ועדת החוקה החלה היום (ראשון) להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק מטעמה- הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון- הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר). לפי הצעת החוק, יורחב השימוש בהסדר המכונה "החוק הנורבגי" בעבור סיעות גדולות יחסית, כך ש"התקרה" לא תהיה עוד 5 ח"כים, ובמקום זאת, בסיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה – יוכלו להפסיק את חברותם עד שליש מחברי הסיעה. במהלך הישיבה התעמתו הח"כים חנוך מלביצקי וח"כ עופר כסיף, וחברי הוועדה מסיעות הליכוד וש"ס יצאו בעת דבריו של ח"כ כסיף.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן אמר: "ביסוד החוק הנורבגי המלווה אותנו שנים רבות, עומד הכרח שאינו נתון לוויכוח- עומס העבודה המוטל על הח"כים במיוחד לאור כך ששרים וסגני שרים אינם חברים בוועדות. במפלגות הקואליציה כל ח"כ חבר ב-7-5 ועדות, וההצעה נועדה לאפשר את עקרון ההשתתפות בדיונים ע"י האפשרות להתפטר ולהכניס את הבאים בתור לכנסת. עמדתי העקבית לאורך כל השנים היא שההסדר הנורבגי מצוין. הדבר היחיד שאמרתי הוא שיש לראות איך מחזקים את עצמאות הח"כים ולא משאירים ח"כים נורבגים שאינם עצמאיים. כחלק מהרצון לחזק את מעמדם העליתי גם הצ"ח פרטית שאמרה שח"כים לאחר שהפכו לנורבגיים לא יוכלו להעיף אותם מהכנסת מהרגע להרגע".
רוטמן התייחס לסדרי דיוני הוועדה אמר: "הצ"ח הלאום לפיה המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק לא הבשילה בנוסח זה אלא בנוסח רזה יותר אך זו חובתי כיו"ר ועדה שהוא ישמש כמקור לפחות בוועדה הזו". בהתייחסו לשאלת מכסת הח"כים הנורבגים אמר: "לא הייתי מייצר מגבלה מספרית למעט השיקול התקציבי. קביעת המכסה מייצרת מצב בו פעם אחר פעם נאלצים לתקן את החוק במקום לייצר יציבות".
בסיום דבריו אמר: "בכנסת הנוכחית יהיו למעלה מ-20 ועדות כך שאין מספיק שעות כדי שלא יהיו חפיפות בין 5-3 ועדות כל יום גם אם ידונו בימי ראשון וחמישי. התוצאה של הדבר היא שח"כים בעיקר מהקואליציה הופכים למכונת הצבעות. יש להם רכז ועדה / סיעה והם באים מצביעים והולכים. זה לא מכבד את הכנסת או את הוועדות".
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) ציינה : "אנחנו מופקדים על הקופה הציבורית ולא מעניין אותי כמה נורבגיים היו בממשלת בנט לפיד, או כמה פזרנות הייתה, ההחלטה צריכה להיות עניינית. יש שרים שמשרדיהם מורכבים ועמוסים כמו משה"בט החוץ וכו' שיש לאפשר בהם נורבגים ויש משרדים שעבודתם דלה. אנחנו עובדים שני- רביעי אלו ימי המליאה והוועדות. יש ניהול יומן הגיוני כך שוועדות לא יתנגשו. קושי נוסף- שר שאינו ח"כ ולא נמצא כאן מאבד יכולתו לפעול בוועדת הכספים ובעיקר השיטה הופכת ח"כים לפיונים ומריונטות. הכי קל היה לומר שנעשה יותר נורבגים מהממשלה הקודמת אך רק אם זה הכרחי ונדרש".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף: "יש הבדל בין הסתה פרסונאלית להתנגדות חריפה. כל הסתה ודאי אם יש בה גוון אלים ראויה לגינוי ע"י כל צדדי הבית הזה. הדבר לא יבוא ע"ח התנגדות עזה שלנו, של ציבור גדול, לרפורמה כפי שהוצגה ברביעי האחרון. בסופו של דבר כל מהלך חוקתי יידון בפריזמה בין הרפורמה לבין החלשת עצמאות מערכת המשפט".
