הבוחרים הצרפתים הלכו השבוע לקלפי, בפעם השלישית והלא אחרונה בתקופה האחרונה, כדי להצביע בסבב הראשון מתוך שניים בבחירות לפרלמנט. ההצבעה היא על 577 מושבים בבית התחתון, האסיפה הלאומית. הרכב הפרלמנט החדש יתברר באופן סופי רק אחר הסבב השני ב-19 ביוני.
לפי המדגמים, קואליציית המפלגות התומכות במקרון ובמדיניותו, צפויה לזכות בתום הסבב השני שייערך בעוד שבוע ב-270 עד 310 מושבים באסיפה הלאומית. קואליציית מפלגות השמאל, שאותה הוביל איש השמאל-הקיצוני ז'אן לוק מלנשון, צפויה לזכות ב-170 עד 220 מושבים – עלייה משמעותית ביחס למספר המושבים שזכו אנשי השמאל בבחירות הקודמות.
בשיעור הקולות עצמם קואליציית השמאל של מלנשון נושפת בעורפה של הברית של מקרון: 25.8% מהקולות קיבלו אנשי מלנשון, בעוד אנשי מקרון קיבלו 26.2% מהקולות. במקום השלישי הגיעה מפלגתה של מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן עם 18.9% מהקולות. השמרנים המתונים הגיעו למקום הרביעי, עם 13.7% מהקולות. לא ברור אם מפלגתו של אריק זמור, גם הוא מהימין הפופוליסטי, תזכה במושבים בפרלמנט הבא.
הבחירות הפרלמנטריות בצרפת סבוכות למדי. על פי החוק בצרפת, מועמד זקוק ליותר מ-50% מהקולות ביום ההצבעה, כמו גם את התמיכה של 25% לפחות מהבוחרים הרשומים כדי לזכות באופן רשמי בסבב הראשון. אם לאו, שני המועמדים המובילים, כמו גם כל מועמד שקיבל את התמיכה של לפחות 12.5% מקולות הבוחרים, ימשיך לסבב השני, אז המועמד עם המספר הרב ביותר של קולות ינצח.
כל מחוז בוחר נציג אחד כשכל מפלגה מנסה שכמה שיותר מועמדים מטעמה יצליחו לנצח בבחירות מטעם המחוזות, בחירות שייקבעו את זהות הפרלמנט לחמש השנים הבאות. מתוך 577 המחוקקים באסיפה הלאומית, שמונה מייצגים שטחים של צרפת מחוץ למדינה ו-11 מייצגים אזרחים צרפתים שמתגוררים בחו"ל.
האתגר של מאיר חביב
הקרב שבוודאי יעניין אתכם מתנהל על המחוז בו מיוצגת בין היתר ישראל. על פי החוקה הצרפתית, גם לאזרחים הגרים מחוץ לצרפת מגיע נציג בפרלמנט, כך שישראל חולקת חבר פרלמנט משותף עם קפריסין, יוון, מלטה, טורקיה ואיטליה; אבל בפועל, רוב הבוחרים ב"מחוז 8" של האזרחים הגרים בחו"ל הם תושבי ישראל והרשות הפלסטינית (כולל יהודה ושומרון) והם אלה שקובעים את זהות הציר. לכן לא מפתיע שבין 13 המתמודדים יש רוב לתושבי ישראל, מרביתם יהודים המחזיקים באזרחות כפולה.
המעמד הפופולרי לזכות במחוז הוא חבר הפרלמנט היהודי הוותיק מאיר חביב שמתמודד על התפקיד שוב. הנציג המכהן, ממפלגת המרכז־ימין "איחוד הדמוקרטים העצמאיים", מתמודד על קדנציה שלישית. הוא ידוע בין היתר כידיד של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שאף פרסם סרטון תמיכה בו לקראת הבחירות. חביב נבחר בעבר ברוב מוחץ של 88% על ידי המצביעים הצרפתים המתגוררים בישראל.
נגד חביב יש עוד מספר מועמדים. דבורה אביסרור דה ליאם, שמתמודדת על המקום בפרלמנט מטעם מפלגתו של הנשיא מקרון. אביסרור דה ליאם, עלתה לישראל ב־2003 וחזרה לצרפת לכמה שנים כדי לעבוד בתפקידים ציבוריים, ובין היתר שימשה מנהלת לשכתו של שר הבריאות הצרפתי בתקופת הקורונה. מועמד נוסף הוא סרז׳ סיקסיק, שמייצג את מפלגת הימין הקיצוני ה"הכיבוש מחדש" של אריק זמור.
