מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) עילת הסבירות, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. בהצעה תמכו 64 חברי כנסת לעומת 56 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה.
מוצע לקבוע בחוק-יסוד: השפיטה כי רשות שיפוטית לא תוכל לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה במליאתה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של כל נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, או להוציא צו כלפי דרג נבחר בעניין סבירות החלטתו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק־יסוד: השפיטה. בתי משפט ובתי דין אחרים גם הם מוסמכים לדון בביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות המדינה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק".
"מכוח סמכות זו, עורך בית המשפט ביקורת מינהלית על פעולות הרשות המבצעת. התפתחות עילות של הביקורת המינהלית נעשתה בעיקרה בפסיקה, ובכלל זה התפתחה עילת הסבירות. כיום עילה זו מאפשרת לבית המשפט לפסול החלטה מינהלית הלוקה בחוסר סבירות במובן זה שהיא אינה נותנת "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המינהלית להתחשב בהם בהחלטתה" וזאת כשמדובר ב"חוסר סבירות מהותי או קיצוני"".
"על השימוש בעילת הסבירות במובנה זה, ובפרט על החלת עילת הסבירות בנוגע להחלטות של הדרג הנבחר, נטען בין היתר כי קביעת האיזון הערכי בין השיקולים השונים הנוגעים להחלטה מינהלית צריכה להיות נתונה לנבחרי הציבור ולא לבית המשפט".
"יצוין כי אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".
שר המשפטים יריב לוין סיכם את הדיון בהצעת החוק לביטול עילת הסבירות ואמר: "מצב שבו בסך הכל שלושה שופטים שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו. זה מצב שחותר תחת הבסיס של המשטר הדמוקרטי ותחת העיקרון המקודש שהציבור הוא שבוחר את נבחריו כדי שהם יפעלו למימוש השקפת העולם של הבוחרים. על כן, אין זה פלא שלמצב הקיצוני הקיים אצלנו אין אח ורע ולו במדינה דמוקרטית אחת בעולם כולו".
"יתרה מכך, המצב הקיים מייצר מציאות חסרת הגיון וחסרת הצדקה לפיה האחריות מוטלת כולה על הממשלה, ואילו את הסמכות לוקחים לעצמם קומץ שופטים אשר אינם מחוייבים בכל דין וחשבון כלפי הציבור. המציאות הזו סותרת באופן העמוק ביותר את היסוד הראשוני של כל דמוקרטיה – שלטון העם. לא שלטון יחיד. לא שלטון של קומץ נישא מעל העם. לא שלטון השופט".
"אתם, האופוזיציה, רוצים שהשופטים יחליטו מה סביר במקום העם, בדיוק מאותה סיבה שאתם רוצים להנציח את השיטה הנוכחית לבחירת שופטים. אתם רוצים שהשופטים יהיו מכם, עם השקפת עולם כמו שלכם, ואז לא משנה מה יקרה בבחירות, תמיד השופטים שלכם יחליטו מה סביר במקום העם ובמקום תוצאות הבחירות".
"כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית התחייבתי להיות קשוב להערות ולעשות תיקונים מתוך חתירה להסכמה כמה שיותר רחבה. הצעתי מן היום הראשון שנשב בינינו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית ונגיע להסכמות. אלא שהאופוזיציה הציגה דרישה חסרת תקדים שלא הייתה כמוה בתולדות הכנסת לעצור את החקיקה כתנאי להידברות. נעננו גם לדרישה האבסורדית הזו. אבל לצערי, למרות הרצון הטוב שגילינו, האופוזיציה בחרה לבזבז במכוון את הזמן בבית הנשיא, לא הסכימה לשום הצעה בשום סעיף ממרכיבי הרפורמה, ואחר כך פרשה מהשיחות ופוצצה אותן ללא כל סיבה".
"למרות זאת, גם היום עוד לא מאוחר לדבר. הדלת שלי הייתה ונותרה ותמיד תהיה פתוחה לכל אחת ואחד מחברי האופוזיציה, מכל הסיעות. כל מי שבאמת רוצה להגיע להסדר מוזמן. והאמינו לי, שאם רוצים – אפשר. בטח בנושא הזה. כי אתם בעצמכם תמכתם בו כל השנים. אני מזמין את ראש האופוזיציה לפיד לחדרי מיד בתום ההצבעה, לא צריך מתווכים".
"המחוייבות שצריכה להיות גם לכם לאחדות העם ולדמוקרטיה הישראלית צריכה לעמוד מעל כל שיקול פוליטי צר. הצעת החוק הזו היא הצעה שרובכם המוחלט הביע בעבר תמיכה בעקרונותיה, ולכן אם יש רצון אמיתי לדבר אפשר לסכם את הפרטים בלא קושי. זו עת לאחריות. זו עת לקדם חקיקה מאוזנת וטובה. וכן, זו עת לתקן סוף סוף את מערכת המשפט".
