עם עניבה, בלי השכלה: גיבור התרבות של תל אביב הפך לראש ממשלה

יאיר לפיד בן ה-58, הפך בלילה שבין חמישי לשישי, בחצות בדיוק, לראש ממשלת ישראל. בשונה מראשי ממשלה אחרים, שהיו ממקימי המדינה, לחמו שנים ארוכות בצה"ל – בשירות חובה ובמילואים, או בארגוני ביטחון אחרים (לפני ואחרי קום המדינה), שימשו במשך שנים ארוכות בתפקידים ציבוריים שונים והוכיחו את עצמם גם בשוק הפרטי, לראשונה ראש ממשלת ישראל מגיע לתפקיד עם ניסיון כאיש תקשורת – וכהונה בת פחות מ-3 שנים בממשלה (במצטבר, פחות משנתיים במשרד האוצר ושנה במשרד החוץ, את יתר הזמן בילה באופוזיציה).

לפיד, בנו של העיתונאי והפוליטיקאי המסית יוסף טומי לפיד, נולד כילד שמנת בתל אביב, וכבר בילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים. משפחתו התגוררה גם בלונדון, כשאביו שימש שם כשליח מעריב לעיר. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אחת המוסדות החילוניים המוכרים והיוקרתיים בישראל, אך סיים את לימודיו ללא זכאות לתעודת בגרות. את זמנו, במקום בלימודים שיביאו לו תעודת בגרות כמו לכל ילד חילוני ממוצע, העביר באגרוף.

גם בצה"ל התברג כחייל שמנת בביטאון הצבאי 'במחנה'. לאורך השנים העלה לפיד גרסאות שונות בקשר לתחילת שירותו ונסיבות העברתו להיות עיתונאי צבאי. לפי גרסה אחת החל את שירותו בחיל השריון, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה סבל מהתקף אסתמה כתוצאה מרימון עשן שפגע בקרבתו במהלך הנחתת מסוק. לפי גרסאות מאוחרות יותר החל את שירותו במערך הנ"מ וסיבת התקף האסתמה, שבעקבותיו עבר לשרת ככתב צבאי, הייתה חשיפה לאובך ולאבק בטירונות.

לפני כניסתו לפוליטיקה התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית לפרשנות ולתרבות אף על פי שאינו בעל תואר אקדמי. לאחר שהתפרסם הדבר עזב לפיד את המסלול, והמועצה להשכלה גבוהה אסרה על האוניברסיטה לקבל למסלולי לימודי הדוקטורט מועמדים שאינם מחזיקים בתארים אקדמיים.

מיליונים מכלום

את רוב זמנו העביר לפיד בתקשורת. אחרי שהשתחרר מ"שירותו" בצה"ל ככתב 'במחנה' החל לעבוד ככתב בעיתון מעריב שם פרסם בין היתר שירים. בהמשך מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב". מאוחר יותר החל לכתוב טור שבועי, תחילה בעיתון 'מעריב' ואחר כך ב'ידיעות אחרונות', עד לפרישתו מהתקשורת וכניסתו לפוליטיקה.

בנוסף היה לפיד שחקן בסרטים רדודים שונים ושימש גם כפרזנטור בסרטונים שונים של חברות במשק. הוא שימש בין היתר כפרזנטור של בנק הפועלים תמורת כ-220 אלף דולר לשנה. אגב, על פי הערכה שפורסמה על ידי 'פורבס ישראל' בשנת 2019, מוערך הונו הכללי בין 25-30 מיליון שקל. לפיד מתגורר בבית ברמת אביב ג' שמוערך נכון ל-2019 בכ-8-9 מיליון שקל, מה שאומר שהיום הנכס שווה בערך 12 מיליון שקל לאור השינויים בשוק הנדל"ן.

לצד קריירת המשחק שלו החל להנחות את תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, וכך העביר את זמנו כשהוא עושה הון מדיבורים ריקים, כתיבה רדודה, ומשחק נמוך. כשהוא מקפץ מערוץ 1, לערוץ 3, לערוץ 2, לגלי צה"ל, כהמחנה המשותף לכל תפקידיו היה שהוא אפילו לא שימש כעיתונאי רציני המשפיע על הנעשה בישראל, אלא מקבל משכורת עתק בכדי לבדר את הציבור בבית שמאז ומתמיד העדיף תוכן חסר משמעות וכך שימר את הרייטניג.

