אתמול ציינו בעולם היהודי חמש שנים לפטירתו של רבן של כל בני הגולה, מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצוק"ל.
מספר שנים לפני פטירתו, בחודש חשון תשע"ג, נכנס סופר 'שחרית' עו"ד נתן רוזנבלט למעונו של ראש הישיבה זצוק"ל, מתלווה לגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א, שהגיע לשאול בקודש פנימה שאלות לגבי הלכות חנוכה, ורשם את עיקרי הדברים אותם אנו מביאים כאן לפניכם.
"הרמ"מ שאל כמה שאלות בענייני חנוכה ועוד דברים. לא הכל הבנתי וצריך לחזור ולשאול אותו. רשמתי כמה פירורים", כתב אז רוזנבלט בסיכום הדברים. כמובן שלצערנו כבר אי אפשר לחזור ולשאול, על כן יודגש שיש להתייחס לדברים בזהירות, בשל טעויות אנוש שיכולים להיות בתמלול הדברים.
הרמ"מ שאל: מה הדין של בחורים בישיבה לגבי הדלקה (הוא שאל כמה שאלות מפורטות בנושא זה)?
רה"י: בחורים יכולים לסמוך על ההדלקה של האבא בבית. מעיקר הדין יוצאים בכך ידי חובתם.
הרמ"מ: אם בכל זאת רוצים להדליק, האם יש להם דין של אכסנאי בישיבה או אולי שוכר או בעה"ב?
רה"י: בחור בישיבה הוא אפילו לא אכסנאי, היות שהראש ישיבה יכול בכל עת לשלחו מהישיבה.
הרמ"מ: האם יש להדליק בחדר או בדלת הראשית של הישיבה?
רה"י: כל הישיבה יש לה דין של דירה אחת כמו בית מלון. הנה אני יושב כאן בחדר של הבית שלי. נניח שאדליק כאן, האם אני צריך ללכת להדליק בכל חדר וחדר?! אותו דבר בישיבה.
הרמ"מ: ובכל זאת האם עדיף בחדר אוכל, שיש לבחור איזשהו מקום קבוע שם?
רה"י: חדר אוכל בישיבה הוא כמו מסעדה. אוכלים משהו וחוזרים ללמוד. אף אחד לא חושב שאם הוא אוכל במסעדה הוא צריך להדליק שם.
הרמ"מ: האם הדין של כלתה הרגל הולך לפי המצב בזמננו או בזמן חז"ל?
רה"י: הבריסקר רב הדליק עד שעה מאוחרת כי הוא חשש לאנשים שיוצאים מה"קינור" (ר' דוד שפירא הסביר לי שהכוונה לקולנוע אדיסון) שמול ביתו. היום השתנה העולם לחלוטין ממה שהיה בימי חז"ל.
הרמ"מ: מי שנוקט כל שבתות השנה לחומרא כשיטת רבינו תם. האם צריך להחמיר גם במוצ"ש חנוכה, או להקל בגלל הרצון להקדים נר חנוכה בזמן?
רה"י: מי שעושה כך ומקדים זה ליצנות, וליצנות אסור לעשות!
רמ"מ: האם צריך להעיר את האבא בשביל הדלקת נר חנוכה שלא יפסיד הזמן?
רה"י: כיבוד אב זה דאורייתא והדלקת נר חנוכה זה דרבנן.
הרמ"מ: לפי זה, האם בשביל קריאת שמע כן צריכים להעיר?
רה"י: זה לא פשוט שזמן קריאת שמע הוא דאורייתא. כיבוד אב זה וודאי דאורייתא לכו"ע.
רה"י שקוע בשרעפיו, ולפתע אומר: בעצם, בכיבוד אב נאמר מאכילו ומלבישו וכו' לא מוזכר שהוא לא מעירו. אמנם, אצל דמא בן נתינה רואים שהוא לא העיר את אביו, אבל זה שכל של גוי. בגלל שאבא רגיל מאוד היה כועס אם היה שומע שהגיעו להציע לו מיליון דולר והבן שלו לא רצה להעיר אותו ובגלל זה הוא הפסיד את זה. (רה"י מוסיף בצחות, שהוא היה מוכן להתחלק עם הבן בכסף העיקר לקבל משהו) וזאת הסיבה שהוא קיבל את השכר בעולם הזה. כי זה מצוה של גוי והשכר כמו של גויים – בעולם הזה.
