האם יש חיוב לאכול פירות בט"ו שבט
שאלה: האם יש חיוב לאכול פירות בט"ו בשבט, ואיזה פירות נהגו לאכול.
תשובה: נהגו לאכול פירות בט"ו בשבט, ויש שנהגו להקפיד לאכול פירות משבעת המינים, ויש שנהגו להרבות בכל הפירות, שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אך אין עניין דוקא לאכול פירות יבשים (עי' מג"א או"ח סי' קל"א סקט"ז ובמשנ"ב שם סקל"ט, ובשבט מוסר פט"ז, וכה"ח שם סקצ"ז), [ויש להזהר מחמת ריבוי התולעים, וכנתבאר בארוכה בשערי יוסף הלכות תולעים]. ורבים נוהגים לאכול את הפירות בלילה, אך אין בזה קפידא ואפשר אך לאוכלם ביום.
ורבים מבני ספרד נהגו לומר תיקון לט"ו בשבט שנדפס בספר "פרי עץ הדר". ויש שנהגו לומר תפילה על האתרוג לחג הסוכות בשנה הבאה שיהיה לו אתרוג נאה וכשר כיון שיום ט"ו בשבט הוא חניטת הפירות. [כנתבאר בדברי הבא"ח בלשון חכמים].
וצריך להזהר בדיני קדימה בברכות בט"ו בשבט, ורבים נהגו ללמוד וללמד דיני ברכות לילדיו ובני ביתו.
ברכת פירות מיובשים ומסוכרים
שאלה: בט"ו שבט נהגו רבים רבים להביא פירות מיובשים, מה מברכים עליהם.
תשובה: יש לברך עליהם כברכתם, [ואם אפשר לו ראוי לחוש לפוטרם בדבר אחר כברכתם מחמת הספק].
מקור: סדר עשייתם שמכניסים אותם אחרי הקטיף למילכים שבהם גופרית דו חמצנית וכדו' ונעשים לבנים ללא תואר וללא הדר וללא טעם פרי כלל ולאחר מכן מכנסיים אותם למכלים שיש בהם חומרי טעם וריח וצבע וממילא רובם אין בהם טעם פרי, וברוב הפירות לא נשאר בהם טעם, ובמשנ"ב (סימן רב ס"ק נב ) כתב בפירות שדרכן לאוכלן חיים רק שיש שמיבשין אותן ואח"כ מבשלין אותן אין מברך על רוטבן לעולם רק שהכל אף על גב דדרך כולן לבשלן כשהן יבשין מ"מ תחלת נטיעתן לא נטעי להו אדעת ליבשן אלא לאוכלן חיין, ולענין פלוימי"ן יבשים או קרשי"ן כתב הח"א דבמדינות שגדילים שם הרבה מסתמא נטעי להו ברובא אדעתא ליבשן וא"כ ברכתן של רוטבן בפה"ע" ולפי"ז בפירות הנ"ל שדעתם לייבש אותם א"כ יש לברך עליהם את ברכתם הראויה להם. וכן בספר אשרי האיש ח"א פרק לו הי"א הו"ד מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדודבן מוסכר שברכתו בורא פרי העץ ע"ש. וכן האריך בשו"ת משנת יוסך חלק יד סימן קלה, וכן כתב בספר שערי הברכה עמ' תקפ כתב שאנו רואים במציאות שפירות אלו שעברו תהליף יבוש ומוסיפים להם כמות חומרי טעם וריח וחומר משמר אבל עיקר טעמם נשאר עליהם וטעמם מעורב יחד עם חומרי הטעם והריח לכן לעל הדעות ישארו בברתכם אם העץ בורא פרי העץ אם אדמה בורא פרי האדמה יעו"ש, אך יש אומרים לברך שהכל כיון שמוציאים להם את כל הלחות הפרי, ועכ"פ ראוי לפוטרם בדבר אחר. וכנתבאר בארוכה בשערי יוסף דיני ומנהגי ט"ו בשבט.
ברכת שהחיינו על פירות מיובשים
שאלה: האם אפשר לברך שהחיינו על פירות מיובשים.
תשובה: אי אפשר לברך שהחיינו על פירות מיובשים. [וכנ"ל שיש ספק בברכתם].
ברכת קליפות תפוז או לימון או אתרוג מסוכרות
שאלה: מה מברכים על קליפות תפוז או לימון או אתרוג מוסכרות.
תשובה: מברכים על קליפות תפוז או לימון או אתרוג מסוכרות שהכל. (עי' משנ"ב סי' רג סקל"ט וחזו"א סי' לג סק"ב). [אך על קליפת אתרוג יש שנהגו לברך העץ, (עי' בא"ח ש"א פרשת פנחס ה"ד ושערי הברכה עמ' שפא), וראוי לפוטרם בדבר אחר וכנ"ל בדיני ברכת פירות מיובשים].
ברכת הלדר
שאלה: מה מברכים על הלדר.
תשובה: על הלדר מברכים שהכל, כיון שהוא מרוסק לגמרי.
תענית שובבי"ם בט"ו בשבט
שאלה: האם מתענים תענית שובבים בט"ו שבט.
תשובה: אין מתענים בט"ו בשבט כיון שהוא ראש השנה לאילנות (עי' שו"ע סי' תקע"ב ס"ג), ולכן אם חל תענית שובבים בט"ו בשבט אין מתענים בו, ואם קיבל על עצמו להתענות אף אין צריך התרת נדרים.
וכמו כן אין אומרים תחנון בט"ו בשבט, [ואף בערב ט"ו בשבט] (שו"ע סי' קל"א ס"ו) כיון שט"ו בשבט שהוא רק ראש השנה לאילנות, ודינו כיו"ט. (וע"ע שם שמואל פרשת בשלח, ולהורות נתן מועדים ח"ה ט"ו בשבט אות ב', ובזכר דוד עמ' תשד, ובחסד לאברהם ואכמ"ל).
הוצאות מצוה חוזרות בסעודת ט"ו בשבט
שאלה: האם הוצאות מצוה של קניית סעודת ט"ו בשבט חוזרים.
תשובה: אף שהוא רק מנהג כיון שהוא חשוב כמצוה, נראה שהוצאותיו חוזרות. (עי' ביצה טז. ובשיטמ"ק שם).
השתתפות אבל בסעודות ט"ו בשבט
שאלה: האם אבל בתוך השנה על אביו או אמו או בתוך השלושים על קרוביו, מותר להשתתף בסעודת ט"ו בשבט.
תשובה: אסור לאבל בתוך השנה השתתף בסעודות ט"ו בשבט כיון שאינו חשוב סעודות מצוה, אבל אם הוא רק פירות בעלמא וללא מוזיקה מותר, [ויש מבני אשכנז מחמירים אף בזה שהוא ללא פת אלא א"כ הסעודת פירות נערכות בביתו של האבל].
ברכה על פירות ט"ו בשבט בתוך הסעודה
שאלה: האם מותר לברך על פירות ט"ו בשבט בתוך הסעודה.
תשובה: מותר לברך על פירות ט"ו בשבט בתוך הסעודה כיון שאינם שייכים לסעודה, אך ישנם מאכלים שלא מברכים עליהם, ולכן ראוי לעשות את סדר אכילת הפירות לאחר הסעודה, וכן יש להזהר שיש מאכלים שאינם טעונים ברכה בתוך הסעודה, ונתבאר בשערי יוסף דיני ברכה על מאכלים בתוך הסעודה.
לשאלות בהלכה הוספות והערות ולקבלת הגליון על דיני קדימה בברכות – ודיני עיקר וטפל במייל: [email protected]
