"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד": שו"ת בדיני תשעה באב שחל במוצאי שבת

הודעה חשובה לקראת צום תשעה באב [החל במוצאי שבת]

לקראת צום תשעה באב ינתן מענה הלכה לחולים ונשים מעוברות בצום ביחד עם רופאים

ניתן לשלוח שאלות למייל [email protected] או בפלאפון 058-32-33-587

לימוד תורה בשבת מחצות

שאלה: האם מותר ללמוד תורה בשבת שהיא ערב תשעה באב, כמו בכל שנה.

תשובה: אף שבכל שנה מחמירים רבים שלא ללמוד תורה מחצות, בשנה זו, מותר ללמוד עד השקיעה, כיון שהרי הוא אבילות שבפהרסיא. (משנ"ב סי' תקנ"ג סק"ט). [ויש מחמירים, ומ"מ אף למחמירים מותר להשלים שמו"ת, ולומר תהילים, וספרי מוסר וחסידות, ומי שיש לו חוק קבוע ללמוד בכל יום מספר משניות וכל כיוצא בזה (הגר"צ כהן זצ"ל בספר ט' באב שחל בשבת)].

סעודות שבת בבשר ויין

שאלה: האם מותר לאכול סעודת שבת בבשר ויין.

תשובה: מותרות באכילה כרגיל, בבשר ויין, ואף בסעודה שלישית, "מותר להעלות על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". (שו"ע סי' תקנ"ב ס"י).

ומותר לשיר זמירות שבת כרגיל, אך יזהרו  בסעודה ג' שלא לשיר לאחר השקיעה. (שו"ת אור לציון ח"ג עמ' רנה ס"ד). [ויש מחמירים לשיר רק זמירות שבת, ולא שאר שירים (הגרשז"א הליכו"ש פט"ו הערה 33) אך נראה שבזמנינו שרגילים לשיר שירי התעוררות ואם לא ישירו, דינו כאבילות בפרהסיא].

ללכת עם הילדים לגינה בשבת קודש

שאלה: האם מותר לללכת עם הילדים לגינה בשבת.

תשובה: טיול עד חצות, מותר, אבל לאחר חצות יש להחמיר. (עי' רמ"א סו"ס תקנ"ג), אך הליכה לגינה עם הילדים, או הליכה לצורך בריאות אין איסור.

להזמין נשואים לשבת

שאלה: האם מותר להזמין נשואים לשבת.

תשובה: להזמין חברים וידידים ובני משפחה, יש מחמירים מותר מה שרגילים. אך נהגו להקל בזה, אף בסעודה שלישית, (עי' משנ"ב שם סקכ"ג וכה"ח שם סקנ"ב), ואף למחמירים, היינו דוקא חברים, אבל בני משפחה כגון זוגות נשואים וכדו', או בישיבות גדולות כיון שרגילים בזה, אינם בכלל האיסור, (הגר"צ כהן זצ"ל שם) ולכן מותר לעשות שלום זכר או קידוש לבת, או אופריוף או סיום מסכת, כרגיל בשבת.

לקיחת קלי צום בשבת

שאלה: לקיחת קלי צום בשבת.

תשובה: מותר לקחת קלי צום בשבת, ואין בזה איסור מכין משבת לחול, [כיון שא"א לעשותו רק בשבת, א' הרי הוא לצורך מצוה, ב' הוא הכנה קלה], אך לא יאמר שלוקחם כדי שיכל לצום, ואין לחוש לאיסור רפואה, [כיון שאינו רפואה, אלא להסיר הרגשה שהגוף רעב או צמא] (עי' שו"ע סי' שכ"ח סכ"ג) ורבים מחמירים מבני אשכנז: שמותר לקחת קלי צום רק אם מערבם בתוך האוכל או משקה בערב שבת.

לקיחת כדורי קפאין

שאלה: לקיחת כדורי קפאין.

