וכך היא כותבת:
כ"ב חשון תשפ"ד
אחים יקרים!
אני יתומה כבר 17 שנה, כמעט לא הכרתי שנפטר בהיותו בארץ ניכר, שם התמוטט תוך כדי עסקו בשליחות מצוה לדאוג לצרכי אלמנות ויתומים.
אימי האלמנה שתחי' נותרה לבדה יחד עם 9 יתומים קטנים לבד, שהגדול בן 15 שנה בלבד ואחרי חצי שנה נולד אחי הקטן שיחי' ליתמות מלאה.
אין מילים שיוכלו לתאר ולשער את חיי היתמות והיסורים שעברו עלינו, כשאמא בכוחות נפש אדירים עומדת בנסיון ובגבורה נותנת כל אשר לה למען יתומיה הקטנים ונלחמת עבורם לגדלם לתורה ולמעשים טובים.
אין לי את כוחות הנפש לתאר את חיי העטופים בסל ויסורי נפש וגוף גם יחדיו, התמודדות יום-יומית על כל צעד ושעל – שאף יהודי לא יחוש זאת!!!
וב"ה זכיתי להיכנס לברית האירוסין עם חתני שיחי', ואז פתאום קבלתי את היתמות שוב פעם בעוצמה יותר חזקה.
אין לי אבא שילווה אותי, אין לי אבא שאוכל להגיד מה אני צריכה לקנות, אין לי אבא שיתן לי ולאמא את הגב.
אני לא יכול להעמיס על אמא שלי האלמה שום כלום, מספיק מה שהיא עוברה ועוברת בחיים שלה… מגיעה לה כל הכבוד על שהחזיקה מעמד בגבורה עד כה.
מה אעשה כעת?! אני לבד ואני צריכה לצאת לקניות לדברים הכי בסיסיים ועדיין לא!
אנא, עמדו לצידי בעת הזאת שאוכל להיכנס לחופה בכבוד בלי בושות.
אני מתחננת לפניכם בדמעות, אל תתנו לי להישאר עזובה ולבד ברגעים אלו, בזמן שכל חברותיי הכלות יוצאות לקניות בלב שמח כשכל העול על אבא שלהן, ורק אני כל יציאה לקניה זה עוד כאב, כל חנות עוד יסורים!
אני מקבלת הכל באהבה – אבל אני חייבת כעת את עזרתכם הנדיבה!
ואבי היתומים ודיין האלמנות ישיב לכם כגמולכם הטוב בכפל כפליים, ויקויים בכם הבטחתו "אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך".
החותמת בכאב ושמחה מעורבבים יחד
הכלה
הכלה מתחננת שנעזור לה להינשא בכבוד. לא נשאיר אותה לבד >>>
