משפט נתניהו נמשך גם היום (שני) כשהפעם לימור מרוז השפית הפרטית של אנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, מסרה את עדותה בתיק 1000 ("תיק המתנות"). התובעת שאלה את מרוז האם בארוחות שערכה למעסיקיה שתו שמפניות שהשיבה: "ארנון לא שותה שמפניה. אמנדה שותה מדי פעם, הוא כג'נטלמן מצטרף מדי פעם". מלבד עדותה של מרוז גם יעקב גרשוני, הבעלים של חנות הסיגרים "הקבינט", שם נהגה לקנות העוזרת של מילצ'ן, הדס קליין, העיד הבוקר.
מרוז הוסיפה, "כל ביקור של ארנון בארץ, כלל גם ביקור לפחות אחד של בני הזוג נתניהו. זה כלל ארוחת ערב קצת יותר מלאה, ארוחת ערב לפי דרישה. דרישה של הגברת נתניהו. זה כלל ארוחת ערב שתייה, ארוחות מאוד ארוכות ונמשכות". מרוז נשאלה נשאלה האם ביקרה בעבר בבית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. לדבריה היא אכן ביקרה שם "כמה וכמה פעמים. כשארנון או פאקר התארחו בבלפור, אני בישלתי את הארוחות".
היא נשאלה עד כמה היו שכיחים המקרים בהם בישלה ארוחות בביתו של פאקר לזוג נתניהו והשיבה כי "כשהוא היה בארץ זה היה על בסיס קבוע. הרבה ארוחות כי הם פשוט גרו ליד. אצל פאקר ארוחה הייתה פחות רשמית. פאקר ביקש להכין להם מה שהם רוצים. מישהו היה מודיע להדס קליין שהם באים, היא הייתה מודיעה לי. תמיד הייתי ערוכה לבשל". בחקירתה העריכה העדה שבני הזוג נתניהו התארחו בין 10 ל-15 פעמים בביתו של פאקר, והיום היא השיבה שזה "נראה הגיוני".
לדבריה, בני הזוג נתניהו אף פנו אליה ישירות לפני ארוחות. "לא ישר לטלפון שלי, אלא התקשרו להדס. פאקר נכח ברוב הארוחות – או שהיה בבית או בפגישה בת"א". בשלב הזה עו"ד חדד עקץ את התביעה ואמר כי "אנחנו עוסקים בכמה הם אוכלים, כמה הם שותים, כמה אפשר? היה פעם תיק על ארוחות זכור לי. מספיק".
כשנשאלה העדה על ההיערכות לאותן ארוחות היא אמרה כי "הן לא היו שגרתיות. הייתי צריכה להיערך לכמויות גדולות יותר של הכול, השעות היו ארוכות, הייתה דרישה של כל אחד מהם למשהו אחר". חדד העיר שוב בציניות: "זה קריטי לכתב האישום". השפית המשיכה: "פעם בישלתי ארוחה גדולה בבית פאקר, והיא הועברה לבני הזוג נתניהו (שהיו במקום אחר – ב.ש)". היא ציינה כי "פאקר או ארנון שילמו על הארוחות".
מרוז נשאלה על ידי הסניגורית נעה מילשטיין האם רה"מ יאיר לפיד גם כן היה מתארח בבלפור, ואמרה שכן, "פעם, פעמיים". כנשאלה את אותה השאלה לגבי שמעון פרס, ענתה כי גם הוא ביקר "פעמים בודדות". לאחר מכן נשאלה על ידי מילשטיין כמה יין צרך מילצ'ן בשנת 2013, והשיבה: "את באמת שואלת אותי כמה הוא צרך?". כשנשאלה את אותה השאלה לגבי כמות השמפניה אותה שתו, ענתה כי אינה זוכרת.
לאחר עדותה של לימור מרוז, החלה עדותו של יעקב גרשוני, הבעלים של חנות הסיגרים "הקבינט". הוא סיפר: "פתחתי לבני עסק "הקבינט" למכירת סיגרים, בעיקר לייבוא וייצוא סיגרים לרפובליקה ומהרפובליקה הדומיניקנית". גרשוני הוסיף: "הדס קליין היא לקוחה שהופיעה אצלנו והיא קנתה קניה מאוד גדולה בפעם הראשונה וגם בפעמים האחרות, קניה די מוזרה. היא לא יודעת אלו סיגרים. מצאתי שהיא מאד חביבה. כך היא קנתה במשך שנתיים".
כשנשאל אלו סיגרים קליין הייתה קונה, ענה: "מה שהמלצתי לה". בנוסף, פירט על הסוגים: "אופן איגל, קוהיבה, המותג הכי יוקרתי ממשפחת הסיגרים. לקוהיבה יש כל מני סוגים. סיגל 6 נחשב למלך הסיגרים, אז כל סיגר אחד היה עולה 360 ש"ח. היו את הסיגרים שאנחנו ייצרנו עבורנו, את אלה הייתה מקבלת חלק בחינם". עוד הוסיף: "אני זוכר שהיתה קונה במאה אלף ש״ח בשנה – שבעה אחוז מהמחזור שלנו".
גרשוני הוסיף כי קליין הייתה משלמת חלק מהסכום באשראי, וחלק בכסף מזומן: "לא ידעתי עבור מי היא קונה, סקרן אותי, שאלתי, בהתחלה היא אמרה בעלי. זה לא נראה לי הגיוני". הסניגור ישראל וולנרמן שאל את גרשוני האם לא היה מודאג מכך שחשבונותיו נעלמו, וכל כך ענה בשלילה. בנוסף נשאל האם הוא זוכר רכישות בשווי 1,500 או 2,500 ש"ח, וגם על שאלה זאת ענה בשלילה.
