מי חייב לצום ומה הדין אם שכח; שו"ת הלכות י"ז בתמוז

אכילה ושתיה בליל התענית

שאלה: מי שרוצה לקום באמצע הלילה, ולאכול ולשתות, האם צריך לעשות תנאי.

תשובה: אם הולך לישון לפני הצום ורוצה לקום לפני עלות השחר לאכול צריך להתנות שרוצה לאכול ולשתות לאחר שיקום, (עי' שו"ע סי' תקס"ד ס"א). ונכון להתנות בפה, [אך בדיעבד כל שחשב בלבו שיקום לאכול או לשתות, חשוב כתנאי].

ויש בזה כמה אופנים וכדלהלן:

א). מי שלא התנה לפני שהולך לישן – לבני ספרד: שתייה דינה אכילה ואסור, לבני אשכנז: מותר לשתות, אף לבני ספרד: אם שכח להתנות, ואחר שישן הרגיש צמאון יכול לשתות. (שו"ע ורמ"א שם). וכן באדם חלוש ששכח להתנות, ואם לא יאכל לא יוכל להתענות, נראה שיוכל לאכול בשעת הדחק אף אם לא התנה.

ב). אם לא היה בדעתו ללכת לישון, ונרדם באונס וקם לפני עלות השחר, יכול לאכול אף בלא תנאי. (עי' משנ"ב סי' תקס"ד סק"ג).

ג). אם הלך לישון ביום שלפני התענית וקם בלילה [ואף באמצע הלילה], יכול לאכול, אף שלא עשה תנאי, כיון שאסרו דוקא במי שהלך לישון בלילה.

ד). מי שדרכו לישן בתחילת הלילה ואח"כ לקום ולאכול באמצע הלילה, אין השינה נחשבת כקבלת תענית, ומותר לו לאכול, לאחר שקם משנתו.

 ובאופן שעשה תנאי, וקם באמצע הלילה, יכול לאכול ולשתות ללא הגבלה עד עלות השחר, אף בלא שומר, כיון שאין חשש שיגרר.

והתענית מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וזמן עלות השחר הוא 72 דקות קודם הנץ החמה וי"א 90 דקות, ולהלכה נפסק שזמן עלות השחר הוא 72 דקות קודם הנץ החמה, אך יש מחמירים שהוא 90 דקות, ומ"מ בשעת הצורך אף למחמירים [כגון אם לא הספיק לאכול ולשתות, ויקשה עליו הצום] אפשר להקל לאכול ולשתות עד 72 דקות קודם הנץ.

החייבים בצום

שאלה: מי חייב בצום י"ז בתמוז.

תשובה: אנשים ונשים חייבים בצום. קטנים – עד גיל בר מצוה ובת מצוה פטורים מלצום ואף בתענית שעות אינם חייבים לצום כיון שאין מחנכין לאבילות, (משנ"ב סי' תקנ סק"ה) אך יש נוהגים שהקטנים צמים ומתענים כמה שעות.

זקנים – מעל גיל שמונים, אם הם תשושים, או נחלשים פטורים מהתענית והכל לפי כוחם. (עי' בשו"ת שערי תשובה תשובות הגאונים סימן שכ"ה, וברוח חיים סי' תקנ).

בעלי ברית [-אבי הבן, סנדק, מוהל] או חתן וכלה [בז' ימי המשתה] חייבים לצום. (עי' ריטב"א תענית לא. וביה"ל סי' תקמ"ט).

חיוב חולים בצום

שאלה: האם חולים חייבים בצום י"ז בתמוז.

תשובה: חולים שיש בהם סכנה – כגון חולי לב, חולי סכרת [בין סכרת 1 ו2, אלא א"כ הסכרת מאוזנת ואינה מטופלת בכדורים שמותר לצום, ויש לעשות שאלת חכם] וחולי ריאות, חולי כלים המטופלים בדיאליזה, וכן חולים בדלקות פנימיות, לחץ דם גבוה או נמוך, [שאינו מאוזן].

חולים הנוטלים תרופות נפשיות – או במצבי דכאון אף קל או הפרעות אכילה, פטורים מהצום, ואסורים להחמיר על עצמם לצום. אך ישנם מצבים קלים שאפשר לצום, אם רוצים לצום, ויש לשאול מורה הוראה.

חולה שאין בו סכנה – פטור מהתענית, כיון שבמקום חולי לא גזרו רבנן. (משנ"ב סי' תקנ סק"ד וכה"ח סק"ז, ועי' ב"י ושו"ע סי' תקנ"ד ס"ו).

גדר חולה שאין בו סכנה – אם שוכב במיטתו או שאינו יכול לתפקד, וישנם מיקרים אף אם אינו שוכב על מיטה, וחש חולשה גדולה בכל גופו או כאבים חזקים בבטן וכדו', פטור מהצום ואוכל ושותה כהרגלו. (ערוך השולחן סי' תקנ"ז ס"ז).

