קרב קטן במפלגה גדולה: שריונים, ח"כים שילכו ועימות היו"ר נגד "הכצים"

בזמן שהמערכת הפוליטית עוסקת באינטנסיביות באפשרות שזהבה גלאון תחזור כדי להציל את מרצ מאחוז החסימה, הכתבים הפוליטיים מהמרים באיזה פער תנצח מרב מיכאלי בבחירות לראשות מפגלת העבודה, והתקשורת מסקרת מועמדות של אח של עיתונאי בפריימריז במפלגת הציונות הדתית, כולנו יחד מתעלמים כמעט לחלוטין מהסיפור הפנים מפלגתי הגדול באמת – שישפיע בהרבה על מערכת הבחירות כולה, על הכנסת הבאה ועל הממשלה שאולי תרכיב. הפריימריז במפלגת הליכוד, המפלגה הגדולה בישראל.

בזמן שרוב המפלגות, בוודאי עם מנהיגים פופולאריים, ויתרו על השיטה הדמוקרטית ועיצבו מפלגות בדמותם שבהם הם השליטים הבלעדיים ללא עוררין, הליכוד נותרה המפלגה הגדולה היחידה שלא זנחה את השיטה במסגרתה הציבור, או לפחות מי שרוצה בכך בקרבו, מוזמן לבחור את רשימת המפלגה והעומד בראשה.

לפני שננסה להסביר לכם את הדרמה הנוכחית המתרחשת במפלגה, כמו שמתרחש כמידי מערכת בחירות, יש לציין לשבח את יו"ר המפלגה בנימין נתניהו, שלמרות שהוא לא פועם אוכל קש (וזה ביטוי מעודן) מקרבות העסקנים במפלגה, בזמן שכל סקר מוכיח שהוא מביא למפלגה את מירב הקולות, הוא לא עושה מעשה שרון ודומיו, ונשאר נאמן למפלגה.

השיטה

במפלגת הליכוד יש כמה גופים, המרכזיים שבהם הם המתפקדים, ומרכז הליכוד. כיום ישנם כ-120 אלף חברי ליכוד, שהם בוחרים את יו"ר המפלגה שהוא גם מועמדה לראשות הממשלה, וחלק מחברי הכנסת ברשימה, לצד חברי המרכז המונה כ-3000 חברים, והם בוחרים חלק מרשימת המפלגה לכנסת ומקבלים החלטות נוספות במסגרת המפלגה.

בנוסף יש את לשכת הליכוד שאמון על כל הנושאים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והבין-מפלגתיים המצויים על סדר יומה של התנועה. מזכירות הליכוד שאחראית על תפקודה השוטף של תנועת הליכוד, והוא מטפל בענייניה היום-יומיים. בית הדין – המוסד השיפוטי העליון של התנועה.

אם נחזור לדבר על רשימת הליכוד, אז לאורך השנים האחרונות ישנה חלוקה ברשימה. יש את הרשימה הארצית, בה מתמודדים רבים ממועמדי הליכוד, אותם בוחרים כל חברי המפלגה, וככל שאתה מקבל יותר קולות, אתה גבוה יותר ברשימה, עד המקום שהוא למעשה המקום השני ברשימת המפלגה לכנסת, אחרי יו"ר המפלגה.

לצד זאת יש גם מספר שריונים שיש ליו"ר המפלגה, הפעם במקומות 14, 16, 28, 37, 43. בנוסף לזה יש את שריוני המחוזות או מגזרים מיוחדים, מדובר במקומות השמורים לאורך הרשימה, החל ממקום 19 בדילוגים עד מקום 45, הנבחרים על ידי חברי המרכז בבחירות ישירות. כלומר, המועמד מגיש למשל מועמדות ישירות למקום 19 במשבצת השפלה, וחברי המרכז בחורים בינו לבין יתר המועמדים על המקום הספציפי.

איפה הקאץ? חברי כנסת מכהנים לא יכולים להתמודד במשבצות המשוריינות, כך יוצא שעד מקום 45, יש רק 23 מקומות בהם יכולים להתמודד חברי כנסת (אם כפי שהסקרים צופים המפלגה תקבל 35 מנדטים, יש רק כ-20 מקומות ריאליים מתוכם). תוסיפו לזה כמה מועמדים פופולריים יחסית שרצים ישירות לרשימה הארצית, כמו השגריר לשעבר דני דנון, פרופ' אבי שמחון, האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, ותקבלו שחיטה המונית במסגרתה כעשרה חברי כנסת מכהנים הולכים הביתה.

הסערה

עסקני המפלגה מאוד אוהבים את המצב הקיים, מאחר ובמחוזות, בקרב שלושת אלפים איש בלבד, מאוד קל לקדם מועמד אנונימי שמקרוב אליך, בסך הכל צריך להגיע לדיל טוב עם עוד שניים-שלושה בעלי כוח במרכז והאיש שלך עם מקום מובטח בכנסת הבאה. מנגד, בקרב המתפקדים, קשה מאוד להצניח מועמד ולגרום לאלפי אנשים להצביע עבורו.

במוצאי שבת התקבלה החלטת דרמטית בבית הדין של הליכוד, לפיה נציגי המחוזות ברשימת המפלגה ייבחרו על ידי אלפי המתפקדים שהמתגוררים באותו מחוז, ולא על ידי חברי המרכז מרחבי הארץ. ההחלטה היא ניצחון של נתניהו שחשש מהכוח שיש בידי המרכז ורצה למנוע מצב שבו מוקמת "סיעה בתוך סיעה" על ידי ח"כים חזקים שמסייעים למקרוביהם, ומעדיף את האפשרות של הבחירה על ידי המתפקדים.