לקראת כניסתו לפוליטיקה, בניסיון לשכנע את הציבור הישראלי שהוא לא כלי ריק, עבר להגיש את התוכנית 'אולפן שישי' בערוץ 2, תוכנית מחללת שבת שנחשבת לאחת התוכנית האקטואליה המכובדות בתקשורת הישראלית. "אני יאיר לפיד ויש לי עניבה", פתח את השידור הראשון עם המסר לציבור – אני כבר לא היאיר השטותניקי שאתם מכירים עם הטי-שירת, הנה אני אדם רציני שישאל  את הפוליטיקאים שאלות קשות.

בין לבין ניסה גם לפרוץ לתעשיית הריקנות האמריקאית בסיוע ידידו ארנון מילצ'ן (המוכר מתיק 1000). לפני כ-25 שנה עבר לגור בארצות הברית לחצי שנה, לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת "ניו ריג'נסי" של מילצ'ן. עשור קודם לכן עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד. לפיד כתב גם שנים עשר ספרים, בהם ספרי ילדים וספר על אביו.

כשנשאל בריאיון ל'ידיעות אחרונות', שנים לפני כניסתו לפוליטיקה: "אתה סופר? בדרן? מראיין? שחקן? עיתונאי?", השיב יאיר לפיד: "עיתונאי". שגיא בן נון כותב על כך ב'וואלה': "קשה להיזכר בהישג עיתונאי גדול ומהדהד אחד שלו".

שר אוצר שלא מבין בכלכלה

אחרי כ-30 שנה עשה הון מתאוותם של תושבי תל אביב והאזור לצפות באיש עתור ג'ל מבדר אותם, החליט לנסות האם יש מספיק אזרחי ישראל רדודים שגם יצביעו לו. היו 543,458 כאלה, זה הביא לו 19 מנדטים. "ביום הבחירות התחילו להגיע טלפונים 'אתה יודע מי במקום 11? אתה יודע מי במקום 13?' לא ידעתי. אני לא בטוח שיאיר עצמו תיאר לעצמו שהוא צריך לקבוע 17 או 18 מועמדים"., מספר ל'חדשות 12', חכ"ל יעקב פרי, שהיה ממקימי יש עתיד.

זה לא קרה ביום אחד, הוא המשיך שנתיים לעבוד כמגיש בכיר במערכת החדשות הגדולה בישראל, במקביל לשמועות הרבות שהוא בוחן ברצינות כניסה לפוליטיקה. לאחר מכן התברר שהוא פעל אקטיבית להיערך להתמודדות. לקראת הבחירות רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם 'יש עתיד – בראשות יאיר לפיד'. בכנס הראשון של המפלגה הציג את עיקרי המצע שלה.

לפי תקנון המפלגה, יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים – מועד שבהמשך עודכן לעד תום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת, ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים, ואז עד לכנסת ה-25 ללא התמודדות. לאחרונה נערכו לראשונה פריימריז בהם ניצח יאיר לפיד את יאיר לפיד.

יש עתיד הוקמה בצלמו של לפיד. ולא במקרה השמות מתחרזים. הוא הפוסק האחרון בכל סוגיה: משיבוץ המועמדים ברשימה ועד התחום הפוליטי, ולא היסס גם להפעיל את סמכותו כשמישהו חרג מהשורה. חברת הכנסת לשעבר, עדי קול, שהעזה להימנע בהצבעה בניגוד לדעתו, ספגה בשלב ראשון השעיה ואחר כך פרשה מהחיים הפוליטיים. עפר שלח היה חבר אישי וקרוב של לפיד, ממייסדי המפלגה ומנסחי המצע. אבל כשקרא לקיים פריימריז לראשות המפלגה בניגוד לדעתו של היו"ר, נתקל בכתף קרה ועזב בטונים צורמים. חבר הכנסת והשר לשעבר, יעקב פרי, היה חלק מצמרת יש עתיד מתחילת דרכה בכנסת. שש שנים אחרי הגיש את התפטרותו בעקבות תחקיר 'עובדה' שבו עלה שבמשך שנים שיקר כשסיפר ששירת בצה"ל.

בתחילה עוד לא ידע אם הוא יותר ימין או יותר שמאל, כנראה חיכה לתוצאות השבשבת. את המצע המדיני שלו הציג מעבר לקו הירוק, באריאל. "יש עתיד לא תצטרף לממשלה שלא תשוב לשולחן המשא ומתן, שכן השיתוק המדיני הנוכחי מסכן את הרוב היהודי בארץ ישראל ומבודד אותנו בעולם", אמר למשתתפים בכנס. הספיק לנוע ימינה ושמאל בפרעות. "אנחנו לא נעשה גוש חוסם עם חנין 'זועביז', זה לא דבר שהולך לקרות", תקף את המפלגות ערביות מימין. "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה", אמר בהזדמנות אחרת.