תשובה: לבני ספרד: מותר, ולבני אשכנז: מי שקשה לו לצום, בלא לקחת כדורי קפאין קודם הצום, מותר לו לקחת הכדורי קפאין בצום, בשבת, ואין בזה חשש, כיון שהוא מאכל בריאים, ובפרט שהוא לצורך מצוה.

אכילה לאחר ברכת המזון

שאלה: האם מותר לאכול ברכת המזון.

תשובה: אף שבכל שנה, אסור לאכול לאחר ברכת המזון, אלא א"כ חשב מראש, בשנה זו שערב תשעה באב חל בשבת, אף אם בירך ברכת המזון חצי שעה קודם השקיעה, מותר לאכול עד כמה דקות לשקיעה, כיון שאסור לצום בשבת, לא נחשב שברכת המזון הרי היא קבלת תענית. (עי' שו"ע סי' תקנ"ג ס"א, ובכה"ח שם סק"ו).

ולכתחילה יש ליטול מים אחרונים לפני השקיעה, (הגר"ש דבילצקי זיע"א בדיני ט' באב שחל בשבת עמ' מא) ומ"מ אם מברך אחרי השקיעה יכול ליטול מים אחרונים אחרי השקיעה [כיון שהוא לצורך מצוה, ועדיין לא התחיל הלילה].

זמן תחילת דינים הנוהגים בת"ב שחל במוצאי שבת

שאלה: ממתי נוהגים דיני אבילות במוצאי שבת.

תשובה: מזמן משקיעת החמה, אסור לאכול, ולרחוץ, ולסוך, וללמוד, כיון שת"ב אסור אף בבין השמשות, (שו"ע שם, חיי אדם סימן קלו ס"א), אבל ישיבה על הקרקע וחליצת מנעלים, והחלפת בגדי שבת, כיון שהוא אבילות בפרהסיא עושים כן רק אחרי צאת הכוכבים, שהוא כעשרים דקות אחרי השקיעה, ויאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול, ויחלוץ את הנעלים, (עי' רמ"א סימן תקנ"ג ס"א, ושו"ת יחו"ד ח"ה סי' לח), אבל רבים נוהגים שאף חליצת נעליים חולצים מהשקיעה, ואין בזה אבילות בפרהסיא, כיון שהוא בביתו ואינו ניכר. (שו"ת אור לציון ח"ג פכ"ח תשובה ד', והגריש"א). אך לכו"ע זמן פשיטת הבגדים הוא רק אחרי צאת הכוכבים. (אשרי האיש ח"ג פרק ע' הלכה סט). אך מ"מ אם לובש חולצה שאינה בכלל בגדי שבת, אינו צריך להחליפה.

והעושים מלאכה קודם התפילה, וכן הנשים, יזהרו לומר ברוך המבדיל בין קודש לחול. (משנ"ב סי' תקנ"ו סק"ב).

וצריך לומר הבדלה באתה חוננתו, כמו בכל מוצאי שבת. (משנ"ב שם סק"ב). ואם לא הבדיל אינו חוזר, אך יאמר לאחר התפילה ברוך המבדיל. ולכתחילה ראוי לכוין לצאת יד"ח הבדלה דאורייתא בתפילה, [כיון שבפמ"ג (סי' רצ"ו סק"ז) כתב שאם שכח ולא הבדיל, ההבדלה היא מדרבנן] ולכן ראוי שלא לשכוח לומר אתה חוננתו, ומ"מ צריך להזהר לומר ברוך המבדיל קודם שעושה מלאכה. (ע"פ המשנ"ב שם).

זמן ההבדלה

שאלה: מתי מבדילים בת"ב.

