חייבים לראות פריחה? ומה הדין בלילה? | ברכת האילנות למעשה

האם יש חיוב לברך ברכת האילנות

שאלה: האם יש חיוב לברך ברכת האילנות.

תשובה: אין חיוב לברך ברכת האילנות אלא רק שרואה את האילנות [כלשון השו"ע סי' רכ"ו האי מאן דנפיק בימי ניסן וחזי], ולכן ברכה זו היא רשות, אך מ"מ נהגו להשתדל לברכה בימי ניסן, וזריזין מקדימין למצוות.

ואף נשים יכולות לברך ברכה זו.

וראוי גם לחנך את הקטנים לברכה זו.

האם יש חיוב לברך ברכת האילנות בעשרה

שאלה: האם יש חיוב לברך ברכת האילנות בעשרה או שאפשר לברכה אף ביחיד.

תשובה: יש הידור מצוה לברכה בעשרה משום ברוב עם הדרת מלך,  [לאחר תפילת שחרית ומוסף בר"ח ניסן] ואין בזה חיוב ויכול לברכה אף ביחיד.

ברכת האילנות בלילה

שאלה: האם אפשר לברך ברכת האילנות בלילה.

תשובה: אפשר לברך ברכת האילנות בלילה [לאור החשמל], אם רואים את הלבלוב בבירור, אך נוהגים לברך ברכת האילנות ביום.

על כמה אילנות

שאלה: על כמה אילנות אפשר לברך ברכת האילנות.

תשובה: לכתחילה עדיף לברך על ב' אילנות (שו"ת הלק"ט ח"ב סימן כח) מב' מינים שונים (מורה באצבע קצח), אך מעיקר הדין אינו מעכב ואפשר לברך אף על אילן אחד, ואף על מין אחד (ראה באריכות בשערי יוסף ברכת האילנות) ומ"מ הנוהגים ע"פ הקבלה כל המרבה באילנות הרי זה משובח (כה"ח אות ב). [וע"פ הקבלה נוהגים לברך ברכת האילנות בשדה, מ"מ במקום ביטול תורה אין להקפיד ע"כ].

לראות את הפריחה

שאלה: האם יש חיוב לראות את הפריחה.

תשובה: צריך לברך דוקא כשרואה את האילנות כשיש בהם פרחים, אבל אם עדיין לא התחילו להוציא פרחים אף על פי שהחלה התחדשות האילנות בעלים חדשים אין לברך עליהם ברכת האילנות. (כן נראה מדברי השו"ע סי' רכ"ו וע"ע בשערי יוסף ברכת האילנות שם). אך אם יצא מקצת הפרי כיון שרואים את הפריחה באילן אפשר לברך. (עי' כה"ח רכ"ו סק"ט, ועוד). ואם התחיל באילן לגדול בו חלק מהפירות, אבל עדיין יש בו פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות. ולכן לפני הברכה להסתכל על האילן.

נוסח הברכה

מברכים "ברוך אמ"ה שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, ליהנות בהם בני אדם". ואח"כ בני ספרד נהגו לומר מזמור בשוב ה' את שיבת ציון, ומזמור הללויה הללו את ה' מן השמים וכו', וקדיש יהא שלמא. (מועד לכל חי סי' א' אות ו). וע"פ הקבלה טוב לתת צדקה לאחר הברכה. והרבה נוהגים לומר יהי רצון וכו' הנדפס בסידורים.

ראה ולא בירך

שאלה: אם ראה את האילנות ולא בירך האם יכול לחזור ולברך ברכת האילנות.

תשובה: אם ראה אילן ולא בירך יכול לברך בפעם השניה שרואה רק אם עדין יש פרחים באילן, אבל אם כבר אין פרחים והתחיל לגדול הפרי אינו יכול לברך בראיה שניה. אבל יכול לברך על אילנות אחרים, (כן שו"ע סי' רכ"ו, ומשנ"ב שם, וכה"ח שם סק"ט).

שכח ולא בירך בחודש ניסן

שאלה: אם שכח ולא בירך בחודש ניסן האם יכול לברך בחודש אייר.

תשובה: נוהגים לברך ברכת האילנות פעם בשנה, מר"ח ניסן ועד ר"ח אייר, ולאחר או לפני חודש ניסן אפשר לברך, אך רבים נהגו ע"פ הקבלה לברך רק מר"ח ניסן עד ר"ח אייר. (עי' משנ"ב סי' רכ"ו שמברכים, ועי' כה"ח שם סק"א, שלא לברך וסב"ל, אך נתבאר בראשונים להדיא שאפשר לברך אף אח"כ).

תחנון ולמנצח ואל ארך אפיים

שאלה: האם אומרים תחנון בחודש ניסן.

תשובה: אין אומרים וידוי ותחנונים כל חודש ניסן, ומנהג בני ספרד שאין אומרים למנצח וכו', (פר"ח סי' קלא, ובא"ח פרשת כי תשא אות יז) ומנהג בני אשכנז שאף שאין אומרים תחנון, מ"מ אומרים למנצח ואל ארך אפים וכו' חוץ מערב פסח וחג הפסח (משנ"ב סי' קל"א סקל"ח).

עלייה לבית הקברות

שאלה: האם מותר לעלות לבית הקברות בחודש ניסן.

תשובה: יש נוהגים שאין עולים לבית הקברות בחודש ניסן (קב הישר פרק פח) אף ביום היארצייט, ולמעשה נוהגים לעלות אף בחודש ניסן אם אין חשש שיבוא לידי בכי (פוסקי זמנינו). אבל בשבעה או בשלושים או ביארצייט, רבים נוהגים לעלות. אך לכו"ע מותר לעלות לקברי צדיקים בחודש ניסן. (עי' בספר דרכי חיים ושלום אות תשפ"ג).

קריאת פרשת הנשיאים

שאלה: האם יש חיוב לקרוא פרשת הנשיאים בכל יום.

תשובה: מנהג טוב לקרות בניסן כל יום הנשיא שלו וביום י"ג פרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה, (משנ"ב סי' תכ"ט סק"ז וכה"ח סקכ"ב ועוד) ומנהג החסידים לקרותו מתוך ספר תורה בלא ברכה, ומנהג בני ספרד ואשכנז לאומרו מתוך החומש, ומ"מ הנוהגים לאומרו מתוך ספר תורה [אין מברכים לפניה ולאחריה], הנמצאים בתוך בית הכנסת אסור להם לצאת או לדבר דיבורי חול כדין קריאת התורה. (סי' קמ"ו ס"א וס"ב). וכן יש להזהר מלחלוץ התפילין בפני הס"ת (סי' כ"ה סי"ג).

לקבלת גליונות הלכות פסח ודיני פסח שחל בערב שבת, באימייל: [email protected]