ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה היום (רביעי) בנואש קבורת שדה בבתי קברות. במהלך הדיון אמר יו"ר הועדה ח"כ יעקב אשר: "קיבלתי המון פניות מציבור שאינו דתי שמעוניין בקבורת שדה. זה צורך הלכתי, מוסרי ורגשי. על המדינה לאפשר לכל אדם להיקבר בצורה שמתאימה למסורת שלו"
לדברי אשר, "הנושא הזה של קבורת שדה נמצא מבחינתנו בעדיפות מאוד גבוהה, ובא לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים שחתמנו בקדנציה הזאת, כולל דרישה להקמת ועדת שרים לנושא זה שצריכה לשבת על המדוכה ולתת פתרונות. הנושא של קבורת שדה נחוץ, חשוב וללא תחליף עבור חלקים גדולים בחברה הישראלית. גם מהבחינה ההלכתית חלק גדול מהציבור הישראלי עומד על כך שיקבר בצורה הנכונה מבחינה הלכתית. קיבלתי המון פניות מאנשים שאינם אולטרה חרדים או אולטרה דתיים וגם כאלה שאינם שומרי שבת, לנסות ולעזור למשפחות בזמן הקשה שלהם כשאחד מבני המשפחה שלהם נפטר והם מעוניינים לקבור את בן המשפחה בקבורת שדה".
"יש צורך בקבורת שדה וזה דבר ערכי, מוסרי ורגשי ולכן המדינה צריכה לתת פתרונות. אנחנו יודעים את המגבלות והבעיות ואת המחסור בקרקעות, למדתי את הדו"חות ויש הגזמה גדולה מאוד בנתונים של כמה שטח המדינה צריכה אם יקודם הנושא של קבורת שדה במקביל לפתרונות נוספים. עיר הבירה נמצאת בראש הרשימה שם המחסור בקבורת שדה חריף, ונטפל בנושא בוועדת השרים. אני מצפה שיפתרו החסמים וימצאו הפתרונות שיאזנו בין ניצול מיטבי של הקרקע ומתן אפשרות לאנשים שרוצים במנוחת הנצח להיקבר באופן שבו חיו את חייהם". עוד אמר כי עלות הקמת בתי עלמין בקבורה הרוויה יקרה מאוד בהשוואה לקבורת שדה, וכי יש למצוא פתרונות בפריפריה של הערים לטובת תושבי הערים שמעוניינים בקבורת שדה. "אני מצפה ממנהל התכנון לתת פתרונות ולא להגיד למה אי אפשר. יש מספיק מרחב פעולה לכולם", אמר היו"ר אשר.
ח"כ מתן כהנא, שר הדתות לשעבר: "היום במדינת ישראל יש 2.5 מיליון קברים. רק הקברים שבגוש דן הם בגודל של עיר קטנה. בעוד 83 שנה מהיום יהיו במדינת ישראל עוד 9 מיליון קברים. אי אפשר להמשיך לקבור קבורת שדה לכל מי שירצה במצב הקיים כיום, אי אפשר להתעלם שיש דרישה לקבורת שדה וזה צורך שצריך לתת לו מענה, כשהפתרון לקבורת שדה הוא בפריפריה הרחוקה. אם תצאו לעוד עבודת מטה זה יהיה בזבוז זמן, ולכן אני קורא לך לאמץ את מסקנות הצוות הבין משרדי, שפעל במהלך 2022, שהוגשו לא מכבר ולצאת לדרך ולעודד קבורה רוויה לכל מי שהפתרון ההלכתי הזה מקובל עליו ולפתח בתי קברות שדה בפריפריה הרחוקה. עוד אמר, "אף שר לא עסק בנושא קבורה כי אי אפשר לגזור סרטים. הקמתי צוות בין משרדי כדי להבין את הנושא".
ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בדיון עלה כי בכל הארץ ב-10 השנים האחרונות חלה עלייה עקבית בשיעור הנקברים בקבורה רוויה וירידה בשיעור הנקברים בקבורת שדה (שיעור הנקברים בקבורת שדה ירד מ-82% ב2012 ל-66.5% בשנת 2022). בירושלים רואים מגמה דומה לכלל הארץ – משנת 2016 ירידה בשיעורי קבורת השדה בעיר, ובשנתיים האחרונות שיעור הנקברים בקבורה רוויה עבר את ה-50%. (מצ"ב המסמך).