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן הציג במליאת הכנס את הצעת החוק לביטול עילת הסבירות ואמר: "הצעת החוק הזו היא מאוזנת, אחראית ושונה משמעותית ממה שאולי היה צריך לחוקק. עילת הסבירות היא עילה שבמשך הרבה מאוד שנים ישראל הסתדרה בלעדיה. באותן שנים מאז קום המדינה ועד פס"ד דפי זהב – בדקתי ונברתי וגיליתי שבין השנים 1948 ועד 1980 השמש זרחה כל בוקר ושקעה בכל ערב. ישראל באותן שנים 'אפלות' שבהן עילת הסבירות לא הייתה בחיינו התפתחה כלכלית והעשירה את אוכלוסייתה, הפכה לאור לגויים. זאת, ללא עילת הסבירות".
"ביהמ"ש החליט למי נותנים פרסי ישראל, ביהמ"ש העליון החליט שמי שקורא לסרבנות זה לגיטימי שימונה לתפקיד הכי בכיר, ואילו שר שאומר שהוא לא רוצה למנות לתפקיד בכיר אדם שתמך בסרבנות – זה לא סביר. אני קורא להצביע בעד ההצעה הזו שתעשה סדר. לא סביר שתצביעו נגד".
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "לפחות תגידו את האמת. החוק הזה אומר שאפשר יהיה למנות לשר עבריין מורשע, זה חוק שאומר שאפשר יהיה להוציא צווי מעצר לכל מי שמפגין נגד הממשלה. זה חוק שאומר שאפשר יהיה לפטר את היועמ"שית כדי שתסדרו עסקת טיעון לבוס שלכם. על מי אתם עובדים? מה זה קשור לפרנסה של אזרחי ישראל, לביטחונם? ליחסים שלנו עם העולם".
"יש בינינו הסכם – שלא נדרוס אחד את השני. את החוזה הזה היום אתם שוברים ומפרים. נשבעתם על הפודיום לעזור לעני ולחלש ולשמור על ביטחון ישראל והחלטתם היום לשבור את השבועה הזו. אתם לא מתייחסים ברצינות לשום דבר חוץ מלטרלול הזה של לוין ורוטמן. זה לא יקרה. אם זה לא ייפול בקריאה ראשונה זה ייפול בשנייה או שלישית ואם לא אז זה ייפול בבית המשפט העליון ואם לא אז הממשלה הארורה הזו תיפול ע"י הבוחרים".
ח"כ בני גנץ: "מי יבטיח לנו שבעתיד לא ישנו את חוקי הבחירות לכנסת? מי מבטיח לנו שהיועמ"שית לא תודח? שלא ייבחר רמטכ"ל לא כשיר שמקורב לראש הממשלה או שר הביטחון? אל תגידו – "אצלנו זה לא יקרה". אל תגידו זה "רק סבירות". אחריה בתור תהיה התגברות, יהיה מינוי שופטים פוליטי ויועמ"שים פוליטים. כדור השלג הזה שמתחיל להתגלגל כאן היום יגדל, יצבור תאוצה וירמוס את המדינה כולה, אם לא נעצור אותו עכשיו".
"אני קורא לראש הממשלה, אל תפקיר את מדינת ישראל, אל תפקיר את אזרחי ישראל, אל תפקיר את הביטחון והכלכלה. עצור הכל, שלח את הצוות שלך לבית הנשיא עכשיו, לדבר שם על הכל ובראייה כוללת וארוכת טווח. זה יהיה מורכב זה נכון. האחריות עליך – מהתוצאות של התהליך החד צדדי הנוכחי ניפגע כולנו".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, בטרם ההצבעה על ביטול עילת הסבירות במליאה, כי "עדכון עילת הסבירות לפי המתווה שקבע שופט העליון סולברג הוא לא קץ הדמוקרטיה אלא חיזוק הדמוקרטיה, ולכן רבים מראשי האופוזיציה ושופטים בכירים תמכו בתיקון עילת הסבירות. נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס אמר שעילת הסבירות מגדילה את אי-הוודאות המשפטית, השופטת פרוקצ'יה אמרה שהיא עלולה להביא לפלישת בית המשפט לשטחים שבהם אין הוא אמור לפעול".
"סבירות סולברג מתקנת את זה. גם לאחר התיקון עצמאות בית המשפט וזכויות האזרח בישראל לא ייפגעו בשום צורה. בית המשפט ימשיך לפקח על חוקיות הפעילות ומינוי הממשלה, הממשלה והשרים לא יוכלו לשקול שיקולים זרים לפעול בניגוד עניינים או למנות מינויים לא כשרים, אלא להפך. תחת פיקוח בית המשפט שיימשך הממשלה תהיה חייבת לפעול בתום לב, במידתיות, בהגינות ובשוויון. לכן סבירות סולברג היא לא קץ הדמוקרטיה, אלא היא חיזוק הדמוקרטיה, והיא בוודאי לא סיבה לקרוא לסרבנות או לשבש את חייהם של מיליוני אזרחים".
ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לאישור החוק: "כמו גנבים בלילה העבירה כעת הממשלה את ביטול עילת הסבירות והוכיחה ששום דבר לא מעניין אותה חוץ מחוקי שחיתות אנטי דמוקרטיים. המאבק לא נגמר. אנחנו לא נוותר לעולם על הערכים של מדינת ישראל. מיליוני ישראלים יצאו מחר לרחובות עם דגל ישראל כדי להגיד: לא נוותר".
