תושבי בית שמש נוהגים לקיים את יום הפורים בי"ד אדר, כדין היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות, אבל בשנים האחרונות קמו מספר תלמידי חכמים ועוררו כי יתכן שצריך לשנות את יום הפורים בבית שמש, כיון שסמוך ונראה לשכונות רמת בית שמש ג' ורמת בית שמש ד', נתגלו שרידים של עיר עתיקה.
עיר זו התגלתה בחפירות, וסביבה נמצאה חומה אדירה, המגיעה במקומות מסוימים עד לארבעה מטר עובי. החשש שהתעורר הוא כי עיר זו הייתה קיימת בימי כיבוש יהושע, ואם כן – תיחשב בית שמש כולה כעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ודין העיר וכל הסמוך ונראה לה לחגוג את יום הפורים ביום ט"ו לחודש אדר, כדין ירושלים.
כיון שכך, בשנים האחרונות היו תלמידי חכמים אשר החמירו מספק וקראו מגילה אף ביום ט"ו בלי ברכה, ויש אף שהרחיקו לכת וטענו כי יש להעביר את יום הפורים הנהוג בעיר ליום ט"ו ולקרוא רק בו עם ברכה, כדין ערים המוקפות.
לאור זאת, התארגנו אברכים מקהילות בני התורה בעיר ובקשו מגאב"ד כתר תורה הגאון רבי שלמה ידידיה זעפראני לפסוק בנושא.
כבר בשנה שעברה פסק הגאב"ד כי יש לנהוג בעיר י"ד בלבד, אך השנה יצא לראות במו עיניו את שרידי העיר תל ירמות הקדומה, ולאחר בדיקת השטח, שוב פסק את פסקו באופן ברור, שבכל העיר בית שמש לרבות רמה ג' ורמה ד' יש לחגוג את יום הפורים בי"ד אדר בלבד, ולט צריך להחמיר ולקרוא בט"ו.
הפסק המלא שכתב הגאב"ד מופיע בכתב העת התורני 'בהתאסף' בהוצאת איגוד עמלי התורה, שיוצא לאור בימים אלו.
יש חוברת שלמה שיצאה עם פסק מהגרח קניבסקי זצ"ל לגבי הנידון הנל
למה לא לכתוב מאיזה טעם