המערכת הפוליטית נכנסה השבוע לסחרור עם קבלת ההחלטה על ידי ראשי הממשלה לשים סוף לקואליציה השברירית ולפזר את הכנסת, בדרך לבחירות חמישיות ברצף של משבר פוליטי שכבר נמשך כשלוש שנים. אבל לא רק המערכת הפוליטית, ואיתה כל בני ערובה כל אזרחי ישראל, נכנסו השבוע לסחרור, גם כמה אנשים, פוליטיקאים, שהשבוע הזה עוד ישפיע דרמטית על עתידם בשנים הקרובות. בשורות הבאות אנחנו נתמקד בסיפורם הפוליטי של שחקנים מרכזיים בכנסת היוצאת.
נפתלי בנט
האיש שהספיק בשנים האחרונות להיות שר חינוך, מובטל, שר ביטחון, אופוזיציונר, ואז לסחוט את ראשות הממשלה תמורת שבעה מנדטים שהצטמצמו לארבע וחצי (אורבך בטח עדיין מתלבט עם מקורביו), ייפרד השבוע – אחרי פחות משנה עברית, מהתפקיד הרם ויהפוך לראש הממשלה החליפי, ללא עתיד פוליטי ברור.
מפלגת ימינה בראשה הוא עומד במשבר כפול. קודם כל אלקטורלית, למרות כהונה בתפקיד המדיני החשוב בישראל, בנט לא הצליח להמריא את המפלגה אל מעבר ל-7 מנדטים, וגם זה בסקרים הטובים ביותר, באחרים הוא באזור אחוז החסימה. אחרי ארבע חודשים של קמפיין כחליפי של לפיד, אם ירוץ לבד, הוא עשוי לסיים שוב בחיפוש פתקים בוועדת הבחירות. בנוסף, ימינה כמפלגה לא ממש קיימת, למעט מתן כהנא, איש כבר לא נאמן ליו"ר.
מי שצפה בהצהרה לתקשורת שבנט נשא יחד עם לפיד ביום שני האחרון, יכל לזהות 2 תרחישים אפשריים. האחד, פרישה מהחיים הפוליטיים, וניסיון לשכתב את ההיסטריה כמי שפרש בצורה מכובד. אופציה אחרת שממש הורגשה באוויר, היא חבירה ליש עתיד, או יותר נכון עריקה. לפיד כנראה לא ימהר לחבור למפלגת ימינה, גם לא כשלד, אבל את נפתלי בנט ישמח לקבל כמועמד, והוא לא הסתיר זאת ברמזים שפיזר בדבריו.
גדעון סער
לא נראה שסער עיכל את שהתרחש השבוע. האיש שנמצא כבר שנה בבולמוס של נקמה ביו"ר מפלגתו לשעבר קיבל לפתע ברקס כשהודיעו לו, רגעים לפני שהודיעו לתקשורת, שהוחלט להתפזר. כל יוזמות נתניהו נגדעו באיבם, החוק למניעת הרכבת ממשלה על ידי נאשם בפלילים, חוק הגבלת כהונה, חוק נגד שמירת קשר עם מתפקדים, ועוד שלל חוקיים אנטי דמוקרטיים.
יו"ר תקווה חדשה כנראה מסרב להשלים עם העבודה הצפויה שאם לא יתעשת יראה את הכנסת הבאה דרך 'ערוץ כנסת'. מפלגתו לא עוברת את אחוז החסימה כמעט בשום סקר מזה תקופה ארוכה, והוא מצהיר מתחת כל עץ רענן, כאילו כדי לסנדל את עצמו, שלא יחבור לאף מפלגה. לא שיש הרבה ערך להבטחות של פוליטיקאים, אתם יודעים…
האופציה הריאלית של סער להישאר על הגלגל היא לחבור לממשלה חדשה, בראשות נתניהו, יחד עם בנט, ולפחות להישאר שר כמה שנים, אולי יישכחו לו את הנכונה בממשלה הנוכחית. אבל השנאה והחרמות לא מאפשרות לו לקבל החלטה הגיונית. לפתחו עמדו בימים האחרונים הצעות מפתות מאוד מהליכוד, אך הוא, בשם תאוות הנקם, דחה הכל. את ההיגיון הוא יפגוש בקלפי.
