נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שואף להראות כי הבידוד שמבקש המערב לכפות על ארצו לא עובד, ומתכוון לצאת לביקור רשמי ראשון מחוץ לרוסיה מאז החלה הפלישה לאוקראינה. פוטין מתכוון לבקר בטג'יקיסטן ובטורקמניסטן, ולדון בעיקר בנושאים של שיתוף פעולה כלכלי.
רפובליקת טג'יקיסטן וטורקמניסטן הן מדינו השוכנת בחלק המרכזי של אסיה, ובעברן היו חלק מברית המועצות. טג'יקיסטן גובלת באפגניסטן בדרום, בסין במזרח, בקירגיזסטן בצפון ובאוזבקיסטן במערב ובצפון. רוב תושבי טג'יקיסטן הם מוסלמים. אוכלוסייתה של טורקמניסטן מונה כ-6,031,200 בני אדם וגם שם רוב התושבים הם מוסלמים. באשגבאט, בירת טורקמניסטן ישתתף פוטין בפסגה של מדינות הים הכספי, כולל מנהיגי אזרבייג'ן, קזחסטן, איראן וטורקמניסטן. פוטין גם מתכנן לבקר בעיר גרודנו שבבלארוס ב-30 ביוני כדי להשתתף בפורום משותף עם נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו.
בנוסף, פוטין יבקר גם באיראן בזמן הקרוב, אבל התאריך המדויק של הביקור עדיין לא נקבע, כך לדברי דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדולהיאן, קיים לאחרונה מסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב שביקר באיראן, ואמר כי טהרן מתכננת לקיים פסגה משולשת של רוסיה, איראן וטורקיה בכדי לדון על המצב בסוריה. המסע הידוע האחרון של פוטין היה לבייג'ינג בתחילת פברואר, שם פגש את נשיא סין שי ג'ינפינג. השניים הכריזו אז על ידידות "ללא גבולות".
במקביל, לראשונה מזה למעלה ממאה שנה, וכתוצאה מהעיצומים של המערב על מוסקבה, רוסיה לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות ולהעביר את הכספים לבעלי אגרות חוב רוסיים. כעת המדינה מוגדרת במצב של חדלות פירעון למרות שמבחינה כספית יש בידה האפשרות לשלם. הסנקציות גרמו למצב שמוסקבה לא יכולה מבחינה טכנית להעביר את הכספיים לבעלי החוב, לאחר שהוצאה מהמערכת הפיננסית הבינלאומית. סוכנויות הדירוג צפויות להוריד את הדירוג של רוסיה ל"זבל".
מנגד, באופן משונה, הרובל רשם השבוע שיא של שבע שנים מול הדולר, ונסחר תמורת 52.3 רובל לדולר – הרמה הנמוכה שלו מאז מאי 2015.המטבע הרוסי רשם בתחילת המלחמה שפל של כל הזמנים – 139 רובל לדולר. מאז מזנק המטבע הרוסי ב-56% לעומת הדולר. מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין אמר בשבוע שעבר כי "הרעיון של המערב ברור – ריסוק הכלכלה הרוסית בדרך אלימה. הם לא צלחו בכך, זה לא קרה".
וכך, בזמן שפוטין הפך למוקצה מחמת מיאוס בעולם המערבי, הוא מייצר לעצמו אלטרנטיבה מדינית משלו. פסגת נאט"ו שתיפתח השבוע במדריד תחליט על שינוי מעמדה והיא תוגדר על ידי הברית כ"איום הישיר והמיידי ביותר על הביטחון שלנו". המשמעות המעשית של השינוי האסטרטגי היא תגבור דרמטי של כוחות ויכולות בגבולה המזרחי של הברית מול רוסיה – דהיינו המדינות הבלטיות אך גם פולין הגובלת בבלארוס, רומניה ובולגריה.
8 שנים של סנקציות
הסנקציות על רוסיה הן לא משהו חדש שהתחילו בחודשים האחרונים אחרי פתיחת המלחמה הגדולה באוקראינה, כבר מ-2014, אחרי הפלישה לחצי האי קרים, החלו במדינות המערב להטיל סנקציות נגד הרוסים – בעיקר בקרב ארצות הברית, האיחוד האירופי. לקראת החתימה של פוטין על צו המכיר בקרים כמדינה עצמאית במטרה להביא לסיפוחה, הוטלו שורת עיצומים, שהיו הרחבים ביותר שהופעלו נגד רוסיה מאז התפרקות ברית.
