ח"כ אורי מקלב ביציאתו מפגישת המו"מ עם אגודת ישראל, בלילה האחרון. צילום: חדשות JDN
בימים רביעי וחמישי תגיע הדריכות במערכת הפוליטית לשיאה. בזה אחר זה יתייצבו בפני יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית וסגניו נציגי המפלגות ויציגו את רשימותיהם לבחירות לכנסת ה-25. ביום רביעי בין השעות 17:00-13:00, וביום חמישי בין השעות 22:00-16:00. בדרך כלל, אם כבר החלו בהליך ההרשמה במסדרון שלפני הוועדה בשעה 21:59, אז ניתן להירשם אצל השופט עד 23:59.
בזמן שנציגי המפלגות בלי אות מובטחת כבר מחכים בתור מאתמול בכניסה למשכן הכנסת, ובכירים במפלגות ותיקות עדיין מנהלים משא ומתן על איחודים, באנו לעשות קצת סדר בתמונת המצב הפוליטית – שיכולה להשתנות בכל רגע.
הליכוד: מי ישוריין?
נכון למועד כתיבת השורות, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו טרם הודיע מי ישוריין במקומות השמורים להחלטתו ברשימת המפלגה. הערכות הדי בטוחות מדברות על כך שגיבורי הפלת הממשלה חברי הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי ועידית סילמן (שנאלצו להתפטר כדי שיכולו להתמודד במפלגה אחרת) יקבלו את מקומות 14-16.
הערכה בטוחה בפחות מדברת על כך שהמפכ"ל המסוכל גל הירש יקבל את המקום ה-28, ושריונים נוספים למקומות פחות ריאליים ילכו לנציגי מיעוטים שנדחקו עוד יותר רחוק ברשימה. אם כי נתניהו אולי מחכה כי הוא מתלבט האם שיבוץ נציג מיעוטים במקום ה-28 יביא לו את ה-61.
בינתיים נתניהו התחיל בקמפיין השטח, עם ה'ביבי-בא', שכצפוי נתקל בביקורת מתוך ומחוץ למפלגה. אחרי התחלה קצת מדולדלת בדרום תל אביב, ביקור השבוע בנתניה הניב לו תמונות של אלפים צובאים על המשאית המשוריינת.
יש עתיד: קמפיין מהלשכה
אחרי עשור שהתרגלנו לכך שיו"ר הליכוד הוא זה שמנהל את קמפיין הבחירות מלשכת ראש ממשלה, היום מכהן בתפקיד יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שמנצל את זה עד תום. עכשיו ביקור בברלין, עוד שבוע טיסה לעצרת האו"ם בניו יורק, ובין לבין שלל תמונות לא חוקיות עם חיילים.
לפיד משדר כי הוא עסוק בלנהל את המדינה, והקמפיין הוא כאילו אירוע משני מבחינתו. אפילו לזעקות ביציע שמאל לאחד בין מיכאלי לגלאון כאילו הגיעו לאוזנו רק לפני ימים בודדים. אירועי מפלגה בהשתתפותו מתקיימים בממוצע פעם בשבוע לכל היותר, מי צריך אותם כשאת הקמפיין מנהלים מהלשכה החשובה במדינה.
הציונות הדתית: מה יהיה עם נעם?
מפלגת הציוניות הדתית-עוצמה יהודית הגיעה להסכמות על ריצה משותפת לפני כמה שבועות כבר, אבל האווירה המתוחה בין הצדדים, אחרי ימים ארוכים של קרב בוץ בתקשורת, לא שככה עדיין (לתשומת לב החברים ביהדות התורה).
סמוטריץ' ובן גביר סיכמו לנהל קמפיין נפרד, כל אחד עם ידעים בקהלים אחרים, במטרה למקסם קולות, ואולי כי לא באמת יצליחו לגשר על הפערים אחרי מה שהיה במשא ומתן המכוער. מה שהם כן הסכימו זה להגיש את הרשימה ברביעי ולא חמישי, החלטה ממש היסטורית.