תשובה: בליל תשעה באב שחל במוצאי שבת, לא מבדילים על הכוס, אלא רק בתפלה, ואינו מברך על הבשמים, ומברכים על נר בלא כוס לפני קריאת איכה, אבל אין מברכים על הבשמים כלל, כיון שבת"ב ממעטים בתענוג, ורק בליל מוצאי תשעה באב מבדילים על הכוס ומברך בורא פרי הגפן וברכת המבדיל, ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים. (שו"ע סימן תקנ"ו). [ואף החולה שאוכל אינו יכול להבדיל מבעוד יום, כיון שאם יבדיל מבעוד יום, כבר לא יוכל לשתות את הכוס כיון שכבר קיבל עליו את הצום. (עי' משנ"ב סי' רצ"ט סקכ"ב ושער הציון שם סקל"ג) וגם קשה לומר שמועיל תנאי שלא יקבל על עצמו את הצום, (עי' הליכות אבן ישראל מועדים ת"ב), וגם שהוא רק בצריך להחשיך על התחום (עי' שו"ע שם סי' רצ"ג ס"ג), ולכן אף אחר שצם לא יוכל לשתות את הכוס, כיון שאינו מחוייב בהבדלה, אינו יוצא בזה יד"ח].

ברכת מאורי האש על אבוקה – מעיקר הדין אפשר לברך מאורי אש על אבוקה, [וכמו כל מוצאי שבת שהוא מצוה מן המובחר, כמ"ש בשו"ע (סי' רצ"ח ס"ב) וכ"כ באשל אברהם (בושטאטש סי' תקנ"ו מהדו"ת)] ורבים נוהגים להצמיד שני נרות אחד ליד השני, ולברך עליהם, (קיצור הלכות המועדים דיני ת"ב שחל ביום א' סמ"ו).

ברכת מאורי האש לנשים – לבני ספרד: יברכו בביתם בורא מאורי האש על הנר, (שו"ע סימן רצח ס"ח) ולבני אשכז: יש נוהגים שלא יברכו, כיון שנשים לא חייבות בהבדלה, (עי' בביה"ל סו"ס רצ"ז ד"ה לא יבדילו בעצמן, והגר"ש דבילצקי זיע"א בספר דיני ט"ב באב שחל בשבת, והגר"צ כהן זצ"ל בספר ט' באב שחל בשבת עמ' קג), אך למעשה נוהגים שאף האשה תברך לעצמה. (כדעת רוב הראשונים שחייבת בהבדלה, וכ"כ שש"כ פרק סב הערה צח, ובשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' עז אות א' סק"ב).

שטיפת כלים  במוצאי שבת

שאלה: האם מותר לשטוף כלים במוצאי שבת.

תשובה: לבני אשכנז [ויש מבני ספרד] יש להזהר שהנשים לא ישטפו את הכלים במוצאי שבת, ורק בחצות היום. (עי' רמ"א סו"ס תקנ"ד ופת"ש שם בשם שו"ת שמלת בנימין סימן ב', ושו"ת אול"צ ח"ג עמ' רסו) אך יכול לתת עליהם מים שלא ידבק עליהם האוכל, או לשים אותם במדיח כלים, ומ"מ אך במקום צורך כגון שמגיעים זבובים יכול לשטוף את הכלים, אף בלילה. ויש מחמירים לשטוף את הכלים עם כפפות משום איסור רחיצה, ולבני ספרד: שאין איסור עשיית מלאכה בלילה, מותר לשטוף את הכלים אף במוצאי שבת. (עי' חזו"ע ד"ת עמ' שיט).

חיוב ההבדלה לחולים

שאלה: חולה שאוכל האם צריך לעשות הבדלה.

תשובה: חולה האוכל בצום תשעה באב צריך להבדיל על הכוס במוצאי שבת בשביל לאכול.