הסיבוב הראשון במדינות שמחוץ לצרפת התקיים ביום חג השבועות, מה שמנע מאלפי מצביעים שומרי מצוות להגיע לקלפי. עם זאת ניתנה האפשרות להצביע דרך האינטרנט מספר ימים קודם לכן, אך היה מדובר באמצעי יחסית חדש שלא מוכר למצביעים, לבטח לא למבוגרים שבהם, שמהווים חלק לא מבוטל מקהל המצביעים המתגוררים בישראל.
למרות האתגר ההלכתי למצביעיו שומרי השבת והחג של חביב, חביב הצליח להעפיל לסבב השני בבחירות לפרלמנט הצרפתי – מול 12 המועמדים הנוספים. חביב קיבל בכל המדינות שהוא מייצג יחד 28.8% מהקולות, אחריו דבורה אביסרור – ממפלגת השלטון עם 27.7% מהקולות. בישראל קיבל חביב כ-70% מהקולות לעומת כ-17% עבור אביסרור, ונציגו של אריק זמור קיבל רק 9,9% מהקולות בישראל למרות התמיכה הנרחבת בקרב הצרפתים בישראל במועמד של הימין הקיצוני בסבב הראשון לנשיאות צרפת. על מנת להיבחר הוא צריך לגבור על המועמדת של מפלגת השלטון בסבב השני שיתקיים ביום ראשון הבא.
מי יהיה ראש הממשלה?
בסיבוב ההצבעה הנוכחי נרשם שיא היסטורי בהימנעות מהצבעה – 52,5%. סיבוב ההצבעה השני שייערך ביום ראשון הבא יכריע את פני הפרלמנט הצרפתי ואת השאלה אם מקרון יוכל לשלוט באופן חופשי בצרפת או שמא האופוזיציה מימין ומשמאל תחסום אותו ותייצר משבר פוליטי חסר תקדים בתולדות הרפובליקה החמישית.
ראש ממשלת צרפת נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן. באופן חריג בפוליטיקה הצרפתית, מנסה איש השמאל הקיצוני מלנשון לחייב את נשיא צרפת להפוך אותו לראש ממשלת על ידי יצירת 'בלוק חוסם' של גוש השמאל, מה שימנע ממקרון לקדם כל רפורמה אם לא ייכנע לדרישתו.
איש השמאל הקיצוני מלנשון הצליח לאחד שורה של גורמים במחנה השמאל, בהם הסוציאליסטים והירוקים. כפי שעשה גם בבחירות לנשיאות, שבהן זכה מלנשון לשיעור מפתיע למדי של תומכים בסבב הראשון, הוא הצליח כעת להגדיל את כוחו של השמאל בפרלמנט. הוא מתנגד נחרץ של ברית נאט"ו, וקרא לצרפת שלא לציית לחוקיו של האיחוד האירופי.
אחרי הבחירות לנשיאות מינה נשיא צרפת עמנואל מקרון את שרת העבודה לשעבר אליזבת בורן כראש ממשלת צרפת. בורן, חברת מפלגת של השלטון של מקרון, בורן נולדה בפריז לאב יהודי מרוסיה שברח לצרפת בעקבות מלחמת העולם השנייה. במשך שנים רבות הייתה חברה במפלגה הסוציאל דמוקרטית, אך ב-2017 הצטרפה למפלגתו של עמנואל מקרון.
בסבב הבחירות התמודדו גם כמה משרי הממשלה החדשה שהרכיב מקרון לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות, וכמה מהם עלולים לאבד את מקומם. לפי רויטרס אחד השרים שנמצאים בסכנה ממשית לאיבוד המושב שלהם בפרלמנט הוא השר לשיתוף פעולה אירופי קלמנט בון, שמתמודד על מחוז בחירה במזרח העיר פריז. בון בן ה-40 נחשב לבעל ברית קרוב של מקרון, וגורם ממשלתי הודה בפני רויטרס כי הפסד שלו יהווה "אובדן כואב".
לפי שעה טרם ברור אם בעלי בריתו של מקרון יצליחו להשיג את מספר המושבים הנדרש כדי שהנשיא יהנה מרוב מוחלט בפרלמנט – שעומד על 289 – אולם בכלי תקשורת שונים בעולם מדגישים כי בכל מקרה, כיוון שהקואליציה שלו תזכה במספר המושבים הגדול ביותר – היא תוכל למשול, אולם תידרש להגיע לפשרות מול מחוקקים באופוזיציה.
