הילולת הרמב"ם: באיזה תאריך נפטר, והיכן מקום קבורתו? | מרתק

בעולם היהודי מציינים היום את יום הילולת הרמב"ם, אך האם הוא אכן נפטר בתאריך כ' טבת כפי שמקובל ברוב קהילות ישראל? רבים יעלו למקום קברו בעיר טבריה, אך האם הוא בכלל קבור שם?

על פי המסורת המקובלת בעולם היהודי, הרמב"ם נפטר בעיר פוסטאט, כיום חלק מעיר הבירה של מצרים – קהיר, בתאריך כ' בטבת ד'תתקס"ה, והוא בן 66 בפטירתו. היום, יעלו רבים להתפלל על קברו בעיר טבריה.

אך מעניין לציין כי בספר 'עירין קדישין' מביא מספר 'כתבי הרח"א ביחובסקי' (דמות מעניינת היסטורית בפני עצמה, ואכמ"ל), כי הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין אמר כי הרמב"ם נפטר בכלל בתאריך כ"ד טבת.

וכך כותב הרה"ח חיים אליעזר ביחובסקי: "סיפר לי ר' שלמה תומרקין ששמע מחסידים זקנים בשם הצדיק מרוז'ין שאמר, שהיארצייט של הרמב"ם הוא גם כן בכ"ד בטבת (כמו היומא דהילולא של הרב בעל התניא זי"ע). ומה שנמצא באיזה מקום כתוב שהיארצייט של הרמב"ם הוא בכ' טבת הוא טעות סופר".

"ואמר עוד שהרמב"ם והרב בעל התניא היו משורש אחד, ועל כן הגביה הרב ז"ל את הרמב"ם, וכן היו לו רודפים כמו שהיו רודפים להרמב"ם, ושניהם יחד בבחינת ושמתי כדכ"ד, עכ"ל".

להבנת החלק האחרון, מומלץ לעיין בתוך הספר כתבי הרח"א ביחובסקי (קשה להשיגו במהדורה מודפסת אך הוא קיים באוצר החכמה), ולנסות להבין את ההסבר העמוק שלו, על מקור  נשמותיהם של גדולי ישראל.

כך, השנה יוצא כ"ד טבת בליל שישי, אז רבים מנצלים את ימי השובבי"ם כדי לנסוע להתפלל בקברי צדיקים ובפרט באזור הצפון, אז אם יהיה אפשרי ביטחונית, תוכלו להיכנס לטבריה לציונו של הרמב"ם, ביום ההילולא שלו על פי דעת הרה"ק מרוז'ין.

אבל, האם הוא בכלל קבור בטבריה, במיקום המוכר כיום? התשובה חיובית, ולו רק בגלל שכך ציין האריז"ל הקדוש, כאשר גילה את מיקומי קברי הצדיקים הרבים הפזורים ברחבי ארץ הקודש.

עם זאת נציין כי יש הסבורים כי הרמב"ם קבור בחברון, ליד מערת המכפלה. למרות שאין צורך ב'הוכחה' לדברי האר"י הקדוש, נזכיר כי כבר בספר שיצא לאור במצרים כעשרים שנה אחרי הסתלקות הרמב"ם, מתואר כי הוא נקבר בטבריה על פי בקשתו.

אגדה מעניינת שמובא בספר 'עדות ביהוסף' שכתב ר' יוסף סופר שתייר בארץ וסיפר על המסעות שלו, מספרת כי מושל מצרים סירב לבקשת הרמב"ם, מחיים, לקבור אותו בארץ ישראל, ולכן הורה הרמב"ם לתלמידיו, כיצד לנהוג בו לאחר פטירתו.

וכך הוא כותב: "כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, שאחרי פטירתו תיכף מיד ייקחו גמל אחד… ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך לקבר רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם".