מחאת הקוטג', שפע שוק, אל על ואנג'ל: החרמות שהרעידו את המדינה • סקירה

חרם צרכנים הוא הכרזה של קבוצת אוכלוסיה על הפסקת שימוש בשירות או רכישות מוצר, או שניהם, של חברה, רשת או מדינה, כמחאה. מטרת החרם היא להפעיל לחץ על הגורם המוחרם לשנות את מדיניותו. חרם צרכנים הוא האחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש בידי הציבור הרחב להשפיע על גופים וחברות מסחריות. בניגוד לארצות הברית, בישראל, עד שנת 2011 חרם צרכנים כמעט לא היה קיים – והצרכן הישראלי הלך וקנה לעצמו מוניטין של מתלונן סדרתי שאינו קם ועושה דבר מעבר להוצאת קיטור אינסופית בטוקבקים באינטרנט. כל זה השתנה עם תחילת מחאת הקוטג' – ואחריה החרם הנרחב על חברת תנובה.

ישנם לא מעט קשיים העומדים בדרכו של חרם צרכנים מוצלח. ראשית, צרכנים רבים נמנעים מליטול חלק בפעילות הקבוצתית, ומשאירים את ההתארגנות ויצירת הלחץ לצרכנים אחרים. זהו ביטוי לבעיית הטפיל: כל צרכן מבקש להנות מפירות החרם מבלי לשלם את מחיר ההשתפות בו. שנית, ככל שהקבוצה המתארגנת גדולה יותר, קשה יותר לתאם ולפשר בין האינטרסים השונים של החברים בה. שלישית, הנזק הטיפוסי שנגרם לצרכן הבודד הינו נמוך יחסית, והוא לרוב איננו מצדיק, כלכלית, השקעת משאבים מרובים ואנרגיה. רביעית, צרכנים רבים כלל אינם מודעים לזכויותיהם.

מחאת הקוטג'/אוהלים. צילום: דר' אבישי טייכר

כך למשל, מסקר שערכה המועצה הישראלית לצרכנות בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה ושפורסם באתר המועצה עולה כי %44 מהנשאלים אינם יודעים דבר על הישגי חוק הגנת הצרכן. חוסר מודעות זה מחבל, כמובן, בסיכוי שצרכנים יתאגדו ויילחמו כנגד עוול כזה או אחר. לבסוף, הצרכן הישראלי הוא צרכן ציני ולמוד ניסיון, והוא עלול שלא ליטול חלק בחרם צרכנים בשל החשש כי החרם הוא מניפולציה של חברות מתחרות, או מנוף ליצירת לחץ של קבוצות אינטרס.

עם זאת, המכשולים הללו אינם חלק מחרמות צרכניות חרדיות, הפועל כקולקטיב בעל אינטרס עקרוני אחד הנשמע להוראת מנהיג הדור, גדולי ישראל ופוסקי הההלכה. בנוסף, במרבית המקרים המניעים של החרמות הצרכניות של המגזר החרדי מקורם בהיבטים הלכתיים-אידיאולוגיים, ולא כספיים, בניגוד לציבור הכללי.

עד לקיץ 2011 נחשב הצרכן הישראלי לאדיש בתחום חרמות-הצרכנים להשגת מטרה הכלכלית. עם עליית המפלגה הנאצית בגרמניה קרא עיתון דואר היום לחרם על תוצרת גרמנית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוחרמו בישראל מוצרים מתוצרת גרמניה.

ב-1973 נעשה ניסיון, ראשון מסוגו ככל הנראה, לארגן חרם צרכנים בקנה מידה ארצי. "שביתת הקונים" אורגנה על ידי הרשות המרכזית לצרכנות בהסתדרות במחאה על העלאות מחירים מופרזות, והיא נקבעה לתחילת 1973 ל-3 שעות. ההיענות הייתה חלקית בלבד. במהלך 1978 התקיימה שביתת קונים נוספת בת 3 שעות מטעם הרשות המרכזית לצרכנות בהסתדרות, במחאה על המדיניות הכלכלית ועליות המחירים בשווקים. גם הפעם הייתה היענות הציבור חלקית.

מחאת הקוטג'

נושא החרמות החל לצבור תאוצה והפך לכלי שהוא אימת החברות באמצע 2011 כאשר הכריזו איציק אלרוב וגוף בשם "חרם על מוצרי מזון", ברשת החברתית פייסבוק, על חרם על גבינת הקוטג' של חברת "תנובה", בשל מחירה היקר. טענה מרכזית של מארגני החרם הייתה, שהמוצר נמכר באירופה ובארצות-הברית במחיר הנמוך בכ-50% ממחירו בישראל, וזאת למרות עלויות השינוע.