הבדלה לנשים, לבני ספרד: נשים חולות כגון יולדות או מעוברות שפטורות מהתענית במקום חולי תעשה בעצמה את ההבדלה (עי' שו"ע סימן רצז ס"ח). ובלא הבדלה אינם יכולות לאכול. ולבני אשכנז: אף שלכתחילה אשה לא תעשה הבדלה, מ"מ אם אין לה משהו אחר שיעשה לה הבדלה תעשה בעצמה. (עי' משנ"ב סי' רצ"ו סקל"ז והגריש"א והגרנ"ק). ואם היא לא יכולה לשתות את כוס ההבדלה, תעשה הבדלה ותיתן לקטן שהגיע לגיל חינוך [בגיל 5-6] לשתות את הכוס, ואם אין קטן, יכולה לאכול קודם הבדלה ותשמע הבדלה במוצאי הצום. (עי' שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קכט, ובח"ז סימן עז). ויש אומרים שתברך ברכת מאורי האש לאחר מכן, [כיון שבביה"ל (סו"ס רצ"ו) הסתפק בזה אם אשה חייבת בברכת מאורי, והרי יהיה זה הפסק בין ברכת הגפן, הגרשז"א בהליכות שלמה (ניסן פט"ז ס"ח)].

זמן ההבדלה לחולה, יש בזה כמה אופנים, וכדלהלן.

א]. חולה שיש/אין בו סכנה, שצריך לאכול, אך צם כמה שעות בלילה, כדי להצטער עם הציבור, [באופנים שיכול להמתין, ולא באופנים שיש סכנה שיכול לאכול מיד] ראוי שיבדיל בלילה, כיון שמעיקר הדין פטור מהצום, ובמקום חולי לא גזרו רבנן, וחל עליו חובת הבדלה, וכיון שחובת ההבדלה בלילה היא מדאורייתא, יבדיל לכתחילה בלילה ולא ביום. אך לדעת המחמירים שאף אוכל חולה שצריך לאכול בשיעורים או להחמיר על עצמו כמה שאפשר לצום, [וכדעת הרמ"א] יכולים לעשות הבדלה ביום. [תשובות כנה"ג (סי' ע"א) ונתבאר בארוכה].

ב]. בריא שיש חשש שיחלה שמתחיל לצום, ואם מתחיל להרגיש חולשה מפסיק את הצום, עושה הבדלה רק מתי שמתחיל לאכול. (שדי חמד מערכת בין המצרים סימן ב' אות ד' בד"ה והא).

ג]. מניקה, שמתחילה לצום, ורק מתי שמרגישה יובש או שחסר לה חלב [באופנים שיתבארו לעיל] עושה הבדלה, רק מתי שצריכה לאכול, (ע"פ השד"ח).

ד]. חולה שצריך רק לשתות מים, או מיץ, ואינו צריך לאכול, אינו צריך להבדיל (עי' שו"ע סי' רצ"ט ס"א, ובשו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קכט, והגריש"א בספר מנשים באהל עמ' קנא). [ואף הנוהגים כהקבלה שלא לשתות קודם הבדלה, הכא שאתי לידי קולא, יש להחמיר שלא לעשות הבדלה].

ה]. בריא שיש חשש שיחלה האוכל פחות מכשיעור לא יבדיל על הכוס, ואם יכול ישמע מחולה שאוכל יותר מכשיעור ועושה הבדלה [הג"ר יו"ט זינגר שליט"א בקובץ מה טובו אוהליך יעקב (חלק כג עמ' קיח) הסתפק בזה, לפי מש"כ בשער הציון סימן רצ"ט סק"ו, שאם יצטרך להבדיל על הכוס הרי ישתה שלא לצורך יעו"ש שנשאר בצ"ע, ונראה לכאורה לענ"ד שיש להחמיר בזה ושלא יעשה הבדלה, ויש לצרף בזה את שיטת הרמב"ן דאין חיוב הבדלה בת"ב שחל במוצאי שבת, וע"ע בשו"ת להורות נתן (ח"ב סימן לו)].

שמיעת הבדלה מחולה

שאלה: האם אפשר לצאת יד"ח הבדלה מחולה שעושה הבדלה.

תשובה: חולה שעשה הבדלה, ובריאים שמעו את ההבדלה יצאו ידי חובה. (ברכ"י שם סק"ג כה"ח שם סק"ט ובספר ת"ב שחל בשבת פ"ט ס"ח, ויש אומרים שיש עניין בכך לקרב את ההבדלה לצאת השבת). [ויש חולקים שאינם יוצאים יד"ח (תורת חיים סופר סי' תקנ"ו סוף סק"א)], אך אשה שעושה הבדלה אינו לכתחילה, אך בשעת הדחק יוצא יד"ח.