"אני לא מבין כלום בכלכלה אז אתה צריך לתת לי תשובה קצרה, ושיבין אותה מישהו שלא מבין כלום בכלכלה", אמר לנתניהו לפני שנים רבות, כשזה היה שר אוצר, וזה מנחה תוכנית ראיונות. כבר בתחנה הראשונה שלו כפוליטיקאי לפיד התיישב על כורסת שר במשרד האוצר, אחרי קמפיין כמעט אנטישמי על "איפה הכסף?". הוא העלאה מסים בניגוד להבטחות הבחירות שלו ואז התעקש על תוכנית מע"מ אפס לרוכשי דירות חילוניים, למרות התנגדות הכלכלנים, שבסופו של יום לא באמת השפיעה על מחירי הנדל"ן בטווח הארוך.

אחרי פחות משנתיים בתפקיד פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בבחירות נחלשה יש עתיד משמעותית וירדה ל-11 מנדטים. לאחר הבחירות סירב להיכנס לממשלה עם הליכוד ונשאר באופוזיציה, ומנצל את הזמן לעופף בעולם. הוא נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף.

לפניית מיזם מאה ימים של שקיפות באשר להיעדרויותיו, השיב לפיד כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות. מבדיקת המיזם, לפיד הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה – הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה.

5 מערכות בחירות

לקראת הבחירות הראשונות בסבב התאחדה 'יש עתיד' עם מפלגתו החדשה של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ "חוסן לישראל" ועם מפלגת תל"ם של שר הביטחון לשעבר משה יעלון והם הקימו את רשימת "כחול לבן". לפיד שובץ שני ברשימה, אחרי גנץ, והם זכו בהישג אדיר של 35 מנדטים, בדיוק כמו הליכוד. בשני סבבי הבחירות שהגיעו לאחר מכן נותרה כחול לבן יציבה יחסית עם 33 מנדטים.

שנה ושתי מערכות בחירות אחר כך, החברים התפצלו כשגנץ נכנס לשבת תחת נתניהו, ולפיד ויעלון העדיפו להישאר בחוץ. כהונתו כיו"ר האופוזיציה עמדה בסימן התנגדותו הנחרצת לממשלת נתניהו-גנץ. נוצר נתק ממושך בינו לבין גנץ שהיה שותפו, ולפיד אף התנצל בפני האנשים ששכנע להצביע לגנץ וגבי אשכנזי. בנאומו הראשון כראש האופוזיציה תקף לפיד את ממשלת נתניהו-גנץ, וקבע כי משכן הכנסת איבד את אמונם של אזרחי ישראל.

בבחירות האחרונות קצרה יש עתיד 17 מנדטים והייתה לסיעה השנייה בגודלה אחרי הליכוד. לאחר שבנימין נתניהו כשל בניסיון להרכיב ממשלה, קיבל יאיר לפיד את המנדט להרכבת הממשלה. לפיד גיבש קואליציה של 61 חברי כנסת שהורכבה משמונה סיעות: יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ימינה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, מרצ ורע"מ. לשם כך הוא אף הסכים לממשלת חילופים עם נפתלי בנט, ראש סיעת ימינה שקיבלה רק שבעה מנדטים.

על פי ההסכם שנחתם בין השניים, הוחלט כי לפיד יכהן כראש הממשלה החל מאוגוסט 2023, שני ברוטציה לאחר בנט. לאחר כשנה שבה שימש ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, הודיעו לפיד ובנט על פירוק הממשלה ופיזור הכנסת. השניים סיכמו כי יקיימו את הרוטציה – ולפיד הפך לראש הממשלה ה-14 של מדינת ישראל.

רבות מההבטחות המרכזיות שלו מאז שנכנס לפוליטיקה נותרו על הנייר, וכנראה גם יישארו שם גם במהלך כהונתו כראש ממשלת המעבר. הוא לא העביר את החוק שימנע מנאשם בפלילים להתמנות לראש ממשלה. האיש שרצה להגביל את מספר השרים ל-18 הוא זה שחתום על אחת הממשלות הגדולות בתולדות ישראל והנורווגים.