בחדרים הסגורים, מדברים בליכוד על כך שבעבר גורמים שאינם מזוהים עם נתניהו יכלו להיכנס דרך המחוזות, ולהוות איום עתידי לפיצול הסיעה. בין היתר, אומר גורם, נתניהו נתן כדוגמא את מיכל שיר, מקורבת לגדעון סער שנכנסה בעזרתו דרך משבצת מחוז ולאחר מכן עזבה את הליכוד ביחד עם סער.

מי שעומדים בראש מחנה המתנגדים להחלטה הם "הכצים", ישראל כץ וחיים כץ, המחזיקים בכוח רב במרכז הליכוד, ולרוב מצליחים להצניח שם אנשים משלהם, שאחרי זה הופכים לח"כים הנאמנים להם בכנסת. שליחיהם דרשו לקיים ביום רביעי דיון מורחב בבית הדין של המפלגה, וגם אם ייכשלו שם, תינתן להם האפשרות לפנות בנושא לבית המשפט המחוזי.

בליכוד מספרים כי כנקמה בנתניהו שהוביל את המחטף, החליטו המתנגדים להחלטה להפתיע את אותו, ולהריץ מועמד קש נגדו בבחירות לראשות המפלגה. בנימין גואטה, חבר מרכז הליכוד הודיע ביום ראשון על מועמדותו לראשות מפלגת הליכוד, ואף שילם את דמי הרצינות היקרים בסך עשרת אלפים ש"ח. הוא לא באמת מאיים על נתניהו, אך הוא ניסה למנוע את המירוץ בכדי לחסוך בעלויות היקרות של בחירות גם לראשות המפלגה.

עוד גזרה בה עשויים לנקום בנתניהו, היא ביטול או דחיקת השריונים שקיבל ברשימת המפלגה. בידי מרכז הליכוד, ממנו נתניהו מנסה לקחת את הכוח, האפשרות לאסור את מה שהתיר. זה יהיה כאב ראש גדול לראש האופוזיציה, שהשתמש בשריונים האלה כדי להבטיח באופן לא רשמי למי שסייעו בידיו לפרק את הממשלה מקום מובטח בכנסת הבאה.

הכוכבים החדשים

בזמן שבעלי הכוח מנהלים קרבות משפטיים, על הקווים מתחממים המועמדים. למעט ח"כ יובל שטייניץ שפרש, ח"כ אופיר סופר שהיה שריון חד פעמי למפלגת הציונות הדתית, וח"כ בנימין נתניהו שאינו רץ לרשימה, 27 מתוך 30 חברי הכנסת המכהנים מנהלים את קרב חייהם, מי להיכנס בכלל לכנסת, ומי על לשמור על מקומם המכובד בצמרת הרשימה ואף לשפר אותו.

בין המועמדים יש למשל את ח"כ יולי אדלשטיין, שקרא תיגר על נתניהו והודיע על ריצה לראשות המפלגה, אך פרש בשיא – בפעם הקודמת הוא התייצב על המקום הראשון ברשימה, הוא ינסה לשחזר את ההצלחה. מי שינסה לעקוף אותו הוא ח"כ ישראל כץ, מספר שתיים במפלגה. ח"כ ניר ברקת, שהגיע בפעם הקודמת לחמישייה השנייה, ינסה הפעם להגיע לצמרת במסגרת הקמפיין העתידי שלו לראשות הממשלה.

לצד זאת יש כאמור כמה מועמדים חדשים-ישנים. האלוף במיל' אליעזר 'צ'ייני' מרום, מפקד חיל הים לשעבר, שיצא ללא כתב אישום בפרשת הצוללות, צפוי להתמודד אך טרם הכריז על כך רשמית. גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון, שהיה ממובילי ההתנתקות, מנסה לשכנע את הליכודניקים ששינה את עורו, והשיק לאחרונה תוכנית לחיזוק הנגב בה השתתף בנימין נתניהו ורבים מסיעת הליכוד.

עורך 'ישראל היום' לשעבר בועז ביסמוט גם שקל להתמודד בפריימריז, אך לאחרונה הבהיר שלא יעשה זאת בשלב הזה. הפרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר ויועצו הכלכלי של בנימין נתניהו כראש הממשלה, הודיע כבר שיתמודד. מי שכבר מכין שנים את עצמו למירוץ הזה הוא שגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון, ששמח לשמוע שארדן החליט לא לחזור ושמר לו את מעמד הדיפלומט של המפלגה. גם משה פייגלין, איש הליכוד לשעבר שהקים את מפלגת זהות, ולאחרונה מוביל את ההתנגדות לחיסונים, חזר ומתמודד בפריימריז.

בגזרת השריונים, השמורים ליו"ר המפלגה, וכאמור נמצאים בספק, מתמודדים על ליבו של נתניהו כמה וכמה מועמדים. קודם כל יש את מלכי הימין החדשים, עמיחי שיקלי ועידית סילמן, שבאומץ רב הביאו להפלת הממשלה. גם ניר אורבך חושב שמגיע לו וטוען כי גם לו חלק בהפלת הממשלה. אם לא הוא אז אולי גל הירש, מי שמינויו למפכ"ל סוכל על ידי המאפייה המשטרתית-משפטית, וזוכה לאהדה רבה בקרב הימין המשפטי שרואים בו סמל לרדיפת "שלטון החוק", בדומה לנתניהו.