לקראת צום תשעה באב התשפ"ו פרסם הרב הראשי לישראל איגרת מיוחדת ובה דברי חיזוק לצד עיקרי ההלכות והמנהגים הנוגעים ליום האבל הלאומי על חורבן בתי המקדש. באיגרת מתייחס הרב גם לדינים המיוחדים השנה, כאשר י' באב חל ביום שישי, ערב שבת קודש.
בדבריו עומד הרב על השאלה מדוע מכנה הנביא את תשעה באב בשם "מועד", אף שמדובר ביום אבל וצער. לדבריו, הכינוי מבטא את התקווה לגאולה העתידה, שכן החורבן אינו מעיד על נטישת עם ישראל אלא על קשר נצחי בין הקב"ה לעמו, מתוך ציפייה לבניין ירושלים במהרה בימינו.
באשר להלכות ערב הצום, מציין הרב כי ראוי להימנע מטיולים, ובסעודה המפסקת יש לנהוג מנהגי אבלות: לאכול תבשיל אחד בלבד, ללא בשר, עוף, דגים או יין. מנהג ישראל הוא לאכול פת עם מלח וביצה קשה, ויש הנוהגים לטבול את הביצה באפר. את הסעודה אוכלים בישיבה על הקרקע, בהפסק באמצעות בגד או כר, ואין מזמנים בשלושה. עם זאת, מדגיש הרב שאין להפחית באכילה או בשתייה באופן שעלול להכביד על קיום הצום.
משעת השקיעה ועד לצאת הצום חלים חמשת העינויים, וכן איסור לימוד תורה בדברים המשמחים. עוד נהגו להימנע ממלאכה, כאשר למנהג הספרדים האיסור נמשך כל היום ולמנהג האשכנזים עד חצות היום, וכן נמנעים מסידור וניקיון הבית.
בשל העובדה שי' באב חל השנה בערב שבת, מביא הרב את ההקלות שפסקו הפוסקים לכבוד השבת. כך, ניתן להסתפר ולכבס בגדים כבר במוצאי הצום ביום חמישי, ואף לצרף בגדים נוספים למכונת הכביסה.
עוד נכתב כי במקום שהזמן דחוק מותר להתחיל בהכנת מאכלי השבת כבר מחצות יום חמישי, וביום שישי קודם חצות מותר לטעום מתבשילי הבשר לצורך בדיקת טעמם ותיקונם.
לצד ההקלות, מזכיר הרב כי ראוי להמשיך ולהימנע משמיעת מוזיקה ומלבישת בגדים מכובסים עד לאחר חצות יום שישי. כמו כן, את הרחיצה בערב שבת יש לצמצם לרחיצה הנעשית לכבוד השבת בלבד.
את איגרתו חותם הרב בתפילה כי במהרה יתקיימו דברי הנביא: "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ… שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה", ונזכה לבניין בית המקדש במהרה בימינו.
