בזוהר הקדוש, מובא שיום הפורים גדול במעלתו ובחשיבותו יותר מיום הכיפורים, כי יום הכיפורים כשמו כן הוא כ-פורים דומה לפורים.
אמר רבי שמחה בונים מפשיסחא, כי פורים ויום הכיפורים, שניהם ימי עינויים הם. ביום כיפור מענים את הגוף, ובפורים אמרו חכמים "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", דהיינו לענות את הדעת, ועינוי הדעת גדול מעינוי הגוף.
בבית אברהם כתב, כי הנה באסתר נאמר "ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפול לפני רגליו ותבך ותתחנן לו", שיש להרבות כ"כ ולבקש מהקב"ה, ואפי' אם התפלל הרבה ולא נענה, אל יתייאש מן הרחמים, אלא יוסיף לבכות ולהתחנן עד שירחם עליו המרחם וימלא את משאלותיו.
האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל היה אומר, כי מה שמצליחים לפעול ולהשיג ביום הכיפורים על ידי צום ובכי, אפשר לפעול ולהשיג ביום הפורים על ידי משתה היין מתוך שמחה.
מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר, כי בפורים מתקבלת התפילה, והטעם, כי ביום זה מרבים באהבה ואחוה איש לרעהו, והדבר גורם לנחת רוח להקב"ה, ולכן זו עת רצון גדולה.
פורסם לראשונה בעיתון 'שחרית'