הרמ"מ: בגמ' כתוב לפסוק ראשון תצערני?
רה"י: זה הם שיכלו לכוון מאוד חזק, אבל אנחנו גם אם יעירו את האבא לא בטוח שיכוון ויצא ידי חובתו.
הרמ"מ: אבל אנחנו הרי יוצאים ידי חובה בכוונה החלשה שלנו, אז למה חז"ל לא יכלו לצאת ולא קראו כשהייתה להם כוונה חלשה?
רה"י: זאת קושיא מפורסמת. שאלו את הבריסקר רב (לא אמר מה הוא ענה, אבל הרמ"מ הוסיף לי בדרך שיש מושג שמי שהוא רגיל לכוונה מסוימת חזקה, קשה לו לקרוא בפחות כוונה, ולפיכך לפעמים הוא פטור לחלוטין).
הרמ"מ: הרי ראינו שהחזון איש לא בירך כאשר לא הייתה לו כוונה ראויה לפי דרגתו (אז רואים שגם היום יש מצב שמי שאינו מכוון פטור)?
רה"י: לא זאת הסיבה שהחזו"א לא בירך. הסיבה היא כי הוא הרגיש בהיותו חולה לב וכאשר ליבו היה חלש במיוחד שמרוב התרגשות יכול לקבל התקף לב ופיקוח נפש דוחה הכל!
הרמ"מ: דיבר איתי ראש כולל חשוב, שיש היום בעיה עם רציפות הלימוד. משום שכל אברך ממוצע מחזיק בכיסו טלפון קטן וזה מפריע ללימוד והורס את הרציפות. האם יש מקום לומר בשם הראש ישיבה שלא להחזיק טלפון דלוק בכולל?
רה"י: אין לנו מושג למה האברך מחזיק את הטלפון. ייתכן שאשתו ביקשה ממנו להיות בזמינות, ואסור להפריע לשלום בית.
הרמ"מ: אבל רואים בחז"ל שהחמירו על עצמם הרבה בשביל שלא להפסיק את הרציפות כמו רבי עקיבא?
רה"י: כל זה רשאי כל אחד להחמיר על עצמו כמה שירצה. אבל בשום אופן לא על חשבון האשה!
הרמ"מ הציג אותי בפני רה"י: הרב רוזנבלט עוסק הרבה בענייני דיור ויש לו כמה שאלות לראש ישיבה.
שאלתי, שיש לנו תכנית לגבי חריש לקבוצת אברכים בראשות הרמ"מ, לבנות מאות דירות קטנות של 2 חדרים. הראנו לר' מרדכי קרליץ והוא מאשר שעקרונית זה יכול להיות אבל זה יהיה קשה אח"כ להוסיף. האם ראוי הדבר לתת לבנים הנישאים רק 2 חדרים שאח"כ יהיה להם קשיים לבנות?
רה"י: לא רק שזה רצוי, אלא אדרבא, כאשר יש 3 חדרים זה מסוכן לעין הרע (בחיוך).
הרב יעקב ולנשטיין: הוא מבקש ברכה עבור הקבוצה הזאת.
רה"י: שיהיה בברכה והצלחה ובלי עין הרע (בחיוך).
הוספתי לשאול: למי שיש בן או בת שבגרו ובקרוב יצטרך לחשוב על שידוך, האם יש עניין להשקיע כבר עכשיו (כגון: להירשם בחריש) או להמתין לרגע שאחרי השידוך שיצטרכו למעשה?
רה"י: אם יש לו בטחון מוחלט בקב"ה הוא פטור אבל אם לא, אז הוא צריך לעשות השתדלות כבר עכשיו.
געגועים לאבינו רועינו כאשר זכינו לחסות באורו
נמשיך במסילתו ונכיר לו טובה בלימוד לע"נ הטהורה