הרה"ק רבי יצחק מאיר ה'חידושי הרי"ם' מגור (נלב"ע כ"ג אדר תרכ"ו), שמע כי אחד מחסידיו רוצה לפנות דייר עני מהדירה שמשכיר לו. שלח הרבי לקרוא לו וזה טען להגנתו: למה מחוייב אני יותר מאחרים לוותר על הכסף שהוא חייב לי? אם אין לו לשלם על שכירות הדירה, ילכו אנשים ויקבצו נדבות בשבילו, ואף אני עצמי אתן נדבה ביד רחבה. אבל מפני מה עלי לשאת בכל ההפסד?
השיבו האדמו"ר: חז"ל אמרו (חגיגה ב): 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין'. ויש להקשות, מדוע האדון צריך להפסיד ולשחרר את העבד? ילכו נא ויקבצו את הסכום הדרוש, ישלמו לאדון ויפדו את העבד?
התירוץ הוא, שאם עבדך הוא, ועלה בחלקך להיות רבו, עליך מוטלת החובה לדאוג לו. אף אתה, אם הקב"ה סיבב שהעני הזה הוא הדייר שלך, בדין הוא שאתה תסבול את הפסדו.
פורסם לראשונה בעיתון 'שחרית'
