יום הפורים הוא 'יום הדין' הגדול של 'קופת העיר'. מצד אחד זהו יום הדין ומצד שני גם יום חג נפלא ומיוחד במינו. רבבות משפחות ברחבי הארץ תולות את עיניהן ליום הזה, ומצפות לקבל סכום כסף משמעותי כ'מתנות לאביונים', והקופה צריכה לעמוד בציפיות העצומות הללו, ולגייס סכומים בלתי נתפסים בפורים עצמו.
את התכונה שנרשמת ב'קופת העיר' לקראת יום הפורים, קשה לתאר במילים. הרשימות עוברות רענון ועדכון מחדש, מצבה הכלכלי של כל משפחה נבדק בפרוטרוט לוודא כמה נפשות מתגוררות בבית, מה גובה ההכנסה החודשית וכמה כסף יש להעניק למשפחה כ'מתנות לאביונים'.
שליחים מיוחדים מגוייסים. תושבי ירושלים שחוגגים 'פורים דמוקפים' מגויסים כדי לבצע את חלוקת המתנות ערי הארץ שחוגגות 'פורים דפרזים', מבלי להפריע להם את שמחת החג, ותושבי שאר ערי הארץ מגויסים כדי לבצע את החלוקה בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נן.
האתגר הגדול הוא להביא את ה'מתנות לאביונים' ככמה שיותר מוקדם. זאת, משום שאם המתנות לאביונים יגיעו בשעות אחר הצהרים, התועלת שלהן תהיה קטנה מאוד לגבי שמחת הפורים בבתי המשפחות, כשהחנויות כבר סגורות וכבר לא ניתן לקנותך מצרכים לסעודת החג.
לכן הנהיגו מרנן ורבנן גדולי הדור בשנים קודמות, שאת עיקר המגבית של מתנות לאביונים יעשו עוד לפני הפורים.
הציבור מתבקש להקדים ולתת את הכסף מבעוד יום, הן במזומן והן בכרטיס אשראי, ובקופת העיר שומרים את הכסף כפיקדון, ממירים אותו לשטרות מזומנים שמוכנות במעטפות כבר בימים אלו, כך שביום הפורים, בשעות הבוקר המוקדמות, כבר ייצאו השליחים לכל הכתובות של המשפחות הנצרכות ברחבי הארץ, ויעבירו לידיהן את המעטפות עם הכסף המזומן עוד לפני שעות הצהרים המוקדמות, כך יוכלו המשפחות למהר ולקנות את צרכי הסעודה וגם להכין את הסעודה עוד בעצם יום הפורים, והתורמים יזכו לקיים את מצוות נתינת 'מתנות לאביונים' בהידור רב.
זה המקום להזכיר את מה שכולנו יודעים: במשך עשרים ושתים שנה שרשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל עמל וטרח להורות לכל השואלים ולכל תפוצות ישראל, מהי ההנהגה הנכונה והמהודרת בקיום מצוות 'מתנות לאביונים', וכפי שכתב פעמים רבות: במכתביו המפורשים: "בס"ד נשאלתי היכן המקום הראוי למתנות לאביונים ואמרתי שאני נותן לקופת העיר היות והם מחלקים לעניים מרודים והגבאים הם כרבי חנינא בן תרדיון ומחלקים לכל החוגים ולשם יש לתת מתנות לאביונים".
גם בשנה האחרונה לחיי מרן, 24 שעות טרם כבה נר האלוקים, בסיום תפילת המנחה ביום הפורים, קרא לגבאי 'קופת העיר' וביקש מהם: "תמשיכו לדאוג לעניים". בקשה שמהותה העמוק לא הובן בשעת מעשה, ועד מהרה הפכה לצוואה.
הקדימו את ה'מתנות לאביונים', כדי שהעניים באמת יקבלו מהם את מקסימום התועלת האפשרית.
לנתינת מתנות לאביונים כצוואת רבינו שר התורה הקליקו כאן >>>
