טרור הכבישים: נתונים חלקיים, אכיפה חסרה ו”המשטובות” – כרוניקה של אסונות ביו”ש

מתן צינמן, בן 6 מהיישוב שבות רחל בבנימין, נהרג ביום רביעי בערב בתאונת דרכים חזיתית בין הרכב בו נסע עם שפחתו לרכב פלסטיני בכביש 60 ליד צומת מעלה לבונה. מחקירה ראשונית של התאונה עולה כי הרכב הפלסטיני סטה לפי החשד מנתיבו והתנגש ברכב המשפחה הישראלית.

מתן, שהיה אמור לעלות לכיתה א’, פונה במצב אנוש לבית החולים הר הצופים בירושלים, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. אחותו בת ה-12 נפצעה קשה ופונתה עם חבלה רב-מערכתית לבית החולים שערי צדק בבירה. אח נוסף, בן 10, נפצע באורח בינוני, ואחר אחר, תינוק בן חצי שנה, נפצע קל. אמם של הארבעה, רבקה צינמן, פונתה במסוק לבית החולים הדסה עין כרם, משם נמסר כי מצבה מוגדר קל.

האם רבקה צינמן סיפרה מבית החולים: “נסענו בכביש 60 בדרך למפגש משפחתי באריאל, ולפתע דהר מולי רכב פלסטיני בצבע לבן שהגיח מהנתיב ממול. האטתי את הנסיעה, אך הרכב הפלסטיני האיץ. הבנתי שהוא הולך להיכנס בי חזיתית ולא הצלחתי לעצור. ההתנגשות הייתה במהירות עצומה”. בנוסף, היא האשימה: “איבדתי את מתן שלי לטרור ערבי בכביש”.

ראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ מסר: “זהו אירוע נורא שנעשה על ידי בני עוולה ערבים שמשתוללים על הכבישים לאחר שמדינת ישראל נוהגת ביהודה ושומרון כחצר האחורית ללא אכיפה. לצערנו, כפי שזעקנו ואנו זועקים מדי יום, גם לפערי פיתוח הכבישים בעשורים האחרונים ביהודה ושומרון יש מחיר דמים כבד”.

מחסור בנתונים והיעדר אכיפה

למרבה הצער, תאונות מאין אלו, שמסתיימות לא פעם במחיר דמים קשה, אינן חריגות בנוף של כבישי יהודה ושומרון. היקף התאונות הקטלניות בכבישי יהודה ושומרון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי: מבין התאונות שבהן מעורבים ישראלים בלבד – 5% היו קטלניות. בתאונות שבהם היו מעורבים פלסטינים עומד הנתון על 14%, ובתאונות מעורבות 9%. זאת כשהממוצע הארצי עומד על 3%.

דו”ח שגובש לאחרונה במרכז המחקר של הכנסת חושף ב ל מעמדו המשפטי של אזור זה, נחשבים הכבישים בו ל”ירוקים” – למרות שמדובר בצירים בהם יש את המספר הגבוה ביותר של תאונות דרכים ונפגעים. זאת משום שלא כל התאונות בהם מדווחות למשטרת ישראל ומשרד התחבורה, אם לא כלולים בהן נוסעים ישראלים.

הדו”ח שחובר לבקשתה של יו”ר סיעת הציונות הדתית, ח”כ אורית סטרוק, מגלה כי המשטרה במחוז ש”י אינה מתעדת את תאונות הדרכים בהן מעורבים פלסטינים בלבד, ואינה מעבירה את נתוניהן ללמ”ס ולרלב”ד. כתוצאה מכך נוצר אומדן חסר של מספר התאונות והנפגעים, דבר המשפיע על הגדרת הכבישים הללו כ”כבישים אדומים”, הגדרה המחייבת השקעת כוח אדם משטרתי באכיפה. בנוסף כבישים אלו אינם מוגדרים גם כ”מוקדי סיכון”, הגדרה המחייבת השקעת משאבים בתיקון מפגעי הבטיחות.

מצלמות בטיחות לא הותקנו בכבישי יהודה ושומרון, וההרתעה כלפי נהגים פלסטינים כמעט ולא קיימת. הכתובות ומספרי הטלפון לא נמצאים בידי למשטרה, ולכן אי אפשר לשלוח אליהם דוחות תעבורה. מסיבה זו הדוחות נמסרים ידנית בלבד. מתוך שאיפה להימנע מאכיפה בררנית, נוהגת המשטרה לחלק גם לנהגים ישראליים דו”חות ידניים בלבד.

בדוח מבקר המדינה ממאי האחרון עלה כי עד סוף שנת 2021 הצטברו קרוב ל-410 אלף קנסות תעבורה שהוטלו על נהגים פלסטינים ולא שולמו. סך הקנסות הללו עומד על כ-275 מיליון שקל, והיקף הקנסות שמשולם יורד בכל שנה: ב-2019 שולמו כ-22,700 קנסות ואילו ב2021 שולמו 14,300 בלבד – ירידה של 37%. בשנים אלו קטן גם מספר הדוחות שהמשטרה רשמה בכ-7%.

לדברי קצין התנועה של מחוז ש”י, פקד תומר אליה, רק 13 ניידות של משטרת התנועה פועלות במרחב השומרון. “כמעט 25% משטח כל מדינת ישראל עם 13 ניידות. זה דבר אבסורדי ולא נותן מענה”, תוקף ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן.