מחאת הקוטג'. ארכיון

במקביל לחרם על גבינת הקוטג' התקיימה שביתת הרופאים בשירות הציבורי, וכחודש לאחר הכרזת החרם, פרצה המחאה החברתית המקיפה ביותר שהתקיימה אי-פעם בישראל, שהדרישה העיקרית של משתתפיה הייתה לרסן את הקפיטליזם ולהפוך למדינת רווחה. המחאה הכוללת, שאחד מן הגפרורים שהציתו אותה היה מחאת הקוטג', שבה והלהיטה את מחאת הקוטג', והפכה אותה לחרם-צרכנים על כלל מוצרי "תנובה".

רשתות השיווק דיווחו כי נרשמה ירידה במכירות הקוטג' בעקבות המחאה ולכן הודיעו מספר רשתות שיווק על הוזלות ומבצעים במחירי גבינת הקוטג' וגבינה לבנה. לאחר ימים רבים של שתיקה מצד בעלי חברות החלב, שברה את השתיקה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ: "טעינו. יוקר המזון הוא מכה" וכי "ההבדל בין היי-טק למוצרי צריכה זה שאנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה לאנשים". למחרת, יו"ר חברת תנובה, זהבית כהן, הודיעה שתנובה לא תעלה את מחיר הקוטג' עד סוף השנה, אך גם לא תוריד את המחיר.

למרות זאת, חמישה ימים לאחר הצהרתה נכנעה תנובה לחרם והודיעה על הוזלת מחירי הקוטג' בכ-12.5% למחיר לצרכן של 5.90 ש"ח. עם זאת, יוזמי המחאה טענו כי המחיר עדיין גבוה מדי וכי החרם ימשך עד שמחיר גביע קוטג' ירד ל-5 שקלים. זמן קצר לאחר מכן, הודיעו כל חברות החלב על הוזלת הקוטג'. גם רשת מגה קמעונאות הודיעה כי תוזיל ב-10% את מוצרי היסוד וכן שופרסל הודיעה על הוזלת הקוטג' ל-5.9 שקלים. לנוכח מחאת הקוטג' הודיעו גם חברות נוספות שאינן מתחום מוצרי החלב – זוגלובק ואסם – כי ישעו את עליית המחירים שתכננו למוצריהן.

מחאת הקוטג'. צילום: ויקיפדיה

לאחר שהסתיימו מבצעי חג ראש השנה של החברות, הודיעה תנובה על הורדות מחיר של כ-15% ומיד באותו היום הודיעו גם שטראוס וטרה על הורדות מחירים דומות אך מעשית עלו מחירי מוצרי החלב של כל החברות בהשוואה למחיריהם בערב החג.

מחירו של קוטג' תנובה בימים אלה הוא 5.5 שקלים בממוצע. המחיר משקף ירידה מאז 2011, בניגוד ליתר המוצרים שאינם בפיקוח. על אף נוכחותם על מדפי הסופרמרקט של מוצרים דומים מיצרנים שונים, הוא מחזיק ביותר מ-70% מנתח השוק הכללי בקטגוריה.

חרם המילקי

מחאת המילקי, או "מחאת ברלין" כפי שכונתה בתקשורת, הייתה מחאת רשת נוספת שהחלה ב-2014 בפייסבוק ועוררה רעש גדול. התחלתה הייתה בעקבות השוואת מחירו של מוצר מקביל למילקי בברלין, שנמכר במחיר של 0.19 יורו, כ-80 אגורות, אל מול המילקי של שטראוס, שנמכר אז בישראל בכשלושה שקלים, כמעט פי ארבעה ממחירו בברלין.

מחאה זו לא הגיעה לממדי ענק כמו מחאת הקוטג', אך העלתה מחדש את נושא יוקר המחיה על סדר היום. יש כאלה שיטענו כי מחאה זו, על אף שלא הגיעה לרחובות כמו בקיץ 2011, חוללה תמורות בכוונתם של ישראלים צעירים להגר למדינות שבהן השכר הממוצע הוא זהה או אף גבוה יותר, אך יוקר המחיה נמוך הרבה יותר.

מילקי. צילום: יונתן סינדל/פלאש 90

מוצרים מקבילים שיצאו ליצרנים אחרים לא הצליחו לנגוס משמעותית בהיקף המכירות של המילקי. בניגוד למעדנים אחרים, הישראלים מתקשים להחליפו. אם חלה ירידה בהיקף המכירות שלו, הרי שסביר להניח שהיא לאו דווקא קשורה למחיר, אלא בעיקר להחלטות משפיעות אחרות כמו המודעות הגוברת לתזונה בריאה יותר.