שמיעת הבדלה מבריא

שאלה: אדם שצם לעשות הבדלים לחולים ונשים וקטנים שאינם צמים ואינם יכולים לעשות הבדלה, האם אדם בריא יכול לעשות הבדלה עבורם.

תשובה: יכול לעשות הבדלה, והקטן שהגיע לגיל חינוך לברכות ולא לאכילות, ישתה מהיין, כיון שאף האדם בריא חייב בהבדלה, יוצא בזה יד"ח. (שו"ת שבט הלוי ח"ח סימן קכ"ט).

על מה מבדילים בת"ב

שאלה: על מה מבדילים חולים בת"ב.

תשובה: מי שמבדיל בצום, לבני ספרד [ויש מבני אשכנז (הגרי"ז מבריסק)]: לכתחילה אפשר להבדיל על היין (חזו"ע עמ' שמח, שו"ת אור ציון פרק כא תשובה ח'). אך מ"מ אם אפשר עדיף להבדיל על מיץ ענבים, (עי' חזו"ע שם, וכן שמעתי ממו"ח שליט"א) [כיון שמעיקר הדין אינו בכלל יין, כיון שלא ניסכו מיץ ענבים על גבי המזבח].

ולבני אשכנז: ישנם כמה מנהגים, א]. יש מבדילים רק במיץ ענבים ולא ביין, (עי' אורחות רבינו ח"ב עמ' קמה והגרנ"ק).

ב]. יש מחמירים, לתת את היין/מיץ ענבים לילד שהגיע לגיל חינוך גיל 6 ולא הגיע לגיל חינוך לאבילות שהוא בגיל 9-10. (כה"ח סי' תקנ"ו סק"ט שו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן סק"ד, וע"פ הגריש"א) וצריך להזהר שיקשיב לכל ההבדלה, ולא ידבר.

ג]. יש נוהגים להבדיל על חמר מדינה, [ויתבאר להלן בסוף הגליון מהו חמר מדינה] (מנח"י שם והגריש"א, וכן דעת החזו"א והאג"מ והשבט הלוי ח"ז סימן עז אות ה). אך למעשה לכתחילה אין להבדיל על חמר מדינה, אלא א"כ החולה אינו יכול לשתות יין או מיץ ענבים,  כגון שאינו מסוגל או שהו חולה סכרת, ואין לו קטן שישתה מהיין [נתבאר בתשובה בארוכה בסוף הגליון]. ואם עושים על קפה צריך להזהר שלא יהיה חם, כיון שצריך לשתותו כמלוא לוגמיו.

שיעור השתיה – ומ"מ אף המבדיל על יין או מיץ ענבים, יזהרו לשתות רק מלא לוגמיו, ולא יותר. (הוראת הגרי"ש אלישיב).

סדר ההבדלה למבדיל בצום ובמוצאי הצום

מתחילים את ההבדלה מהברכה ולא אומרים הנה וכו' (שו"ת דברי מלכיאל ח"ו סימן ט', הגר"ש דבילצקי בדיני ת"ב שחל להיות בשבת). ולכן אין אומרים פסוקים לפני הבדלה או פסוקי אליהו הנביא. (מטה אפרים סימן תקפ"א קצה המטה סקפ"א שאין אומרים פסוקים אלו אלא במוצאי שבת לסימן טוב והצלחה).

מלוה מלכה לחולים האוכלים בצום

חולים וקטנים והמותרים לאכול בתשעה באב, אין חייבים בסעודת מלוה מלכה במוצאי תשעה באב, כיון שתשעה באב אינו זמן של אכילה ושתיה (שו"ת לב חיים ח"ב סי' קנ"א, ונתבאר בארוכה בקובץ באר התורה קפב עמ' סט).

ניתן לשלוח שאלות למייל [email protected]