מסופר כי בשנה אחת בתשעה באב החליטו כמה מחסידי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א (נלב"ע ג' מר–חשון תרי"א) לבצע תעלול כדי להפיג את העצבות הגדולה של היום: הם פתחו חלון שעמד בגג בית–המדרש, השליכו דרכו חבל, וכאשר מישהו היה נכנס לבית המדרש הם היו מהדקים את החבל סביב גופו ומעלים אותו אל הגג.
אירע ורבי ישראל נכנס לבית המדרש. התלמידים שעמדו על הגג לא יכלו לראות את פני הנכנס והם העלו אותו מעלה. להפתעתם הם גילו כי הפעם הם העלו את מורם ורבם בכבודו ובעצמו! בבושה וכלימה הם מיהרו להוריד אותו מטה.
כשראה זאת רבי ישראל, נשא עיניו וקרא: "רבונו של עולם! אם בניך לא שומרים כראוי על ה'חג' שנתת להם, אנא, קח מהם אותו בחזרה!"