ה”משטובה” הקטלנית

אחת הסיבות המרכזיות למצב החומר היא תופעת ה”משטובה” – רכב שאינו תקין וכבר נשלח לגריטה, עובר שיפוץ בשטחים ועולה על הכביש ללא לוחית רישוי. רפ”ק דני לוי, סגן מפקד את”ן במחוז שי, מסביר כי “זו תופעה שהולכת וגדלה והיא עניין של חיים ומוות”. זו סכנת נפשות”.

אז איך קורה שכלי הרכב חוזרים לדרכים? לוי מסביר כי מדובר בשתי דרכים עיקריות: “האחת, דרך חברות הביטוח שמעבירות את אותם כלי רכב לפירוק – אך מי שמקבל אותם בשטחי הרשות משפץ אותם ומוכר. הדרך השנייה היא באמצעות אזרחים שנתקעו עם כלי רכב ישנים ורוצים להרוויח כמה אלפי שקלים”. הם, ציין לוין, מגיעים למחסומים, פוגשים פלסטיני, “והוא משלם להם עבור הרכב”.

במחוז שי מנסים למנוע את התופעה ויוצאים לא אחת למבצעי אכיפה בכבישים. המשטרה חשפה לפני כמה שבועות מגרש ובו עשרות כלי רכב. במהלך המבצע נתפסו 37 כלי רכב שהועמסו על גררים ונלקחו למגרש המשטרתי עד לגריטתם.

מפקד המחוז ניצב עוזי לוי קבע יעד לשנת העבודה 2022, ובמסגרתו כבר נתפסו מאות כלי רכב אשר מועברים לגריטה. בתחילת השנה הלועזית דיווחה המשטרה מעל ל-600 כלי רכב “משטובה” נתפסו בחודשיים שקמו לכך ע”י שוטרי מחוז ש”י והועברו להליך גריטה. כלי הרכב שנתפסים מועברים למגרשים ומשם מרביתם נשלחים לגריטה על מנת שלא יוכלו לשוב חזרה לכביש.

חצי דיון עם השרה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ מיכאל ביטון, קיימה לאחרונה מספר דיונים בנושא. “המצב שבו 4.5 מיליון איש ביו”ש ללא ניידת בשישי בלילה זה מצב שאי אפשר לקבל אותו. מחכים לאסון הבא ואז תראו איך פתאום יימצאו המשאבים”, הטיח בבכירי המשטרה ומשרד התחבורה שהתייצבו לדיון.

שרת התחבורה, ח”כ מרב מיכאלי, אמרה כי “האתגרים מרובים מאוד והתקציב הכולל הנדרש הוא לא בהישג ידנו, אפילו לא בטווח הראיה”. היו”ר ביטון הזכיר כי הדיון עוסק בנעשה ביו”ש ומיכאלי השיבה: “לא עשינו תכנית מיוחדת לשום אזור בארץ. גם בגולן מצב הכבישים הוא בכי רע מאוד מאוד, גם בגליל יש כבישים ללא אבא או אמא ובהתאמה לא עשינו תכנית ספציפית”.

היו”ר ביטון שב ושאל האם המצב ביו”ש בבטיחות בדרכים מניח את דעתה של השרה, ומיכאלי השיבה: “המצב ביו”ש לא מניח דעתי בהרבה מאוד מאוד מאוד מובנים. לא עשינו תכנית מיוחדת לאף אחד מאזורי הארץ, אלא הלכנו לקריטריונים מקצועיים של מוקדי סיכון”. באשר לנתונים לפיהם נקבעים מוקדי הסיכון, אמרה השרה מיכאלי כי זה לא באחריות המשרד.

באמצע הדיון התנצלה השרה מיכאלי ואמרה כי היא צריכה לצאת לברך בטקס ליוצאי טוניס. היא הוסיפה ואמרה ליו”ר ביטון: “האנשים המקצועיים לשירותך”. היו”ר ביטון אמר בתגובה: “הלוואי שהם היו לשירותי. שנה שלמה רצינו שהם יהיו לשירותנו וזה לא קרה”. בדיון אחר בנושא, כמה חודשים קודם לכן, לא השתתף אף נציג של משרד התחבורה.

לאחר תאונת הדרכים הקשה בה נהרגו שני ילדי משפחת מעודד והורי המשפחה נפצעו קשה, שרת התחבורה מרב מיכאלי נשאלה על ידי חבר הכנסת יריב לוין לגבי תקציב הממשלה לשיפור תשתית הכבישים ביהודה ושומרון וגמגמה על הפודיום. “בממשלה הזאת בינתיים עוד לא עשינו תוכניות”, הודתה.

בהזדמנות אחרת אמרה כי “יותר מדי שנים מדינת ישראל הייתה מדינת יהודה ושומרון, והגיע הזמן שהיא תחזור להיות מדינת הנגב והגליל”. יו”ר מפלגת הציונות הדתית ח”כ בצלאל סמוטריץ’ תקף אז בתגובה: “ממשלת השמאל הזאת מבטלת הכל, מפלה את תושבי יו”ש לרעה ומפקירה את חייכם לקטל בכבישים”.