בשבתות הקיץ נוהגים בתפוצות ישראל לקרוא את "פרקי אבות". השבוע יקראו את פרק ג'.
במשנה ח' נאמר: "רבי אלעזר איש ברתותא אומר: תן לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל ומידך נתנו לך" (דברי הימים א, כט, יד).
כתב ה'בן איש חי' בספרו 'ברכת אבות' על פרקי אבות: מוצא אתה בבני אדם מי שאומרים לו 'קבע עת לתורה בימי שבת ומועד כשאתה פנוי ממלאכה', והלה משתמט בתואנה, רק יום אחד בשבוע יש לי לנוח מעט, הגם בו תרצה לכלאני בבית האסורים, ללמוד בבית המדרש ולא לטייל בחוצות?
ומה תשובה משיבין לו: כלום זה היום בא לך ירושה מאבותיך, או מנימוסי אומה אחרת למדת לשבות בו? הלא זה היום משל הקב"ה שנתן לישראל מתנה טובה.
משל למלך בשר ודם שנתן לאיש פרדס במתנה. היתכן שיהיה כפוי טובה לאכול את פירות הפרדס כולם, ולא יקריב ממנו אף סלסלה אחת לפני המלך?
אף זה יום מנוחה וקדושה, ממנו יתברך בא אלינו. הייתכן שלא נפריש חלק ממנו לשמים?!
