כשהרגיש הרב אליהו גוזלן שכוחותיו הולכים ועוזבים אותו, וכשראה את מבע פניהם של הרופאים שטיפלו בו והפכו יותר ויותר מיואשים, הבין הרב גוזלן שהגיעה השעה להיפרד מבני משפחתו.
הוא ביקש מרעייתו שתביא את כל הילדים, והם נכנסו אליו בזה אחר זה, כל אחד לבדו, לשיחה אישית של הדרכה ופרידה, לפני שיעזוב אותם ויעבור לעולם שכולו טוב.
"חצי שעה בכינו יחד", מספר בנו הבחור, "אבא אמר לי שוב ושוב, אתה יודע כמה אני אוהב אותך, דע לך שאני כל יום ויום מודה לקב"ה שנתן לי כזה ילד נפלא כמוך. זאת הסיבה שאני רוצה כל כך לחיות, לרוות ממך עוד ועוד נחת, אבל זה לא בידיים שלנו, רק הקב"ה מחליט כמה יש לאדם לחיות פה, ואם הוא החליט שהגיע זמני ללכת, כך יהיה. אבל תדע לך שגם מהשמים אני אמשיך להסתכל עליך וליהנות מההתנהגות הנפלאה שלך, תכבד את אמא, תתנהג כראוי בישיבה, ותגדל לתלמיד חכם וירא שמים אמתי".
התיאורים שמתארים שאר האחים והאחיות דומים למדי. מתברר שרבי אליהו גוזלן החליט לנצל את רגעי הפרידה האישיים מילדיו, כדי לתת להם תמרורי דרך וקריאת כיוון להמשך חייהם. הוא עודד אותם להמשיך בחייהם כרגיל לאחר פטירתו ולא לשקוע בדיכאון חלילה וחס.
תושבי רכסים לא הופתעו לשמוע על כך. הרב גוזלן היה אברך ירא ושלם, שקדן מופלא שעוסק בתורה בשמחה גדולה יומם ולילה, מתוך אמונה טהורה ויוקדת.
מה שכן הפתיע אותם, היו התנאים הקשים בבית המשפחה. כשבאו לנחם את האבלים המתגוררים בדירת 'עמידר' ישנה מאוד, בת שלושה חדרים, הם הבינו עד כמה התנאים שם בלתי אפשריים. בבית יש חדר הורים, חדר ילדים וסלון שמשמש גם הוא כחדר ילדים. שתי בנות ישנו בקביעות בחדר ההורים, פשוט כי לא היה מקום אחר, שניים נוספים בסלון ועוד ארבעה בחדר הילדים, בצפיפות ובדחקות גדולה.
במוסדות החינוך הכירו במצב המיוחד ופטרו אותם מתשלום שכר לימוד עבור הילדים, מתוך הבנה שלרש אין כל, אבל אף אחד לא הבין עד כמה המצב הגשמי בבית קשה וחמור. המשפחה לא חשבה להתלונן או לבקש עזרה, והרב גוזלן עצמו תמיד היה עסוק בלעזור ולסייע לכל אחד, כך שאנשים חשבו שיש לו מספיק לעצמו ולילדיו אם הוא מצליח לתת גם לאחרים…
לפני חצי שנה חש הרב גוזלן ברע, והלך להיבדק. הוא אובחן עם המחלה הנוראה, ומאז לא חזר לעצמו. מהלך המחלה היה מהיר ואגרסיבי מאוד. בתוך זמן קצר הוא החל לאבד את היכולת התפקודית ומצבו הבריאות הלך והתערער. גופו הלך ונחלש במהירות, וביום ראשון טז אדר השיב נשמתו ליוצרה, כשהיא מזוככת בכלל מיני טהרה.
בנו הגדול כבן 19 והקטן מבין הילדים כבן 3 בלבד. הרב גוזלן לא זכה להשיא אף אחד מילדיו.
לתרומה ל8 היתומים הקליקו כאן>>>
"משפחת גוזלן זקוקה לעזרה דחופה", אומרים אנשי הצדקה המטפלים במקרה. "הם זקוקים לטיפולים רגשיים משקמים לאחר הטרגדיה הנוראה. כמו כן זקוקה המשפחה למעט עזרה כלכלית מיידית, שיפוץ קל של הבית והעלאת רמת החיים לרמה מקובלת וסבירה, גם אם ברף הנמוך.
"זה הזמן לפתוח את הלב ולהעניק ליתומים הללו נתינה שיש בה ממש, כל אחד כפי נדבת לבו, סכום כסף שיוכל לסייע להם להרים את הראש, ולהמשיך לנהל חיים תקינים, למרות הטרגדיה הקשה שחוו".
לתרומה ל8 היתומים הקליקו כאן>>>
נשרף הלב