בחירות אמצע הכהונה שיערכו מחר (שלישי) בארצות הברית יספקו הכרעות רבות, אבל בעיקר את התשובה האם הרפובליקנים או הדמוקרטים ישלטו בקונגרס. לפי שעה ניצחונם של הרפובליקנים מובטח. דבר שיקשה מאוד על הנשיא ביידן לתפקד ולהעביר חוקים. ביידן הזהיר ואף הפנה אצבע מאשימה בנאומו היום לאומה: "הדמוקרטיה האמריקנית תחת מתקפה משום שהנשיא לשעבר שהפסיד בבחירות סירב לקבל את תוצאות הבחירות ב- 2020".
ביידן נאם בתחנת הרכבת הסמוכה לבניין הקפיטול — שם אירעה ההסתערות של המוני תומכיו של טראמפ ב-6 בינואר 2021, בעת שהקונגרס התכנס לאשרר את תוצאות הבחירות לנשיאות. הוא המשיך ואמר כי "הם חזרו על השקרים שוב ושוב כדי לייצר מעגל של זעם, שנאה, התלהמות ואפילו אלימות. כרגע, עלינו לאמת את השקרים האלה עם האמת".
בבחירות השבוע, מהחשובות שנערכו אי פעם, ייקבע איזו מפלגה תחזיק ברוב בקונגרס, וייבחרו המושלים של 36 מדינות. אך באופן כללי, הבחירות הן משאל עם לגבי הנשיאות של ג'ו ביידן, שנתיים לאחר שנכנס לתפקיד, ויריית הפתיחה למרוץ לבית הלבן ב-2024.
בחירות לקונגרס נערכות אחת לשנתיים, אך מכונות "בחירות אמצע" רק כאשר לא מתקיימות באותו המועד גם הבחירות לנשיאות. בבחירות האמצע נבחרים כל חברי בית הנבחרים (435) ושליש מחברי הסנאט (33 או 34 מתוך 100).
בנוסף, 34 מתוך 50 מדינות ארצות הברית בוחרות את המושלים שלהן לכהונה בת ארבע שנים במהלך בחירות אמצע הכהונה, בעוד המדינות ורמונט וניו המפשייר בוחרות מושלים שמכהנים במשך שנתיים ונבחרים גם בעת בחירות האמצע וגם בעת הבחירות לנשיאות. לפיכך, 36 מושלים נבחרים במהלך הבחירות. מדינות רבות גם בוחרות את המחוקקים המדינתיים ונערכות גם בחירות במישור העירוני לראשות הערים. בהצבעה ישנם ראשי ערים רבים, משרות ציבור אחרות ועוד מגוון רחב של משרות ויוזמות אזרחיות, כמו משאלי עם והצבעה ציבורית על חוקים.
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו.
בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.
כיום שולטים הדמוקרטים בבית הנבחרים ונמצאים בתיקו עם הרפובליקאים בסנאט (50-50) אך לדמוקרטים יש רוב מעשי משום שבמקרה של תיקו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא, וכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס. אם בבחירות הקרובות יזכו הרפובליקאים ברוב בשני בתי הקונגרס, הנשיא יתקשה להעביר חקיקה משמעותית מבלי להיכנע לדרישות מצד המפלגה היריבה בסוגיות כמו תקציבים, פיקוח על נשק, הפלות, סביבה, אקלים ונישואים חד-מיניים. יתר על כן, שליטה של הרפובליקאים בשני בתי הקונגרס תעניק להם את ראשות ועדות החקירה והביקורת.
לפי כל התחזיות והסקרים, המפלגה הרפובליקנית, הימנית, השמרנית והדתית עומדת לגרוף ניצחון במערכה. לפי ההערכות הזהירות ביותר, הרפובליקנים ישיגו רוב זעיר אבל בטוח של 51 ממושבי הסנאט. אחרים מנבאים שהרוב יהיה גדול יותר ויעמוד על לפחות 54 מושבים "אדומים" (רפובליקנים), כצבעה של המפלגה, כלומר – שליטה מוחלטת בבית העליון.
אשר לבית הנבחרים – שם מצבם של "הכחולים" (דמוקרטים) גרוע עוד יותר. הם צפויים לפגר בכמה עשרות מושבים אחרי יריביהם. גם בקרב המושלים צפוי רוב ברור לרפובליקנים. במילים אחרות, גל אדום עומד לשטוף את אמריקה.
במחנה הרפובליקני, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כבר רמז כי יתמודד שוב בבחירות ב-2024. המבחן שלו היה אם המועמדים בבחירות ביום שלישי, שזכו בתמיכתו, אכן ינצחו, במיוחד במדינות המתנדנדות כמו אריזונה, ג'ורג'יה, פנסילבניה ואוהיו. הרפובליקנים הפרגמטיים מטילים ספק ביכולת של הנשיא לשעבר בן ה-76 לייצג את המפלגה בצורה הטובה ביותר בבית הלבן. ניצחונות של המועמדים שבהם תמך ושמקדמים את תיאוריית גניבת הבחירות ב-2020, יחזקו עוד יותר את החששות לגבי הדמוקרטיה עצמה.