הוא פנה ליו"ר ח"כ רוטמן: "בצד ההערכה הגדולה אליך צר לי מאוד שבחרת להביא הצ"ח זו מטעם הוועדה. זה ניצול לרעה של סמכות הוועדה, זה ניסיון לקצר תהליכים כשהדחיפות היחידה היא קואליציונית. היה צריך להשאירה כהצ"ח פרטית או ממשלתית. אי אפשר לנתקה מהחקיקה בשבועות האחרונים. יש 'קשר בינה לבין הכנסת שרים נוספים למשרדים ללא כל הגבלה, במחשבה שגם הם יוכלו לפרוש מכהונתם בכנסת ללא כל הגבלה כאשר אין הגבלה בין שר נוסף לסגני שרים ובעיקר יש קשר בין החקיקה לשינוי דיני ההתפצלות לסיעות בודדות. החזרת האפשרות לפיצול שליש סיעה נועדה לסכל אפשרויות פיצול בתוך הקואליציה".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש תע"ל) אמר בוועדה: "הזהרנו שהחוק הזה מטרתו ותוצאתו היא שייתנו לשר אפשרות לרדוף פוליטית מי שלא מוצא חן בעיניו. מה שנעשה בפקודת השר לביטחון לאומני הוא פיזור של ישיבת הורים בעיסאוויה בה דנו על המצב הקשה של מחסור במורים. זה מה שנובע מפקודת המשטרה כשהשר פועל באופן פוליטי למנוע דברים שאינם מוצאים חן בעיניו מתוך אינטרסים פוליטיים צרים של הממשלה".
ח"כ יהונתן משריקי (ש"ס): "הגעתי מלשכת שר ואני מכיר את משמעויות התפקיד, את לוחות הזמנים, החוק לא מגיע ממקום של תפירת ג'ובים אלא עבודה אמתית למען הציבור".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר: "הייתי מציע בדומה לממשלה שלנו שביטלה ארבעה משרדים להקטין את מספר השרים. אף אחד לא הצביע בבחירות על שני שרי רווחה וארבעה שרי חינוך. אני זוכר את זעקות השבר והזלזול שלכם בנוגע לנורבגים. את מי אתם רוצים להכניס דחוף ובהול לכנסת מסיעת הליכוד? עד עכשיו בקושי מצאו שלושה שהסכימו להתפטר. אני מתקשה לראות איך יגיעו לעשרה אבל בליכוד כמו במפלגה פסבדו-דמוקרטית, כך עושים ואנחנו נעשה הכל לטרפד את ההצעה".
ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "הרי אנחנו באירוע פרסונאלי שכל מטרתו להכניס לכנסת את קטי שטרית. היא ראויה, אך מדובר בחקיקה פרסונאלית לחלוטין. במקום שליש או עשרה תתקנו לעד שבעה שיוכלו להתפטר כך שזה באמת יהיה תואם למטרה הפרסונאלית".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיף: "קראתם לנורבגים בשמות גנאי, עובדים תאילנדים, עובדים זרים, ג'ובים. אני לא חושבת שזה דבר רע אבל לא ברור מה העיקרון המסדר. למה המספר הזה ולא אחר, האם רוצים לעזור לשר מסוים? להגיע לח"כ מסוים? הרי אפשר להתפטר במכסה די גדולה שלעגתם לה. מה הצורך המידי להגדיל ושוב לתקן חוק יסוד?".
יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "זו כנסת רביעית שחוזרים ומתקנים את ההסדר שמכונה ״החוק הנורבגי״ ואנחנו חוזרים ואומרים כמו שאמרנו בכנסות האחרונות כי ראוי לחוקק הסדרים חוקתיים עקרוניים בצורה כללית ובמבט צופה פני עתיד ולא עם תחולה מיידית. גם עכשיו כדאי להסתכל במבט רחב על ההסדר ולייתר את הצורך בתיקונים חוזרים ונשנים בכנסות הבאות. החוק שונה מההסדר המקביל הקיים בנורבגיה או במדינות אחרות – שם מדובר במצב שבו כל השרים מחויבים להתפטר לצורך הפרדה בין הרשויות, זה לא אופציונלי ועם מכסה סיעתית כמו בארץ".
עו"ד עמי ברקוביץ' ממשרד המשפטים ציין כי "אין כעת עמדת ועדת שרים מאחר שזו הצ"ח מטעם הוועדה ההסדר הנורבגי כולל הרחבה מוצעת שיש בה יתרונות וחסרונות לא מעטים אליהם יש להתייחס. מה שהטריד אותנו לאורך השנים בנושא היה עצמאות שיקול הדעת של הח"כ ומנגנונים אפשריים לשם כך".
