בשבת קודש יציינו בעולם היהודי כולו מלאות מאה שנה לרעיון המהפכני ששינה את העולם, לימוד הדף היומי.
מידי יום ביומו, באלפי בתי כנסת, בתי מדרש, תחבורה ציבורית, חללי עבודה משותפים וכל מיקום אפשרי אחר שמותר הלכתית ללמוד בו תורה, מתאספים רבבות יהודים ומתאחדים לשעה קלה טפח מעל הקרקע, ללימוד הדף היומי.
בלי שום קשר להשתייכות קהילתית, בלי לבדוק אם אתה תומך במועמד פלוני או אלמוני בבחירות, בלי להתעניין במעשיו, דעותיו או מאכליו, מתאחדים יחדיו רבבות אלפי ישראל לשעה אחת של רוחניות, לעיון ופלפול וצלילה לים התלמוד.
את הרעיון הציע ראש ישיבת חכמי לובלין, הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל, שחתום על יוזמה מהפכנית נוספת בעולם הישיבות, ועיצובה כפי שהיא נראית היום, לימוד תורה מתוך סיפוק הצרכים הגשמיים של לומדי התורה, בלי שינה בבתי כנסיות ואכילת 'ימים' אצל בעלי בתים כנהוג עד אז.
אחרי התייעצויות עם גדולי ישראל, מורו ורבו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב, החפץ חיים והאדמו"ר האמרי אמת מגור, הוא הכריז על במת הכנסייה הגדולה הראשונה וההיסטורית של אגודת ישראל, על החלום הגדול שלו.
וכך אמר במהלך נאומו, שהיכה גלים בכל העולם היהודי, ומאז היו שלקחו את הרעיון לשלל לימודים יומיים בעוד שורה של ספרי הבסיס היהודיים:
"אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!… נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראללארצות הברית…לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש…"
על פי היוזמה, את הלימוד היומי היו אמורים להתחיל ללמוד בראש השנה הסמוך, עם הכניסה לשנת תרפ"ד, אך רבים חששו כיצד היוזמה תתקבל בפועל, למרות שכולם נהנו מהרעיון.
ליל ראש השנה בחצר הקודש גור, אלפים רבים מסתופפים סביב האדמו"ר האמרי אמת, אך בסיום התפילה – לפני שעוברים לזכות בברכה לשנה טובה, מודיע האדמו"ר כי הוא הולך ללמוד את הדף היומי. במהירות לא היה בנמצא מסכת ברכות, וכולם קיבלו על עצמם את הלימוד, שהתפשט בהדרגה לכל העולם היהודי, בכל העדות והמגזרים.
במכתב שצירף המהר"ם שפירא, אז עדיין לא רבה של לובלין, ללוח הראשון עם חלוקת הדפים ללימוד היומי, הוא צירף את האיגרת הבאה:
"אל הצעירים החרדים לדבר ה' ותוה"ק בכל ארצות תבל שלום ורב ברכה!
חברי לדעה!
הכנסי' הגדולה החליטה – עפ"י הצעתי – שיעור הדף היומי. והכל קבלו עליהם החלטה זו בשביעות רצון ושמחה. אבל אתם צעירים, מבחר עמנו ועתידו, קבלתם אותה בהתלהבות קדושה.
דעו אפוא בנים חביבים כי נדר גדול נדרתם לאלקי ישראל ועליכם איפוא לגשת אל עבודת הקודש ללמוד בעצמכם ולעורר אחרים לזה.
קבלו בזה מידי לוח השיעור והוכחו לדעת כי התחלת הש"ס הי' ביום א' ר"ה תרפ"ד וסיומו אי"ה בר"ה לאילנות חמשה עשר בשבט תרצ"א.
דעו לכם שאם על כל חבר של אגודת ישראל מוטלת החובה ללמוד את הדף היומי, הנה יגדל החוב הזה עליהם שבעתיים.
הבו ונקווה לה' החסד כי יזכנו בקרוב לראות בבנין בית הבחירה ומלאה ארץ דעה את ה'.
בנים חביבים למקום! יצאתם לעזרת ד' בגבורים – לכו בכוחכם זה הלאה!
שאו דגל התורה ברמה כי עיני כל היהדות החרדית נשואות אליכם! והיה ה' עמכם גבורי החיל!
החותם בלב מלא געגועים לתוה"ק ובגמח"ט.
הק' מאיר שפירא
אב"ד ור"מ דק' סאניק"
מאז, זכה עם ישראל לסיים 13 פעמים את הש"ס כולו, ובימים אלו אוחזים באמצע המחזור ה-14. בשיעורי הדף היומי ברחבי העולם מדווחים על התעוררות מיוחדת בימים אלו, כאשר רבים שעדיין לא עשו זאת, או שהחלו ללמוד את הדף היומי ונשרו מהמסלול הקבוע והמחייב, ממלאים כעת מחדש את ספסלי בית המדרש, ומצטרפים לשעה של קורת רוח בעולם הזה.
