הבוקר (ראשון) פרסמה עמירה הס, עיתונאית עיתון "הארץ", מאמר תחת הכותרת "עד כמה מחויבים המתנחלים לסילוק הפלסטינים מרוב שטחי הגדה". במאמר בן 1,888 מילים מאשימה הס את המועצות ביו"ש, בעצירה של בנייה פלסטינית בשטחי C, הס מביעה דאגה לשמירת שבת של תושביה היהודים של יהודה ושומרון. מציינת כי חלק מהדיווחים של רכזי השטח מתבצעים מספר דקות אחרי כניסת שבת.
הס הוסיפה: "הדחיפות לדווח, מחוץ לשעות העבודה הרשמיות, על תיקון קטע כביש לכפר פלסטיני מלמדת על מסירות שחורגת מתפקידו של שכיר בגוף ציבורי, לא כל שכן במועצה שרבים מתושביה דתיים וחרדים לאומיים". העיתונאית מציגה 1,168 דיווחים בתוך 8 חודשים בהם נחשפו עברות בנייה של פלסטינים בשטחי C אך עבורה הטרמינולוגיה היא "הלשנות".
"הערות המדווחים בטבלה משקפות עד כמה בנייה של פלסטינים בגדה הפכו, לפי הקריטריונים של המינהל והמתנחלים, פעולה עבריינית", מזדעזעת הס מחשיפת עברות הבנייה הפלסטיניות. היא ממשיכה ונותנת דוגמאות למקרים רבים של עברות בנייה ומביעה מורת רוח על עצם הדיווח עליהם ועל הפירוט הרב כאילו מדובר ברדיפה של שומרי חוק. בנוסף הס מנסה לעקוץ את העשייה שנעשה חלקה בשבת, ומציגה בקיאות בהלכה כשהיא תוהה על ההיתר שניתן מרבנים לעיסוק בארץ ישראל בזמן היום הקדוש בשבוע.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, הגיב בציניות על המאמר ש'זכה' ללא פחות מ-2 עמודים בעיתון הארץ. ואמר: "זה הצל"ש הכי גדול שיש. אם עמירה הס צווחת, על השמירה על אדמות הלאום המשמעות היא שאנחנו עושים משהו טוב. אנו מודים לעיתון הארץ שמציג לעולם את המלחמה התנהלת בשטחי C ועל הצורך לעצור השתלטות לא חוקית של של בנייה פלסטינית".
ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת: (שוע אוח סימן שכט)
אני מניח שהמתיישבים שמחים על הצגתם כשומרי אדמת המולדת, כי באמת זה מה שהם עושים.
לגבי מילוי הדוחות כמה דקות לאחר כניסת השבת, הדבר מעיד כאלף עדים על בורותה של הכותבת בענייני יהדות. צרת רבים נחמת שוטים, הרי גם קוראי מאמרה אינם מצטיינים בידע סביר בכל הנוגע ביהדות.
האם הכותבת מודעת לכך שהשבת באמת נכנסת בזמן השקיעה ולא בזמן שכתוב בלוח?
האם הכותבת מודעת להפרשי זמני היום בהלכה לפי המקום הגאוגרפי? באיזה לוח היא בדיוק התבוננה כדי לברר את זמן כניסת השבת ביהודה ושומרון, האם בטור של הרצליה פתוח?
מעניין