נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם היום (ראשון) בטקס הפותח את אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין – נר יצחק לציון 27 שנים לרצח ראש הממשלה דאז. "גם בחלוף עשרים ושבע שנים מאז הרצח, נדמה שלא הרבה השתנה", פתח נשיא המדינה את דבריו ואמר, "לא השתנה מספיק; כששוב ושוב מתגלים בחברה הישראלית סימנים מדאיגים של הסתה והשתלחות, של אלימות המכרסמת ביסודות הדמוקרטיה. סימנים שמצביעים על קושי עמוק, מהותי, ביכולת שלנו לנהל מחלוקת, ביכולת שלנו להתגבר ולנווט את מדינתנו ואת חיינו יחד, גם במציאות של חוסר הסכמה על הנושאים היקרים ביותר לליבנו".
הרצוג התייחס להסתה ברשתות: "מערכת הבחירות, עוד מערכת בחירות, כבר מאחורינו; ושוב הופרחו לחלל האוויר האשמות בבגידה, ושוב נשמעו השוואות לנאצים, ושוב התמלא המרחב הציבורי, כולל הרשתות החברתיות -באלימות מסוכנת. זוהי העת להנמיך את הלהבות, ולגלות אחריות. למנהיגיו של הציבור הישראלי מכל הקשת, מהקואליציה הצפויה ומהאופוזיציה הצפויה, אני קורא ומבקש: תקפנו די, נאבקנו די, גידפנו די".
נשיא המדינה הוסיף, "יש לנו הזדמנות להתנהל מעתה אחרת. לזכור שיש דרך לחלוק, באופן נוקב, באופן עמוק, באופן שלפעמים מטלטל אותנו; אבל גם בכבוד, מתוך הבנה שכולנו חלק מ-שלם, ושאף אחד לא הולך לשום מקום. הרשו לי להדגיש: לגזענות אין מקום בקרבנו, לאלימות אין מקום בקרבנו, לשנאה אין מקום בקרבנו. מדינת ישראל מחויבת לרוחה של מגילת העצמאות. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, המחויבת לשלטון החוק, ולכבוד האדם וזכויותיו; ועל החברה הישראלית להיאבק ולשמור עליה ככזו, למול כל מי שמציתים את מדורות השנאה והפילוג"
הרצוג פנה אל הדור הצעיר וביקש: "המשימה שלכם צריכה להיות שיקום החברה בישראל, על כל חלקיה. האתגר הזה מונח לפיתחו של הדור הצעיר, וההשפעה שיש לכם על הסובבים אתכם, על הקהילות שלכם, על המדינה כולה היא חשובה מאד. בקשו ללמוד את דעת האחר, את אורחות חייו ואמונותיו; הקשיבו אחד לשני; התווכחו, אבל התנגדו לשפה אלימה שפוסלת את האחר, גם אם הוא חושב אחרת מכם או שייך למחנה פוליטי שונה מכם. הכירו את פסיפס הדעות, הדתות, התפיסות והאמונות שמתקיימות זו לצד זו במרחב הישראלי. הכירו את המיעוטים על כל גווניהם. הרי כולנו רקמה אנושית אחת חיה. אל תיבהלו מחוסר ההסכמה, מההבדלים".
לסיום אמר הרצוג, "הפרויקט המדהים הזה ששמו מדינת ישראל שייך לכל אחת ואחד מכם לחוד, ולכולכם ביחד. היכולת להקשיב ולכבד את מי ששונה ממני, היכולת להתווכח איתו, לנסות להבין אותו, ולהפנים שלמרות השונות הוא אחי, והיא אחותי – היא היכולת שמצמיחה חברת מופת. אני מפציר בכם: הצמיחו לנו את חברת המופת שאנו ראויים לה"