חרם אל על

בשנת 1977 ובעקבות עליית מפלגת הליכוד לשלטון, נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת ויום טוב. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה. בעקבות שביתה כללית במשק במהלך 2006 וסגירתו של נמל התעופה בן-גוריון, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת רח"ל במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ.

מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידי ועדת הרבנים למען קדושת השבת, לאחר מגעים ממושכים, הושג, בתחילת 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת, ומקרים חריגים שבהם תיאלץ החברה לבצע טיסות בשבת, ייבדקו לגופם על ידי רב מיוחד שימונה לנושא את הימנעותה מלטוס בשבת מנמקת החברה בכך שעל פי ההערכות, נוסעים דתיים וחרדים מהווים כ-20% מנוסעי אל על, והחברה קשובה לדרישות לקוחותיה. עם זאת, אל על ערכה בעקיפין טיסות בשבת באמצעות המותג סאן דור וביצעה חכירה רטובה בשבת לחברה.

מטוס אל על. צילום: יוסי אלוני/פלאש 90

אל על הייתה שוב במוקד הסערה הציבורת כאשר ב-2018 טיסה 002 של חברת אל על יצאה מניו יורק באיחור רב. למרות ההבטחות שניתנו על ידי צוות המטוס לנוסעים כי הם יגיעו לארץ לפני כניסת השבת, במהלך הטיסה הודיע הקברניט על שינוי המסלול והוריד את הנוסעים באתונה. שומרי השבת שביניהם נשארו לעשות את השבת ביוון. בצאת השבת, גילו לתדהמתם כי הרשתות החברתיות ואתרי החדשות בארץ גועשים ורועשים בשל טענות לאלימות לכאורה בה נקטו חלק מהנוסעים החרדים כלפי צוות אל על. עם חלוף השעות התברר כי מדובר במסע הסתה אנטי-חרדי המבוסס על טענות כוזבות, והאש הופנתה להטחת האשמות קשות בחברה על התנהלותה במהלך הטיסה ועל הצטרפותה להסתה במטרה להסיט את תשומת הלב מכשליה.

לאחר מספר ימים ולאחר משא ומתן סזיפי, חברת אל על הודיעה כי תפצה את כל נוסעי "טיסת השבת". ההחלטה על הפיצוי התקבלה על רקע איומים מצד גורמים במגזר החרדי להחרים את החברה וחרף, הודעה קודמת של החברה שהצהירה כי תתלונן במשטרה נגד נוסעים שהתפרעו.

בהודעת אל על נכתב כי "בנושא טיסת אל על מ-15 בנובמבר מניו יורק לתל אביב החברה מוצאת לנכון לחזור ולהבהיר, כפי שכבר הבהירה בהודעה לתקשורת ביום 19 בנובמבר, כי היא לא הטילה אשם בציבור החילוני, הדתי או החרדי באירועים שעליהם דווח. כל פרסום אחר לא נעשה על דעת אל על". עוד נכתב כי "אל על אינה מבחינה בהשתייכות לקוחותיה למגזר, מגדר או לאום כלשהו. הנהלת אל על מגבה ומוקירה את אנשי צוות האוויר והקרקע שפעלו בטיסה זו באופן מעורר הערכה. אל על החליטה להעניק כרטיס טיסה הלוך ושוב לאירופה לכלל 400 נוסעי הטיסה נוכח אי הנוחות שנגרמה ללקוחות החברה".

חרם שפע שוק

ועדת הרבנים לקדושת השבת קראה לציבור החרדי שלא לקנות בשפע שוק – תת־הרשת של רבוע כחול – כיוון שדודי ויסמן, בעלי רבוע כחול, מחזיק גם ב־AM:PM שפתוחה בשבת. המהלך החל לאחר פתיחת סניף נוסף של הרשת ברחוב שינקין, בסמוך לישיבת בעלז, נקרא ויסמן אל רב העיר תל אביב, הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, שביקש ממנו לסגור את סניפי הרשת בשבת. ויסמן הסכים לסגור את הסניף הספציפי ברחוב שינקין אך לא הסכים לסגירה של שאר הסניפים.

