בחצות הלילה שבין שישי לשבת פקעה הוראת החוק שפוטרת את תלמידי הישיבות מגיוס לצבא כל עוד תורתם אמנותם. החל מהיום, כל תלמידי ישיבה או אברך מוגדר כמשתמט, אך לא יגויס בפועל לאחר שהממשלה הסמיכה בתחילת השבוע את שר הביטחון יואב גלנט להורות לצה"ל לא לאכוף גיוס של חרדים הלומדים בישיבות.
עיתון 'המבשר' המזוהה עם סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, תקף את התנהלות הליכוד בנוגע לחוק הגיוס ופסקת ההתגברות.
תחת הכותרת "חרדה בעולם התורה מהכוונה להפר את כל הסיכומים בנוגע להסדרת מעמד בני הישיבות", המתפרסמת בעמוד הראשון של העיתון, נכתב בין היתר כי "ביהדות הנאמנה מביעים מחאה על אלו שממסמסים כל סיכום והבטחה עם פשרות שמעקרות את העיקר".
כתב המבשר טוען כי הויתור על פסקת ההתגברות, "מדובר בהפרה בוטה נוספת של ההסכם הקואליציוני שנחתם עם יהדות התורה, במסגרתו התחייב רה"מ נתניהו לחוקק את פסקת ההתגברות בכדי לשמר את החוק שיחוקק להסדרת מעמד בני הישיבות ואברכי הכוללים שתורתם אמונתם".
"במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה נחתם כי לצד קידום מיידי של חוק העונה לדרישות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, תחוקק הממשלה את חוק יסוד לימוד התורה ואת פסקת ההתגברות, בכדי להבטיח שהסדרת מעמד לומדי התורה תישמר לאורך זמן".
"הכוונה לוותר על פסקת ההתגברות מצטרפת לסחבת המתמשכת בחקיקת התיקון לחוק שירות ביטחון, שהובטח בהסכם חתום לקדמו לפני אישור תקציב המדינה. לפני התקציב הוחלט לדחות את החקיקה והובטח כי יחוקק מיד לאחר מכן, אך גם התחייבות זו הופרה. בהמשך ביקשו לדחות את כל הליכי החקיקה בנושא בחצי שנה, ורק מלחמה עיקשת של הנציגות החרדית מנעה זאת והושגה הסכמה להתחיל באופן מיידי בקידום החוק".
העיתון המשיך: "אך למרבה התדהמה, גם הסכמה זאת הופרה, ובמקום להביא לממשלה כבר השבוע תזכיר חוק לעיון הח"כים והשרים, כפי שהובטח באופן מפורש בפגישה בראשות ראש הממשלה לפני שבועיים, הוגשה לממשלה במחטף הצעת מחליטים המבקשת לקבעה את אי הסדרת מעמד בני הישיבות, מבלי תאריך יעד לסיום קידום תהליכי החקיקה".
"בו בעת מתברר כי בכוונת הממשלה לקדם בהליך בזק חוק שיסדיר את המשך הגיוסים לשירות לאומי אזרחי. הצעת החוק תעלה להצבעה על ידי השרה א' סטרוק כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב ובאותו היום בוועדת שרים לחקיקה, ועדת הכנסת צפויה לתת להצעה פטור מחובת הנחה, כך שהוא יאושר כבר ביום שני הקרוב בקריאה ראשונה, ובשבוע שלאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית".
לסיום נכתב כי "נציגים חרדים הביעו פליאה מההתנהלות בנושא ותהו כיצד ייתכן שהממשלה מתכוונת לחוקק חלקים אחרים הנוגעים לחוק בהליך בזק ומהיר תוך שבוע וחצי, בו בזמן שאחד מנושאי הדגל בסטטוס-קוו מאז קום המדינה זוכה לזלזול מחפיר מצד כמעט כל הנוגעים בדבר, כשעל הכף מונח יכולתם של רבבות לומדי התורה ללמוד במנוחת הדעת וללא טרדות לגבי מעמדם החוקי".
"בציבוריות החרדית מזהירים בתוקף מהמשך המצב בו גורמים אינטרסנטים המתיימרים לייצג את היהדות הנאמנה ממסמסים כל סיכום, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, ומסכמים ללא סמכות וללא אחריות לפשרות שמעקרות את עיקר העיקרים שהובילו להצטרפות יהדות התורה לקואליציה ותמיכתם בהקמת הממשלה".
בתוך כך, המכון החרדי למחקרי מדיניות קורא לשרי הביטחון והאוצר להגיע להסכמה על מתווה להורדת גיל הפטור לאברכים בעלי מעמד תורתם אומנותם, כך שאלו החפצים בכך יוכלו לצאת לשוק העבודה או לרכוש השכלה מקצועית איכותית ללא חשש. עשרות אלפי חרדים יוכלו לרכוש השכלה ולהיכנס לשוק התעסוקה בשלב מוקדם של חייהם, ובכך ישפרו את יכולת השתכרותם בעתיד ויגדילו את פריון המשק כולו.
יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי: "הורדת גיל הפטור היא צעד חשוב ופורץ דרך שיסייע לכלכלה הישראלית כולה. זו הייתה טעות מלכתחילה לכרוך את נושא השירות הצבאי עם תעסוקה, מכיוון שהדבר גרם לכך שעל פי חוק אסור היה לגבר חרדי לשלב בין תורה ועבודה, מבלי לוותר על מעמד 'תורתו אומנותו' בצה"ל. בזכות המתווה החדש עשרות אלפי גברים חרדים יוכלו לרכוש מקצוע ולצאת לעבוד עם סט כלים בידם".
מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות, אודי בן-דרור: "מספר האברכים בגילי 21 עד 26 עומד על כ-43 אלף. מחקרים רבים מצביעים על כך שיציאה מוקדמת לשוק העבודה, לצד רכישת השכלה מקצועית, משפרת את יכולת ההשתכרות בעתיד. לצד הורדת גיל הפטור, חשוב לבנות מערך הכשרות מקצועיות ייעודיות לגברים חרדים בתחומים נבחרים, כדי לסייע להם להשתלב בשוק העבודה בצורה הטובה ביותר".
סמנכ"ל מחקר ונתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, ד"ר איתן רגב: "מעמד 'תורתו אומנותו' היה במידה רבה אחראי לירידה הדרמטית בשיעור תעסוקת הגברים החרדים מאז שנות ה-80, משום שהמעמד לווה בהתניה שאסור להם לצאת לעבוד. הפתרון הטוב ביותר לכך הוא להוריד את גיל הפטור ל-21. ככל שגיל הפטור מוקדם יותר, כך גם תכנון מסלול החיים מתחיל מוקדם יותר. גברים חרדים יוכלו לחשוב מה הצעד הבא שלהם מבחינת קריירה תעסוקתית ולתכנן את השכלתם המקצועית".