מי שצופה מהצד ולא יודע את נפשו הוא יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז, שבכנסת היוצאת היה במקום השישי ברשימה, ועכשיו מציעים לו את המקום ה-11 והוא מסרב לקחת. לשיטתו מגיעים לו 2 מקומות בעשירייה הפותחת. האם בשעות שנותרו יתעשת או ירוץ לבד ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה?
כלת"ח: לא ממריאים
מפלגת כלת"ח (כחול לבן-תקווה חדשה), המכנה את עצמה המחנה הממלכתי, שהציגה את רשימתה לציבור כבר בשבוע שעבר, לא מצליחה להמריא. האיחוד בין סער ואיזנקוט תחת כפני גנץ פשוט לא מביא מנדטים. כנראה ש-0 ועוד 0 נשאר 0.
איזנקוט הוצא לסבב ראיונות בתקשורת, אך בעיקר הציג גישה סותרת לעמדות המדיניות של סער, לחלום ראשות הממשלה של גנץ, והרחיק את הימין שכאילו מצביע למפלגה. עם כי לא ניתן להתעלם מכך שהאיש מתחמק מלשקר, לעומת חבריו לרשימה שעושים זאת כבר מתוך שינה – הוא סירב לשלול במפורש ישיבה תחת נתניהו, ומעדיף לדבר על מה ראוי.
בעקבות האיחודים, שורת אישים מוכרים במפלגה נדחקו למקומות לא ריאליים. ח״כ איתן גינזבורג במקום ה-14, ח"כ יעל רון בן משה ב-15, ח"כ מופיד מרעי ב-19, ח"כ רות וסרמן לנדה ב-22, ח"כ שירלי פינטו ב-23, וח"כ אלון טל ב-24. במקומם שורת אישים אנונימיים מסער ואיזנקוט במקומות נחשבים יותר.
ש"ס: קמפיין מוביל
תומכי הימין הכלכלי יוצאים מדעתם, אבל ש"ס מציגה בינתיים את קמפיין הבחירות הטוב ביותר שהיה פה. כל מותג יוקרתי בישראל גויס לקמפיין, כולם על הכוונת. קרלו (כל מעדן יקר-לו), אסם (זה שוד-זה אסם), ועוד.
הבטחת הבחירות המרכזית של דרעי היא לייבא מאמריקה את ה'פוד-סטמפס', מיליארד שקל בשנה לכרטיסי מזון, שזכו בתקופת הקורונה לכינוי 'כרטיסי דרעי', עבור המשפחות הנזקקות בישראל. יש גם רשות למלחמה בעוני בתפריט ועוד.
סקר שפורסם ב'חדשות 12' מלמד שמנדט עבר מהליכוד לש"ס. כנראה שאנשים שמתקשים לסגור את החודש מתרשמים מהקמפיין, בפרט שהם יודעים שהקול שלהם בכל מקרה הולך לנתניהו, אז מה זה משנה אם משה אבוטבול יכנס לכנסת ויתמוך בנתניהו או דן אילוז יכנס ויתמוך בנתניהו? (תאמינו לי זה משנה, לבוחרי הליכוד בפריפריה כנראה פחות).
יהדות התורה: הרגע האחרון
רשימת יהדות התורה לכנסת תוגש כמובן רק ביום חמישי, כנראה כרגיל ברגע האחרון, אם לא בזה שאחריו. הצדדים עדיין מהלים, נכון לכתיבת השורות, משא ומתן על המיקומים. אבל גם אם זה יגמר במהרה, לרשום 120 שמות ב-3 עותקים ולוודא שאין אף טעות לוקח זמן.
למרות שהטענות החשובות של שני הצדדים, או אולי דווקא בגלל זה, יהדות התורה תתמודד הפעם יותר מתמיד עם משבר קשה בשכנוע המצביעים. אחרי קרב לא נעים במיוחד שנמשך חודשיים, יהיה קשה להשכיח מהמצביעים את מה שעברנו.
