כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ לונדון כתב בערב שבת האחרון מכתב נוסף שבו הוא מעורר על נושא השלום. בעבר, הרבי כתב מכתבים ממיטת חוליו, בעת אשפוזו בבית החולים, וכעת הרבי מפרסם מכתב נוסף לעם ישראל.
"הנני בזה", פותח הרבי את מכתבו, "אודות מה שלפני כמה חודשים כתבתי מכתב בארוכה אודות הנחיצות להרבות במצות הבאת שלום בעולם, וישנו ניגון המושר לפעמים בחצר וויזשניץ, נאך אמהל און נאך אמהל און נאך אמהל און נאך, נאך אמהל און נאך אמהל און נאך איין מאהל, וזה שייך בכל דבר רוחני שצריכים לנסות עוד הפעם ועוד הפעם, ואין להתייאש כלל".
"כן הדבר נוגע בענין הבאת שלום. צריכים בכל עת לנסות שוב ושוב, וכל היום בעמוד והחזר קאי. וכבר אמרתי על דברי חז"ל במס' חגיגה (ט, ב) אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד, שלכך אמרו בלשון 'שונה פרקו' ולא אמרו בלשון 'לומד פרקו', דנרמז בזה דאף כאשר אין מוסיפים ומחדשים בה שום דבר אלא חוזר ושונה אותו דבר מאה ואחד פעמים, והנה פרק"ו גימ' השלו"ם (עה"א) כי אף במה שנוגע אודות הבאת שלום צריכים לחזור ולשנות אותו דבר אפילו מאה פעמים ואחד, ואין שום חילוק כמה כבר עשו, אלא צריכים בכל עת פראבירן נאך אמהל.
"אמנם באמת רצונו של כל אחד לעסוק בענין זה, אבל עיקר המעכב הוא, מה דנרמז בדברי חז"ל במסכת נגעים כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, כי זהו יסוד לכל מחלוקת, שכל אחד רואה רק הצד שלו ולא של אחר, וכן הדבר אצל השני שאף הוא רואה רק צד שלו, ואפשר שיהיו עשרת אלף יהודים שדעתם לצד אחד, וכנגדם ישנם עשרת אלפים שהם להיפך, כי כל אחד רואה רק צד האישי שלו.
"ובאתי בבקשה ובתחנונים למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, שיראה כל צד להתבונן היטב אם אוחז באמת שזהו רצון ה', ועל אף כל התירוצים שיש לכל צד, עם כל זה יתבונן כל אחד לעצמו אם זה באמת רצון ה', וכמו כן יראה כל אחד ליקח לעצמו זמן מועט לעבור ולקרוא עוד הפעם המכתב הקודם שכתבתי בארוכה, ויהי' לתועלת. ואף גם זאת שב"ה רואים שהדברים מועילים והיו מקומות שהי' שם פירוד גדול זמן רב מחמת הרבה תירוצים ויושר שהי' להם, אמנם אחר שנכנסו באמת לעובי הקורה זכו לעשות שלום ביניהם, ועתה הם רוקדים מתוך שמחה על הזכי' הגדולה שנפלה בחלקם, שעל אף כל התירוצים וכדו' שהי' להם זכו לעשות שלום, ואדרבה יש להם חרטה גדולה על מה שלא עשו כן עד עכשיו.
"ועל כן יראה כל אחד בפרטיות וכל קהילה וחסידות בכלל, לבקש לעצמו ולחפש אופנים איך אפשר להרבות שלום, ולא יעשו כן מחמת שעושים בזה טובה לאחרים, אלא לראות באמת מה עוד אפשר להועיל בענין דבר גדול זה של הבאת שלום בין אדם לחבירו, והעיקר הוא לקחת מחט ולעשות חור קטן בתוך הבלון הגדול, ואז רואים מאליו שכל המחלוקת נעשה בטל ומבוטל.
"ומספרים על זקיני כ"ק האהבת ישראל ז"ל שפעם אחת חיבק ונישק איזה יהודי שהי' עושה הרבה צרות לעמו, וכאשר שאלו אותו היתכן שיעשה כזאת, נענה ואמר, ליידער ליידער איז דא היינט אסאך שנאת חנם אויף די וועלט, ממילא מעג זיין אויך אהבת חנם, ועל דרך זה הוא גם כן בזמננו שכל אחד עושה פשעטלעך און תירוצים אודות מחלוקת, אבל אנו צריכים לעשות מה שביכלתנו להרבות הבאת שלום בעולם, ואיני מתכוון שאחר כך יעשו שידוכים ביניהם, אבל אי אפשר לעמוד מן הצד באין אומר ודברים כאשר רואים שיש חילול ה' גדול ונורא".
הרבי מסיים את מכתבו וכותב: "ועל כן צריכים עוד הפעם לנסות ולא להתייאש אפילו שכבר ניסו כמה פעמים, וכל אחד ידבר עם הצד השני לראות מה אפשר להועיל, ואין זה בכלל איסור לשון הרע, והשי"ת יעזור שיהי' סייעתא דשמיא שנוכל לפעול להרבות כבוד שמו יתברך בעולם, השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, ונזכה במהרה להתגלות משיח צדקנו בב"א".