חום גבוה – מי שיש לו חום גבוה מ38 מעלות או חום נמוך [פחות מ35, ולזקנים פחות מ36], פטור מהצום, אף אם לא נפל למשכב, כיון שדינו כחולה שאין בו סכנה.

מרגיש חולשה בצום – אנשים שהולכים לשכב מחמת התענית, כדרך הרבה בני אדם שנחלשים בסוף הצום, חייבים להמשיך לצום, אלא א"כ מרגיש חולשה בכל הגוף או כאבי ראש חזקים ממה שרגיל להיות אצל בני אדם שצמים, והכאבים או החולשה אינם עוברים, צריך לשבור את הצום. (עי' ערוך השולחן שם).

חיוב לדאוג צום – אף אנשים/נשים שטרודים בעבודתם, חייבים לצום, ואם קשה להם לצום, ולעבוד צריכים לקחת יום חופש מהעבודה, כדי שיוכלו לצום. (הסכמת הפוסקים).

חיוב מעוברות/מניקות/יולדת בצום

שאלה: האם מועברות או מניקות ויולדות חייבות בצום י"ז בתמוז.

תשובה: מעוברות – פטורות מהצום, (רמ"א סי' תקנ ס"א, ושו"ע סי' תקנ"ד ס"ה) כל שהוכר עוברן, ואם חלשות אף קודם ארבעים יום אינם צריכות לצום, ומ"מ בזמנינו שירדה חולשה לעולם, ויש סכנה לעובר בלא אכילה ושתיה, ולכן אף קודם ארבעים יום אינה צריכה לצום, מעת שיודעת שהיא בהריון [אף ע"י בדיקת הריון פשוטה] אף שאינה מרגישה חולשה כעת.

מניקות – אשה שמניקה פטורה מהצום, (שו"ע שם) אף הנקה חלקית, אבל אם אינה מניקה בפועל כלל אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה צריכה לצום. (חוט שני שבת ח"ד עמ' רס). אך אם היא בתוך כ"ד חודש ללידה [לאחר ל' יום וכדלהלן], והיא מרגישה חולשה עדיין בגופה, אינה צריכה להתחיל לצום, אבל אם מרגישה טוב תתחיל לצום, ואם תרגיש חולשה או סחרחורות, תפסיק את הצום.

יולדת ומפלת – תוך ל' יום [מעת לעת] ללידתה או להפלתה [ודוקא לאחר ארבעים יום מיצירת הולד, וה"ה אף בספק] אינה צמה, אף אם אינה מניקה, [ומ"מ אף לאחר שלושים יום עד שנתיים מהלידה, אף אם אינה מניקה אם אינה מרגישה טוב ומרגישה חולשה, אינה צריכה לצום].

שטיפת הפה וצחצוח שינים

שאלה: האם מותר לשטוף את הפה ולצחצח שינים בצום.

תשובה: לבני ספרד: מותר לצחצח שינים ולשטוף את הפה בתענית אם אינו בולע את המים אף אם אינו מצטער כיון שאינו נעשה לשם אכילה (ע"פ השו"ע סי' תקס"ז ס"ג, ובאר היטב שם סק"ה, ועי' חזו"ע ד' תעניות עמ' כז). אך במים לבד אסור. (עי' שו"ע שם). ולבני אשכנז: מותר רק במקום צער או במקום כבוד הבריות, אך יזהר שלא יבלע מים, (עי' משנ"ב שם סקי"א, ושו"ת מנח"י ח"ג סי' קט).

לקיחת תרופה בצום

שאלה: האם מותר לקחת תרופות בצום.

תשובה: מי שסובל בתענית מכאבי ראש, או שלוקח תרופות, [ואף תרופות של ריטלין וכדו' לכל צורך] מותר לו לקחת תרופה ללא מים, ואין בו איסור אכילה, (עי' שו"ת הלק"ט ח"ב סי' צ"ז ובאר יטב סי' תקס"ז סק"ז). ולכן אם מרגיש שמתחיל לו כאבי ראש ובלי זה, לא יוכל לצום, צריך לקחת כדורי אקמול וכדו', כדי שיוכל לצום.

ולגבי לקיחת תרופה ע"י מים, אם אינו יכול לבלוע את התרופה רק ע"י מים, מותר לו לבולעה ע"י קצת מים, ואף א"צ למרר את המים, כיון שאינו נחשב כשתיה אלא כעזרה לבליעת התרופה. ויש מחמירים: לכתחילה שימרר את המים. [על ידי מלח או מי סודה או חילבה או רוזמרין, או תמצית תה של כמה שקיות תה קמומיל]. או יבלע את הכדור ע"י הרוק.

עישון סיגריות/נרגילה בצום

שאלה: האם מותר לעשן סיגריות או נרגילה בצום.

