היום חל יומא דהילולא של האדמו"ר הרה"ק רבי יואל מסאטמר זצוק"ל. (נלב"ע כ"ו אב תשל"ט)
פעם נכנס אליו יהודי ובכה במר נפשו כי צרות רבות תקפו אותו, בעיות רפואיות שונות ומשונות תקפו את מרבית בני ביתו, ואין בידו כדי הצורך כדי לטפל בהם.
רבי יואליש הקשיב ליהודי ועיניו מלאו דמעות השתתפות בצרותיו. כדרכו, פתח את מגירתו והוציא חפיסה גדולה של שטרות בערך מכובד והעניקה לאיש, שיוכל להביא מעט רווחה אל ביתו השבור.
עיניו של האיש אורו, הוא נטל את החפיסה והלך לדרכו.
לאחר צאתו ניגש הגבאי אל הרבי ואמר לו בכעס: "האיש הזה הוא רמאי מופלג. אף אחד בביתו אינו חולה בשום מחלה, והוא עצמו אינו זקוק לחסדים. יש לו פרנסה מכובדת וכולם בריאים ושלמים!…"
הרבי נשא עיניים מלאות שמחה אל הגבאי: "יישר כוח לך. הרגעת אותי. ליבי כמעט ולא עמד בזה, שיהודי נאלץ לעבור ייסורים קשים כל כך. וכעת אתה מודיע לי שהכל בסדר אצלו. ברוך ה'…"
