מימיו לא פנה מרן הגאון הגדול רבי אהרן פישר זצ"ל, בבקשת עזרה מהציבור הרחב. כבנו וממשיך דרכו של גדול הפוסקים מרן הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, היה למרן כח השפעה רב על ציבור רחב מאוד, אבל הוא ראה את עצמו כאדם פשוט, ולא ראה את עצמו ראוי לפנות לציבור בבקשות או בהנחיות.
אבל בימים האחרונים לחייו, כשאף אחד עוד לא העלה על קצה דעתו שפטירתו קרובה, שינה מרן את מנהגו, והתאזר בעוז ובתעצומות כדי להשאיר לנו צוואה – צוואת שכיב מרע, אשר יש לה כח כמו שטר כתוב וחתום.
באופן חריג וחסר תקדים, פנה הרב לציבור, בעודו מקליט את ההודעה מול המצלמה, מתוך רצון שהבקשה תופץ בכל מקום. רק לאחר שנפטר בפתאומיות, הבינו בני ביתו מה הניע אותו לעשות את הצעד החריג הזה.
בקשתו של הרב הוקדשה להגבת עזרה וסיוע ליהודי תלמיד חכם מופלג שנקלע לצרה נוראה, כשהוא שקוע בחובות כבדים, אשתו סובלת ממחלה קשה, ואין ביכולתו לשלם את שכר הדירה, עד כדי כך שבעלי הדירה כבר החלו בהליכים של פינוי הבית, והמשפחה עלולה למצוא את עצמה ברחוב חלילה וחס.
מדובר ביהודי המכהן כרב, מקדיש את כל כולו לתורה ולצרכי הכלל, והחיוב המוטל על כך אחד ואחד מאתנו לעזור ולסייע לו גדול במיוחד.
וכך, ימים ספורים קודם הסתלקותו, כשניכר שכוחותיו כבר אוזלים התייצב מרן הגאון רבי אהרון פישר זצוק"ל אל מול המצלמה והקליט בקול שבור את צוואתו האחרונה בה הוא מבקש עבור "הרב שיושב באוהלה של תורה ורוצים לזרוק אותו מהדירה".
ואלו הם דברי מרן זצ"ל: "אני פונה בזה לאחינו בני ישראל נדיבי הלב לבוא לעזרת הרב שהוא יושב באוהלה של תורה ואין לו ממה לחיות אין לו שום עזרה ואין לו אפשרות לשלם את השכר דירה שלו ואשתו חולה.
יש לו חובות גדולים הוא לא יכול לשלם שכר דירה, ורוצים לזרוק אותו מהדירה. מצוה גדולה לעזור לו בתמיכה הגונה שיש בה ממש. וכל העוזרים והמסייעים לו יתברכו ממקור הברכות בכל מילי דמיטב ויזכו לראות בישועת ישראל בימינו".
עם פטירתו הפתאומית של מרן זצ"ל, הפכו דבריו לצוואתו. צוואת שכיב מרע, שחז"ל אמרו שיש לה כח של שטר חתום, ומצווה לשמוע בקולו של הנפטר. כשמדובר כזה גאון עצום ונורא, לשטר החתום על ידו יש כח עצום בשמי מרום, לשנות גורלות ולהמתיק גזירות קשות מעל הפרט והכלל.
מקיימים כעת את צוואתו של מרן הגר"א פישר זצוק"ל, עבור "הרב שיושב באוהלה של תורה ורוצים לזרוק אותו מהדירה", וזוכים שיעתיר עלינו מן השמים, "לזכות לראות בישועת ישראל בימינו".