בסך הכל, הוטלו שלושה סוגים עיקריים של עיצומים: איסור על אספקת טכנולוגיה לחיפושי נפט וגז, איסור על מתן אשראי לחברות נפט רוסיות ולבנקים ממלכתיים, הגבלות נסיעה על האזרחים הרוסיים המשפיעים המקורבים לנשיא פוטין והמעורבים בסיפוח של קרים. ממשלת רוסיה רוסיה הגיבה בעין תחת עין, עם עיצומים נגד כמה אישים קנדים ואמריקאים, ובאיסור מוחלט על יבוא מזון מהאיחוד האירופי, ארצות הברית, נורווגיה, קנדה ואוסטרליה.
עם הפלישה לאוקראינה בחורף האחרון, החלו מדיניות חדשות, שעד עתה התחמקו מלריב עם רוסיה, להטיל סנקציות על מוסקבה. בין המדיניות היו, קוריאה הדרומית, טאיוואן שאיננה חברה באו"ם, סינגפור הפכה למדינה הראשונה בדרום מזרח אסיה שמטילה עיצומים על רוסיה.
במקביל, העולם גדול החל להטיל על רוסיה את הסנקציות הקשות ביותר האפשריות – במטרה לשתק את הכלכלה הרוסית. העיצומים היו רחבי היקף, והם כוונו ליחידים, לבנקים, לעסקים, לחליפין כספיים, להעברות בנקאיות, ליצוא וליבוא. הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית נחסם מלגשת ליותר מ-400 מיליארד דולר יתרות מטבע חוץ שהוחזקו בחוץ לארץ. אחרי משא ומתן קשוח בין מדינות העולם, הושגה הסכמה לניתוק מספר בנקים רוסיים ממערכת התשלומים Swift.
לחרם על רוסיה הצטרפו באופן עצמאי שלל תאגידי ענק, מחברות טכנולוגיה כמו אפל ומייקרוסופט עד חברות הלבשה וריהוט כמו נייקי ואיקאה, והן ניתקו את יחסיהן עם השוק הרוסי. פירוש הצעד הזה הוא שכעונש על הפלישה לאוקראינה, לקונים הרוסים יש כיום גישה מוגבלת בלבד למוצרי צריכה שהפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם בשלושת העשורים שעברו מאז קריסת ברית המועצות.
בעולם התעופה החלו לקדם סנקציות משלהם על רוסיה. הראשונים היו בריטניה, פולין, בולגריה וצ'כיה שהודיעו כי לא יאפשרו למטוסים רוסיים להמריא ולנחות בשטחן, אחרי זה גם שרי התחבורה של המדינות הבלטיות הודיעו שיצטרפו לחרם, בהמשך הודיע האיחוד האירופי על איסור גורף של מעבר מטוסים רוסיים מעל המרחב האווירי של מדינות האיחוד ובסוף ארצות הברית ואחרות הצטרפו בהמשך. כיום, מטוסים רוסיים לא יכולים לטוס מעל חלקים נרחבים מאוויר העולם. ביידן הוסיף כי אף ספינה תחת דגל רוסיה לא תורשה לעגון בארצות הברית.
בינתיים נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עדכן על הצעד הבא נגד רוסיה – איסור על ייבוא זהב. בכירים בממשל ביידן אמרו שהזהב הוא ענף הייצוא השני בגודלו של רוסיה, אחרי ענף האנרגיה – שגם עליו הטילו מדינות המערב סנקציות אחרי הפלישה. "אנחנו נפגע ישירות באוליגרכים הרוסים ובלבה של מכונת המלחמה של פוטין", אמר ג'ונסון על הצעד הזה, שצפוי להתפרסם רשמית בהמשך.
בניסיון לשמור על הכבוד העצמי, הטילו הרוסים סנקציות משלהם, שהן למעשה חסרי משמעות. כך למשל הודיע הקרמלין על עיצומים על נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ובכירים נוספים בוושינגטון, שלא יורשו להיכנס לרוסיה. בהמשך הודיע משרד החוץ הרוסי כי עיצומים יוטלו גם על ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ובכירים בממשלתו, וכי יחול איסור על ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון להיכנס לשטח רוסיה.