אבל ההיסטוריה מוכיחה שהבליץ של הרגע האחרון, עם הקול-קורא של מוצעות גדולי התורה, זעקות הגעוולד, עצם נוכחותו של ליברמן במרחב הציבורי, הגזרות הקשות של הממשלה החולפת, יביאו בסופו של דבר את הציבור לקיים את מצוות ועשית ככל אשר יורך.
העבודה: מלחמה בקודש
במפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי מתעקשים שאין על מה לדבר, לא יהיה איחוד עם מרצ. גם סקר שהציב את העבודה על 4 מנדטים, וגם סקר שנתן למרצ 6 מנדטים, וגם פגישה עם לפיד עם שלל הבטחות, לא שינוי בגרגיר את עמדת מיכאלי.
בינתיים, כדי להצדיק את קיומה במערכת הפוליטית (יש כזה?) מיכאלי נלחמת בקדושי ישראל, אולי ככה הציבור ישכח את היותה אחת משרות התחבורה הכושלות בתולדות מדינת ישראל. איך אמר מי שאמר, אין להם סייעתא דשמיא.
מרצ: זעקות
במרצ מתחננים למפלגת העבודה להתאחד, אבל כאמור, אין קול ואין עונה. לולי דרמה של הרגע האחרון, המפלגה תאלץ לרוץ לבד, ולמחרת תפתח בקמפיין זעקות שאסור למחוק את מרצ. עד עכשיו זה עבד פעם אחר פעם, האם גם הפעם?
המשותפת: מו"מ
ברשימה המשותפת למדו מהיהודים לריב. משא ומתן על סגירת הרשימה המשולשת, חד"ש, תע"ל ובל"ד נמשך. אחרי ההסכמות בין בל"ד וחד"ש לא להמליץ על ראשות הממשלה, עכשיו תע"ל קצת פחות מרוצה. אך כנראה שבסוף ירוצו בהרכב דומה.
רע"מ: השינוי יעבוד?
אחרי שנה בקואליציה מנסור עבאס יתייצב בפני הציבור הערבי ויקבל תשובה בקלפי האם הוא מעוניין בהשתלבות או מעדיף לזעוק באופוזיציה. מול מפלגה שמתחייבת אפילו לא להיות מעורב בבחירת ראש הממשלה, הוא מבטיח – אכנס לכל קואליציה שאוזמן אליה.
איווט: פאניקה
יו"ר ישראל ביתנו איווט ליברמן, שבמשך שנים היה רגיל לבנק קולות מובטח, מגלה מה היא פאניקה. לא ברור אם ההשתוללות שלו בימים האחרונים נובעת יותר מהסקרים הלא מחמיאים או ההאשמות הלא מחמיאות עוד יותר מכיוונו של מקורבו המפוקפק לשעבר.
כך או כך, בתפילת 'תעביר ממשלת זדון מן הארץ', אפשר גם לזרוק כוונה קטנה שהאיש הרע הזה יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. ואפשר גם לעשות השתדלות, ככל שאחוז ההצבעה אצלנו יעלה, המדד למנדט יעלה, מה שיגדיל את הסיכוי שהוא לא יעבור את אחוז החסימה.
מתחת לאחוז החסימה
איילת שקד, שרק השבוע פירקה את הרוח הציונית, חברה לבית היהודי. בסקר אחרי הפירוק היא קיבלה 0.9% מהקולות, יחד עם ה-0% עד ה-0.2% קולות של הבית היהודי, מדובר ללא ספק בדרמה של ממש.
לצידה נמצאים אלי אבידר שטרם עיכל את זה שהוא לא שווה מנדטים, אביר קארה שאולי יחזור לשקד, ירון זליכה שאולי מבין בכלכלה אבל מתעלם מהמספרים, ואולי מי שתהיה הפתעת הבחירות – הדר מוכתר.
יפה מאד
מה עם עלה ירוק???…