תשובה: מותר לעשן סיגריות בצום, אף אם יש בה קופסלה. [ויש מחמירים רק בצינעא (ע"פ שו"ת דרכי נועם סימן ט' והו"ד בבאר היטב סי' תקס"ח) אך להלכה מדברי המשנ"ב (סי' תקנ"ה סק"ח) נראה שרק בתשעה באב יש להזהר בזה]. אך בלאו הכי יש להזהר מעישון כל השנה מחמת איסור ונשמרתם, ואכמ"ל.

עישון סיגריה אלקטרונית בצום

שאלה: האם מותר לעשן סיגריה אלקטרונית בצום.

תשובה: מעיקר הדין מותר לעשן בצום סיגריה אלקטרונית, אף אם יש בה טעם, [א' כיון שאין בו ממש, ואינו חשוב זיעה או אדין, כי אם מניח את היד על העשן אינו ירגיש רטיבות משא"כ אם יניח את היד על סיר רותח, ואף אם נאמר שנחשב ריחא להלכה נפסק שאינו חשוב (עי' שו"ע יו"ד סי' קח ס"א). ב' אינו בדרך אכילה, ואינו עינוי האסור בתענית, וכדין שתיית הטוטון וכמבואר בשע"ת (סי' תקס"ז סק"ח) ג' כיון שאח"כ פולט מותר כמבואר ברמ"א (סי' תקס"ז ס"ג) לגבי לעיסת עצי קינומן, ועי' באר היטב (שם סק"ח) בשם המג"א, (וכ"כ בנ"ד בילקו"י ספיה"ע עמ' תרלב, והגרש"י שטיצברג שליט"א, והובא מאמרו בשערי יוסף י"ז בתמוז בארוכה). אך מ"מ בת"ב אין להתיר עישון סיגריה אלקטרונית עם טעם]. אך יש מחמירים בזה כיון שיש לחוש לבליעת אדים. (הוראת הג"ר שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א וז"ל: איני יודע אם בולע ממשות אז אסור, עכ"ד).

מי ששכח ואכל בצום

שאלה: מה דינו במי ששכח ואכל בצום.

תשובה: אם שכח ואכל או שתה [אף שיעור כזית או מלא לוגמיו], חייב להמשיך לצום, ואינו צריך להשלים את הצום ביום אחר (משנ"ב סי' תקס"ח סק"ב ושעה"צ שם סק"ג). וילמד הלכות תענית לכפרה על חטאו. (עי' מנחות קי.).

אך לגבי אמירת עננו בשכח ואכל בצום – לבני ספרד: יותר מככתובות [-40/50 גרם] אינו אומר עננו, ולבני אשכנז: יותר מכזית [-27 גרם] או שתה יותר ממלוא לוגמיו, אף שצריך להמשיך לצום, לבני ספרד: לא יאמר עננו, (שו"ת זרע אמת ח"ג סי' סב וחזו"ע ד' תעניות עמ' עו), ולבני אשכנז: ימשיך לומר עננו בלא המילים "צום יום תעניתנו" ויאמר "ביום צום התענית הזה", ואם אכל פחות מהשיעור הנ"ל יאמר עננו כרגיל. (עי' משנ"ב שם סק"ג, ומאירי תענית יא: ד"ה ממה). [ויש אומרים שיכול לומר כרגיל].

אמירת עננו לחולים וקטנים – חולים שאוכלים בצום, וכן קטנים לא יאמרו עננו. (ביה"ל סי' תקס"ה).

זמן יציאת הצום

שאלה: מתי זמן צאת הצום האם צריך לחכות 40 דקות כמו בשבת.

תשובה: בתענית ציבור סיום הצום בזמן צאת הכוכבים, וזמן צאת הכוכבים הוא לבני ספרד: 18 דקות לאחר השקיעה, [ויש מחמירים לחכות 30 דקות], ולבני אשכנז: הוא 30 דקות לאחר השקיעה, [ויש מחמירים לחכות 40 דקות] ובמקום חולשה אפשר להקל 20 דקות לאחר השקיעה. (עי' ב"י סי' תקס"ו ושו"ע שם, ובארוכה בחלק בירורי הלכה תשפ"ה).

אכילת בשר במוצאי הצום

שאלה: האם מותר לאכול בשר במוצאי הצום.

תשובה: מותר לאכול בשר במוצאי צום י"ז בתמוז, ויש שדקדקו להחמיר בזה. (עי' שו"ת מהרש"ל סי' צ"ב לגבי תשעה באב ובכה"ח סי' תקס"ד סקי"ב). ובסעודת מצוה בודאי יש להתיר.

לשאלות בהלכות חולים בצום י"ז בתמוז, ולקבלת הגליון המורחב ניתן לפנות באימייל: [email protected] או בפאלפון,058-3233587