המגיד מדובנא רבי יעקב קראנץ (נלב"ע י"ז טבת תקס"ה) נודע במשליו הייחודיים והגאוניים, בהם היה משלב דברי תורה, חכמה ומוסר. לעיתים חיבר אותם באלתור, ללא הכנה מוקדמת.
פעם שאל הגאון מווילנא את המגיד מדובנא, כיצד הוא מצליח בהתאמת המשלים? ענה לו המגיד כמובן בדרך משל:
איש הלך ביער וראה על כל עץ מצוירת מטרה ובמרכזה נעוץ חץ. בסוף היער פגש האיש ילד עם קשת.
שאל האיש: "האם אתה הצלף?" הילד השיב בחיוב.
שאל האיש: כיצד פגעת במרכז המטרה ולא החטאת אף לא פעם אחת?"
ענה הילד: קודם יריתי את החץ, רק אחר כך ציירתי את המטרה…
כך השיב המגיד מדובנא: אני קודם בונה את הנמשל ואת לקחו, ורק אח"כ מושל את המשל.
אחד ממשליו הידועים הוא: כפרי מגיע לשוק בחורף והוא לבוש בגדים חמים. נכנס לחנות בגדי משי וביקש לקנותם. המוכר נטל בגד במידתו ומסר לו אותו. בינתיים הולך הכפרי ומודד את הבגדים, מודד שוב ושוב, ומגלה שהם צרים עליו ואינם מתאימים לו כלל.
"האם אתה לועג לי?" הוא קורא בכעס לבעל החנות. "הבגדים לא מתאימים". "הם מתאימים. הם מתאימים, פשוט עליך להוריד קודם את הבגדים העבים שאתה לובש, ורק אחר כך ללבוש את המשי".
והנמשל: כך התורה. כל עוד האדם עטוף בבגדים אחרים והם תאוות והבלים, התורה אינה נוחה לו והוא אינו חש במתיקותה. כאשר יפשוט האדם את מידותיו הרעות ואת תאוותיו – הוא יחוש את עריבותה ונעימותה של התורה הקדושה.
