– מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו
מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוב לנדו התפלל את תפילות ראש השנה בהיכל ישיבת סלבודקה. ביום הראשון סיימו את התפילה בשעה 14:15 וביום השני בשעה 13:30.
בליל החג עברו אלפים במעונו של כדי להתברך בברכת שנה טובה.
מרן הגר"ד לנדו שימש כמקריא בהיכל ישיבת סלבודקה. בעל התוקע היה הרה"ג רבי יחיאל נדל.
מרן כובד בעליית שלישי ביום הראשון של ראש השנה, ומרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש כובד בעליית שלישי ביום השני של ראש השנה.
– מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש
מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש התפלל את תפילות ראש השנה בהיכל ישיבת סלבודקה.
בליל החג עברו אלפים רבים להתברך בברכת שנה טובה כאשר מספר גבאים שהוכשרו לכך מבעוד מועד מנווטים את הקהל העצום בסדר מופתי.
לאורך ימי החג היה מרן שקוע בתפילה ומיעט לדבר בדברים שאינם מעניינא דיומא כשהוא שב ומדגיש את החשיבות העצומה שיש לתפילות ראש השנה בפרט בשנה זו.
השנה נרשם חידוש מיוחד כאשר חתנו של מרן, הגאון רבי בן ציון חדש, מרבני הישיבה שימש בעל תפילה בתפילת מוסף במקומו של בעל התפילה המיתולוגי הגאון רבי שלמה אדלשטיין זצ"ל.
– מרן הגר"מ מאזוז
מרן ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגאון רבי מאיר מאזוז קיים את תפילות ראש השנה בבית מדרשו הסמוך לביתו 'אהבת התורה – איש מצליח'. מי שעבר לפני התיבה ושימש כחזן, היה הגאון רבי אברהם חדאד.
במהלך החג עברו לפני ראש הישיבה אלפים מתלמידיו ומתושבי העיר, לברכת 'שנה טובה ומבורכת' כאשר ראש הישיבה מברך כל אחד ואחד באופן אישי.
בדרשתו בליל החג דיבר הגר"מ מאזוז מענייני דיומא בהלכה, כאשר בהמשך ציין ראש הישיבה כי במזמור החג נאמר "אבחנך על מי מריבה סלה", ודבר זה בא לרמוז כי יש להיזהר מכעס בימי ר"ה, כפי שכתבו הפוסקים.
עוד אמר הגר"מ מאזוז כי אנו נמצאים כעת במלחמה בה תוקפים את ישראל מחזיתות רבות ועלינו לזכור כי אומות העולם היו נלחמים נגדנו מאז ומעולם, ואנו צריכים לברך ולהתפלל על החיילים הנלחמים בחזית מול האויב. "אך אל לנו לשכוח", הוסיף מרן, "כי ה' הוא הנותן לנו כח לעשות חיל".
לסיום ציין ראש הישיבה את סדר הסימנים הנהוג בליל החג, ואמר כי "על פי המנהג שמוסיפים יהי רצון על 'חבוש', ועל פי הצעת חכמי הדור נהגו לומר: 'שתהא שנה זו טובה ומתוקה. ושיצאו חבושי עמך ישראל ממאסרם לאורה', יש להוסיף השנה בנוסח: 'וחטופי עמך ישראל'". מרן הוסיף כי השנה הקרובה היא שנת תשפ"ה – ר"ת ת'הא ש'נת פ'דיון ה'עם.
בבוקר היום הראשון עלה ראש הישיבה להפטרת חנה שנרכשה עבורו במיוחד, ע"י אחד מתלמידיו הקרובים.
בדברים שנשא הגר"מ מאזוז במוצאי החג (ער"ש שובה), קרא הגר"מ מאזוז לציבור המתפללים הרווקים להשתדל להזדרז במציאת זיווגם ושלא לברור יתר על המידה בשידוכים. עוד הוסיף ראש הישיבה ועורר את הקהל לשוב בתשובה שלמה, וציין כמה דברים בהם ניתן להתחזק בעשרת ימי תשובה: הקפדה על אכילת בשר חלק, כיסוי הראש לנשים, אמירת הפתיחה קודם תפלת שחרית והוספה במידות טובות.
לסיום אמר הגר"מ מאזוז כי בשנה האחרונה היו גזירות ומניעות רבות נגד לומדי התורה ע"י שופטי בג"צ, ואמר כי עליהם נאמר "כלבוש תחליפם ויחלופו" ושבעזרת ה' בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה לא יגעו חלילה בתורה הקדושה ולומדיה.
מחזה מרגש נרשם במוצאי השבת – שובה, כאשר ראש הישיבה בירך את כל הקהל הגדול בברכה "ויתן לך" רבתי, כפי הנהוג לומר במוצאי שבת, כאשר כל אחד ואחד מניח את ידו על ראש חבירו.
– מרן ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן
מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן קיים את תפילות החג בהיכל בית מדרשו בישיבת רשב"י בבני ברק. בליל החג הראשון עברו אלפים על פני מרן להתברך בברכת השנים, כשעל אף הזמן הממושך שהתארך בירך ראש הישיבה כל אחד במאור פנים ובפרטות, ורק עם תום אחרון המתברכים פנה מרן לביתו, לסעודת החג.
מרן שימש בשני הימים בעל מקריא לבעל תוקע, זאת על פי דקדוקי ההלכה שקיבל מרבו מרן החזון איש זצ"ל, כשביום הראשון קודם לתקיעת שופר השמיע ראש הישיבה דברי כיבושין והתעוררות.
רגע מיוחד התרחש ביום השני של ר"ה, אז נוהג מרן לקבל את עליית 'המפטיר'. מרן פרץ בבכי גדול בעת קריאת ההפטרה כשקרא את הפסוק "מצא חן במדבר עם שרידי חרב".
במהלך החג אמר מרן כי השנה לתפילות ראש השנה, שהן על גילוי מלכות ה', ישנה משמעות נוספת, כי לצערינו בני התורה ובני הישיבות נרדפים בארץ ישראל על כך שהם רוצים להישאר יהודים נאמנים לה' ולתורתו.
– הגר"מ גריינמן
בערב החג הודיע הגאון רבי מאיר גריינמן לבני ביתו כי הוא מעוניין ללכת לבתיהם של שתי האחייניות האחרונות של מרן החזון איש זצ"ל, אחותו הגדולה הרבנית וילמן (בת ה-100), ובת דודתו הרבנית ברזם (בת ה-95) בתו של הסטייפלער זצ"ל, כדי לברכם בשנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. לאחר הביקורים אמר כי בכך זכה לקיים מצווה נוספת ערב יום הדין.
לאחר מכן ערך עירוב תבשילים בביתו, וביקש מהנכדים לשהות בביתו במהלך ימי החג להשתתף בעירוב שערך.
את תפילות החג התפלל 'בבית המדרש הגדול' של אחיו הגר"ח זצ"ל ברחוב חידושי הרי"ם. לאחר התפילה עברו המונים ממתפללי המקום וכן מבתי הכנסת והישיבות באזור להתברך בברכת השנים, כאשר גם לכל אורך הדרך חזור לביתו עברו המונים להתברך בשנה טובה.
כמידי שנה הגר"מ שימש כמקריא בתקיעות, וכמנהגו הקריא גם בתקיעה הראשונה כפי שקיבל מרבו החזון איש (שאין בזה הפסק בין הברכה לתקיעה, מכיוון שזה מעניין המצווה).
את סעודות החג קיים הגר"מ בביתו כאשר בכל סעודה משתתף אחד מנכדיו עם בני משפחתו.
