אם מישהו יאחל לכם היום "כתיבה וחתימה טובה", כנראה לא כל כך תבינו מה הוא כבר רוצה ממכם, אבל האמת היא כי מדובר באדם חכם, שמתחיל להתכונן לקראת יום הדין, כדבריו של הבעל שם טוב הקדוש.
מובא מפי הרה"צ רבי יעקב משה מקאמארנא זצ"ל שקיבל מהמגיד הק' מטריסק זי"ע שקיבל מזקנו מטשערנוביל זי"ע, שקיבל מהבעש"ט הק' זי"ע, שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ר"ה, כל פעם שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כמספר הזה יהיו לו מליצים טובים בשמים אשר ילמדו עליו זכות כשיגיעו ימי ר"ה.
תארו לעצמכם: אתם פוגשים ידיד, קרוב משפחה, או סתם יהודי ברחוב – ובמקום להסתפק באמירת שלום או נענוע ראש, לאחל לו מכל הלב "כתחיבה וחתימה טובה", ובתמורה אתם זוכים בעוד מליץ טוב, שיעזור לכם ביום הדין בשמיים.
ומה הקשר בין ט"ו באב לראש השנה? הרה"ק מקאמארנא עצמו הסביר כי "חמשה עשר באב" (חמשה ולא חמישה) בגימטריא "כתיבה וחתימה טובה".
בספר שיח שרפי קודש מובא כי החידושי הרי"ם זיע"א, היה אומר בשם הרבי מלובלין זיע"א, שט"ו באב הוא מ' יום קודם כ"ה אלול, וכן ט"ו בשבט קודם כ"ה באדר, היינו פלוגתא דר"א ור' יהושע, דחד אמר בניסן נברא העולם וחד אמר בתשרי נברא העולם, ואמר האריז"ל דאלו ואלו דא"ח, ומ' יום הנ"ל הם כנגד צורת הוולד. וסיים אדמו"ר זצ"ל החידושי הרי"ם, היינו שט"ו באב הוא הכנה לר"ה.
הרבי מליובאוויטש הסביר את המנהג הנפוץ בקרב כלל ישראל להתחיל לברך 'כתיבה וחתימה טובה' מט"ו באב, בכך שהמזל של חודש מנחם-אב, הוא אריה – ראשי תיבות של 'אלול, ראש-השנה, יום-הכיפורים, הושענא-רבה', היינו, שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה'פתקא טבא' דהושענא-רבה.
ועוד אמרו, רמז לכך שימי התשובה מתחילים בחמישה עשר באב ונמשכים עד הושענא רבא, בזה שאמר משה לישראל: "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם… מחוטב עציך עד שואב מימך". 'חוטב עציך'- זה יום ט"ו באב, שהוא יום אחרון לכריתת עצים למערכה; 'עד שואב מימך'- זה יום הושענא רבא, שהוא סוף זמן ניסוך המים בחג.
לצד זאת, כדאי גם לא לשכוח את דברי חז"ל כי מיום זה, מי שמוסיף בלימוד התורה ולומד בלילות כמו בימים, מוסיפים לו חיים על חייו, וח"ו להיפך.
בברכת כתיבה וחתימה טובה.