עמיחי שיקלי
הבחירות האלה הגיעו לגיבור המחנה הלאומי בדיוק בזמן. לא הרבה זמן אחרי שהוכרז כפורש, ממש אחרי שהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, התפזרה הכנסת. מאחר והערעור טרם הוכרע, לשיקלי עדיין עומדת האפשרות להתפטר מהכנסת ולבטל את כל הסנקציות שהוטלו עליו. יהיה מדובר בחופשה קצרה של כמה חודשים, בתומם הוא יחזור אחר כבוד במקום מכובד ברשימת הליכוד, השריון שלו מובטח.
עם זאת, נראה ששיקלי לא מעוניין להשתלב בליכוד ומאמין ביכולתו לעבור את אחוז החסימה במפלגה עצמאית, למרות שלא ירד. כפי שהציג לאחרונה בראיון ל'חדשות JDN' ו'שחרית', הוא רואה את עצמו כמי שיביא למחנה את המנדט ה-61, בהקמת מפלגה שתביא מצביעים שלא ישושו להצביע ל-4 המפלגות הקיימות – ש"ס, יהדות התורה, הליכוד והציונות הדתית.
שיקלי יפנה לקהל שהוא הימני בסגנון האמריקאי, שמצביעים למפלגה הרפובליקנית. ימין כלכלי, ימין פטריוטי, ימין ליברלי, ימין חילוני-יהודי. לא מצביעי ליברמן כמובן ששונאים חרדים, ממש לא, אך כאלה שפחות מתחברים להצביע למפלגה בה מככבים דודי אמסלם ושלמה קרעי (ח"כים נהדרים בעיני, מיותר לציין). שאלת המפתח – האם הקל המדובר של שיקלי, מאוכזבי ימינה ותקווה חדשה בעיקר, שווה 5 מנדטים בטוחים?
פליטי ימינה
הח"כית הדתית שהפכה בלילה אחד, ימים בודדים לפני חג הפסח, לגיבורת המחנה הלאומי, יכולה להיותה רגועה לגבי מיקומה המשוריין ברשימת הליכוד. למעט אם תחליט לחבור לשיקלי, סילמן תקבל את המגיע לה במפלגת השלטון המיועדת. יש שיחלוקו אולי על צדקת כוונותיה, אך היא בשונה מאחרים קפצה על העגלה הריקה בזמן, וקנתה את עולמה.
מנגד, ניר אורבך לא רצוי באף מקום. ימינה כאמור כבר לא ממש קיימת, במפלגת הציונות הדתית בוודאי שלא רוצים אותו, בנט לא ייקח אותו איתו, וגם בליכוד לא מרגישים מחויבים אליו, בסוף הוא לא פירק את הממשלה. עם זאת, הסיכוי היחיד שלו זה אם יתמסר לליכוד בחודשים הקרובים במסגרת תפקיד יו"ר ועדת הכנסת, וכך יקנה מקום ברשימת המפלגה לכנסת הבאה.
איילת שקד עוד נושאת בתפקיד המיניסטריאלי של שרת הפנים, אך היא והממשלה הנוכחית כבר לא. במדינה וזה יתאפשר, היא תרוץ היום לחיכו של נתניהו בממשלה חדשה. אם זה לא יקרה, עתידה הפוליטי די לוט בערפל. היא ימנית מידי בשביל לחבור ליש עתיד, היא לא מספיק אנטי ביבי בשביל תקווה חדשה, והיא לא רצויה בשום פנים ואופן באזור החיוג של הליכוד. אם לא תצליח להפתיע, היא תסיים בבית.
מתן כהנא ילך עם בנט לכל מקום, גם אם בנט מחר יגיד לו לחבור למרין לה פן הוא יסביר למה זה צעד מבורך, שיש לעשות אותו מלכתחילה. אם בנט ילך ליש עתיד, לא מופרח שייקח את חברו מהצבא גם לשם, צריך יס מן שימשיך ללהג בתקשורת כל שטות שיכתיבו לו. הוא יתברג שם מצוין ויספק להם תחרות לליברמן, מי הורס יותר את היהדות. חוץ משם, הוא כנראה די אבוד.
הלוואי שזו תמונת מצב אמיתית… נשמע הזוי שכל כך מהר כל אלה יבואו על עונשם.
סוף עלוב למפלגה עלובה אותה הקים טיפוס עלוב
מה זו הכתבה הצינית הזו??!!
תכלס'
אין ספק שבנט לא ירוץ לבד אלא יתחבר ללפיד. היום זה מקומו הטבעי, היינו עמוק בשמאל המוכן להקים ממשלה עם טיבי. יש עתיד צריך להצדיק את שמו, ומעתה מובן השם,'יש עתיד' לבנט.
שכחו לדבר על אביר קארה חוץ מזה כתבה מעולה עוקצנית ויפה