ראש מועצת מבשרת יורם שמעון סיפר כי הוא מנסה לקדם מהלך עבור תושבי מבשרת ציון ומטה יהודה שנאלצים לקבור את מתיהם בירושלים בגבעת שאול, של הקמת בית עלמין אזורי. הוא קרא ליו"ר הוועדה לפעול לקדם הקמה של בית עלמין בפרוזדור ירושלים, כי ירושלים במצוקה נוראית.
הרב יצחק רביץ, ראש מועצת קריית יערים הוסיף ואמר כי הוא עסוק רבות במציאת חלקות קבר בירושלים לתושבי ישובו שנפטרים. "אין לנו פתרון קבורה ואנחנו רוצים להגיע לפתרון מעשי. כל נפטר גורם לנו להיות כעניים בפתח מול חברת קדישא כי הם במצוקה. יש פתרון מעשי והוא שכחלק מהתוכנית להרחבת היישוב יוקם בית עלמין בגודל של 50 דונם, וכך נסיר לחץ מירושלים".
לדברי הרב אליעזר צבי ראוכברגר, מ"מ ראש עיריית ירושלים, עיריית ירושלים תומכת באופן מלא בצורך בקבורת שדה וסבורה שיש להקצות שטחים לקבורת שדה. "אנשים סיפרו שכופים עליהם קבורה בקומות והם נאלצים להסכים. היו כבר מקרים שקברו בקומות ולאחר מכן הוציאו את המת והעבירו לקבורת שדה. אין דין העיר חולון כדין ירושלים, לכל רשות יש סוג ציבור אחר וביקוש אחר". הוא קרא להעביר סמכויות לרשות המקומית בכל הנוגע למדיניות הקבורה כי הרשות המקומית מכירה את הצורך של תושביה, והוסיף כי יש מספר רעיונות להגדיל את שטחי הקבורה בירושלים, כגון שימוש במאות דונמים נוספים שקיימים בגבעת שאול ובנחל שורק. "לתת שירות למתים, לנפטרים לא פחות חשוב משירות לחיים. אין שום הבדל", אמר ראוכברגר.
ישראל רמתי, משרד הדתות, יועץ השר לשירותי דת אמר: "אנחנו מקבלים גם פניות מתושבים שאינם דתיים בכלל, ושל אנשים מוכנים לשלם ולהוציא מכיסם הרבה כסף על קבורה. בסופו של דבר אנחנו מאמינים שיש אפשרות להנגיש קבורת שדה למי שחפץ בכך. הגישה שלנו היא לתת את הפתרון של קבורת שדה לכל אדם במיוחד אם הוא תושב ישראל".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי משאב הקרקע חסר וצריך לנצל בתבונה את הקרקעות של מדינת ישראל. "אנחנו פועלים לקידום סקר ארצי שיבחן את הצרכים והמקומות אליהם ניתן להתרחב וזה יהיה בצמוד לוועדת השרים. בראייה שלנו צריך לפעול לייעול השימוש בקרקע – אני אומרת את זה גם לחיים וגם למתים. יחד עם זאת, אנחנו פועלים לאפשר מנעד של פתרונות ומענים לכל צרכי האוכלוסייה. נמתין לוועד השרים, נקבל את המדיניות ונטמיע אותה בתכנון ובהקצאות של קרקעות", אמרה שקמה סיג, נציגת רמ"י בדיון.
שוקי לוי, ארכיאולוג: "עולה עכשיו רעיון על קבורת ארץ ישראל ואני רוצה להרוג את זה כשזה קטן. קבורת ארץ ישראל היא פחות מאלפיון עליון. מיליוני יהודים בארץ ישראל נקברו בקבורת שדה רגילה לאורך כל התקופות ואפשר להוכיח את זה מבחינה ארכיאולוגית".
איילת קראוס, מייסדת עמותת קבורת ארץ ישראל, ביקשה לאפשר למי שמעוניין להיקבר בקבורת ארץ ישראל. "שיטת קבורת ארץ ישראל מתבססת על מסורת אבות אבותינו כמו חכמי המשנה והתלמוד. אנחנו מבקשים שבכל בית עלמין כדי לתת מענה לכולם, ויאפשר חלקה לקבורה שמאפשרת ליקוט עצמות".
