" זה היה כאבים חזקים ממש, לא משהו שעובר עם אופטלגין, בעלי אמר שחייבים לבדוק ואז הבנתי : "הוא מפחד שזה זה".
לפעמים סיוט הופך למציאות, גילו לי את המחלה בשלב פתולוגי 4 עם גרורות. היינו אז לפני החתונה של הבת הבכורה שלי, החלטנו לשמור על זה בסוד ולא להפריע לשמחה של הזוג הצעיר.
הרופאים בקשו שאתחיל לקבל כימותרפיה באופן מידי ומאז אני בטיפולים בלי הפסקה. עברתי שנה קשה מאוד, ניתוחים, בדיקות, סבל, נשירת שיער, ופחד עמוק שנושף על הבית שלנו כל הזמן" היא משתפת.
אסתר ברקוביץ היא בת 41, עד לפני שנה וחצי החיים שלה היו יפים, בית, משפחה, עבודה וילדים.
את רוב יומה העבירה אסתר בקליניקה פרטית ועזרה לאנשים: "נפש האדם היא הדבר הכי יפה שיש" אמרה לכל הסובבים.
אבל אז הגיעה המחלה ועצרה לה את החיים, אסתר נאלצה לסגור את הקליניקה ופרנסתה נפגעה קשות. בעלה שעבד כטבח בישיבה, צמצם שעות כדי לתמוך בה, ללוות אותה לטיפולים הקשים ולהישאר בבית עם הילדים המבולבלים.
כעת, היא בוחרת לשתף בהתמודדות הקשה ואומרת:
"המחלה גרמה לנו לצבור חובות אדירים, הרופאים שלי ממליצים על סדרת טיפולים חדשה, אבל קופת החולים לא מאשרת אותה ומדובר בטיפולים שעולים הון תועפות.
את מעט הכח שנותר בי אני מגייסת בשביל לחייך לילדים, לקוות לטוב ולהתגבר על הכאב.
אני מבקשת מכל מי שיכול, אנא תעזרו לי לממן את הטיפולים היקרים האלה, להתגבר על הסרטן ולחזור אל הילדים שלי בריאה ושלמה. אני מברכת אתכם שתמיד תדעו רק בריאות איתנה ושלווה עד מאה עשרים" היא מבקשת.