לאחר ניסיונות הידברות רבים שלא צלחו, הוחלט על ידי ועדת הרבנים למען קדושת השבת, להכריז על חרם כללי על עסקיו של ויסמן והקבוצה שבבעלותו, ובפרט על רשת "שפע שוק" שקהל היעד שלה היה הציבור החרדי. בראשית 2088 פורסם מכתב מאת ועדת הרבנים, ביומונים "יתד נאמן" ו"המודיע", בו נכתב כי לעת עתה הוועדה קוראת לציבור בשם הרבנים שלא להתקשר עם החברות שבבעלותו בעסקים או ברכישת תלושי קנייה ושוברי קמחא דפסחא, ומוסיפה כי הדברים ילובנו בימים הקרובים וכי "ההשלכות של ליבון הדברים שיוכרעו בימים אלו, עלולים להביא לכך שכל מי שלא יפעל כאמור לעיל, יהיה בכלל אלו ששמו כספם על קרן הצבי". לתקופה קצרה היה נראה כי ויסמן נכנע, וחנויות הרשת החלו להיסגר בשבת, אך מיד לאחר מכן חזרו ונפתחו.

בעקבות החרם, עשרות חילונים, רבים מהם פעילי צעירי מרצ, הגיעו אל סניף 'שפע שוק' ברחוב השלושה בבני ברק, בכדי לערוך במקום קניות. אל הסניף, שהפך לשומם מאז החל החרם על חנויות הרשת, הגיעו גם מאות חרדים, שבאו למחות נגד ההתגרות החילונית. צעירי מרצ חולל פרובקציה במקום והחלו לפעול באלימות נגד בחורי ישיבה שמחו נגדם. הקבוצה שהגיעה לבני-ברק אינה ההתארגנות החילונית היחידה: עוד קודם לכן התגבשה יוזמה הקוראת לציבור החילוני האנטי דתי לבצע קניות ברשת "AM:PM" רק בשבתות.

את החרם הוביל יצחק גולדנופף, אז מזכיר הוועדה לקדושת השבת ונציגה של חסידות גור, שפרסם כאמור ידיעות בעיתון המודיע נגד ויסמן, ותלה פשקווילים שקראו לציבור לא לתת ידם לחילול שבת.

ב-2008 דווח בגלי צה"ל כי AM:PM העסיקה במהלך יום הכיפורים עובדים יהודים בסידור מדפים ובספירות מלאי. בעקבות זאת פיטר ויסמן את מנכ"ל הרשת, עודד בלום, באומרו שהדבר "נוגד את תפיסת עולמו ומורשת משפחתו מזה דורות". תחקיר של עיתון "העיר" מ2009, העלה טענות כי הרשת פוגעת באופן שיטתי בזכויות העובדים בה, על ידי הטלת קנסות לא מוצדקים על איחורים והיעדרויות.

החל משנת 2012 החלה הרשת לעבור שינוי מיתוגי. לאחר הדחתו של דודי ויסמן מניהול קבוצת אלון באפריל 2015, פנו עובדי חברת "מגה" בבקשה למנכ"ל החדש, אביגדור קפלן, בבקשה לסגירת סניפי הרשת בשבתות, עקב חששם מקריסת החברה ואיבוד מקום עבודתם.

חרם אנג'ל

השר לביטחון הפנים לשעבר עמר בר-לב, כיום יו"ר דירקטוריון רשת מאפיות אנג'ל, השתתף בהפגנה מתחת לביתו של מרן רה"י הגרי"ג אדלשטיין בבבני ברק. בחשבון הטוויטר שלו כתב בר לב: "עכשיו בבני ברק עם אחים לנשק. ומה הקשר בין ההפיכה המשטרית לשוויון בנטל? מעבר ובנוסף לחשיבות שרות הבטחון לכל, חוק ה"אין שוויון בנטל" שבכוונת הקואליציה לחוקק הוא השוחד של נתניהו ולוין למפלגות החרדיות בכדי שיצביעו בעד ההפיכה המשטרית".

צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של עמר בר-לב

בתגובה, יצאו רבים בציבור החרדי בקריאה להחרים את מוצרי חברת אנג'ל עד לפיטוריו, מתוך הבנה כי הציבור החרדי אינו יכול לשתוק אל מול ההסתה המשתוללת נגדנו, ולא צריכים לפרנס את מי שמפגין נגדנו, כאשר ככל שנקפו השעות והחברה לא הגיבה, החרם הלך וצבר תאוצה ואפילו חברי הכנסת החרדים קראו להחרים את המאפייה. ישיבות רבות ברחבי הארץ הפסיקו את ההתקשרות עם החברה שככל הנראה צפויה להפסיד מיליונים בעקבות החרם.