זריקת הד' מינים לאשפה
שאלה: מה נוהגים לעשות עם הד' מינים לאחר סוכות, והאם אפשר לזורקם לאשפה, והאם חייבים לשמור אותם לשריפת חמץ.
תשובה: אף שקימ"ל שתשמישי מצוה נזרקים. (מגילה כו: ושו"ע סי' תרס"ד ס"ח), מ"מ אין לבזותם. (עי' שו"ע ומג"א סו"ס תרל"ח ומשנ"ב סו"ס תרס"ח), ולכן אין ראוי לזורקם ישירות לאשפה, [אע"פ שמעיקר הדין אפשר לזורקם ישירות לאשפה]. (עי' שו"ע סי' כא ס"ב וברכ"י שם סק"א). אלא יכול לזורקם בתוך שקית.
ואע"פ שרבים נהגו לשמור אותם לשריפת חמץ, (עי' ברכות לט, ובספר הרוקח הל' בדיקת חמץ אות יט, וב"י סי' תרס"ד). אך מ"מ בודאי שאין חיוב בזה, ולכן אפשר להקל בזה אף שלא במקום צורך. (עי' משנ"ב סימן תמה סק"ז, שאם נשארו לו, ומוכח להדיא שאין חיוב בזה). [ובודאי שאין צריך לזה התרת נדרים, והרי הוא כמנהגי מצוה שלכו"ע אפשר לסמוך בזה על התרת נדרים בערב ר"ה].
יש שנהגו לשרוף אותו בתנור של אפיית המצות. (עי' רמ"א סי' תרס"ד ס"ט, ובא"ח ש"א פרשת וזאת הברכה יא, וכן נהג הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל).
שמירת הד' מינים לסגולה ושמירה
שאלה: האם יש עניין לשמור את הד' מינים לסגולה ושמירה.
תשובה: יש נוהגים לשמור את הלולב והד' מינים לשמירה. (החיד"א בככר לאדן סימן ו' מדברי הירושלמי בשבת פ"ב ה"ו).
ורבים נוהגים לקחת את עלי הערבה לשמירה, (משנ"ב סי' תרס"ה סקכ"ח, ובמועד לכל חי סימן כד אות יח). ויש בזה עוד סגולות נוספות, ונתבארו בארוכה בשערי יוסף הלכות הושענא רבא.
ויש נוהגים לשמור את ההדס לבשמים במוצאי שבת, כל עוד שניתן להנות מהריח שלו.
סגולת האתרוג של צדיק
שאלה: האם יש עניין לקחת את האתרוג של צדיק או אחד מגדולי ישראל, ולעשות ממנו מרקחת, או אפשר לעשות כן מכל אתרוג שבירך עליו.
תשובה: ורבים נוהגים לקחת את האתרוג ולעשות ממנו ריבה, ואוכלים ממנה בט"ו בשבט, והוא סגולה ללידה קלה. (עי' מועד לכל חי סי' כד אות כה, וכה"ח סי' תרס"ד סק"ס). ואי"צ לקחת לזה אתרוג של גדול מישראל, אך יש שנהגו לקחת דוקא אתרוג שגדול מישראל בירכו עליו, ומנהג ישראל תורה הוא.
אך סגולה לזרע של קיימא, לקחת דוקא אתרוג של צדיק. (הסגולה מיוחסת להגאון רבי אליהו רחמים ניסים יצחק פלאג'י, אך אין לזה מקור ברור, וכן נהגה הרבנית בת שבע קנייבסקי ע"ה אשת חבר למרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, וראה עוד חזו"ע סוכות עמ' תנ' שכתב בזה"ל: ואנא עובדא ידענא, שהאתרוג שברכתי עליו בימי החג ויצאתי בו י"ח המצוה, חילקוהו בני ביתי לנשים חסוכי בנים, אחר שמנה שנים ושתים עשרה שנה מנישואיהם, ונתנו לכל אחת חתיכה מן האתרוג, ובאותה שנה נפקדו בבנים ובבנות לחיים טובים ולשלום. וזכות המצוה ראויה היא שתגן אלף המגן. עכ"ל).
הנחת ערבות מעל הארון קודש
שאלה: ישנם רבים שנוהגים להניח את הערבות (מלבושי יו"ט ס"א) [ויש נוהגים אף להניח את הלולב] מעל הארון קודש, האם מותר לנהוג כן.
תשובה: מותר לעשות כן, ולב בי"ד מתנה עליהם. (שו"ת מהרש"ם ח"ד סימן נז).
מה עושים עם הסכך לאחר סוכות
שאלה: מה עושים עם הסכך-עלים לאחר סוכות.
תשובה: וכנ"ל שתשמישי מצוה, שמעיקר הדין מותר לזורקם לאשפה, מ"מ טוב לזורקם בתוך שקית לאשפה. (עי' כה"ח סי' רצ"ה סקי"א, ובגנזי הקודש עמ' קפה בשם הגרנ"ק, ובשו"ת שבט הקהתי ח"ד סימן י', והגרע"פ).
אף בזמנינו שיש הרבה עיריות כגון עיריית בני ברק שהסכך נאסף ע"י העיריה בנפרד, מ"מ ראוי שלא יניחם ברחוב, במקום שאפשר לדרוך עליהם, ואף שאיננו מקום של אשפה.
ולגבי דפנות הסוכה, ראוי להשתמש בהם רק לדברי מצוה, אך מעיקר הדין אין איסור בזה. (עי' בסדר היום הנהגת מוצאי יו"ט של סוכות, ומשנ"ב סי' כ"א סק"ו).




















