ערב ראש השנה תשע"ה: אברכים נכנסו אל ביתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל, והוא החל לדבר בדם ליבו על ראש השנה ויום הדין המתקרב. בתוך הדברים פרץ בבכי סוער כשעיניו זולגות דמעות ללא הפוגה.
אחד האברכים אמר לראש הישיבה שכתוב בגמרא, "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו".
השיב לו מרן הגראי"ל ואמר כי "זיכוי הרבים אלו דברים שבגלוי, אבל אדם לא יודע מה שיש בסתר, ומזה צריך לחשוש".
כשאמר לו האברך, ש"'אין חטא בא על ידו', משמע שדברי הגמרא מכוונים גם על המעשים שבסתר, הקריא בעל פה מרן ראש הישיבה את דברי הגמרא על רבי יוחנן שאמר לפני מותו בשעה שתלמידיו באו לבקרו: 'איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי', והחל לדבר אף הוא בפחד הגיהנום.
וכשחזרו ואמרו לפניו את דברי הגמרא ש"תלמיד חכם אין אור של גיהנום שולט בו ק"ו מסלמנדרא", הגיב מרן ראש הישיבה: "רק את הגמרות הטובות אתם יודעים לומר?"…
הוא שוב פרץ בבכי ואמר לאברך שעמד על ידו: "אתה לא מבין? אני מפחד! אתה חושב זה משחק?".
מבהיל אוי שכבה המאור.