית על כל המשפחה, בבקשה תעזרו לי לאסוף את השברים ולהציל את המשפחה!"
כמה צרותתתתת ה' משיחחחח