בעקבות האסון הקשה העין גדי, בו נהרג ילד בן 8 ושמונה נוספים נפגעו, תא"ל אריאל היימן, גיאולוג וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי inss, הסביר היום (חמישי) כי מדובר באסון שניתן היה לחזות מראש – ועל כן גם למנוע אותו: "שולי ים המלח הוא אזור מועד להתמוטטויות סלע כפי שאירע בעבר במקרים רבים כמו למשל אסון נאות הכיכר ב-1970 בו נהרגו 19 חיילים ואזרח, ו-10 נפצעו".
עוד הוסיף המומחה והסביר: "אנו עוד טרם יודעים מה בדיוק קרה היום אך אחת הסיבות למפולות באזור, כמו גם לבולענים, היא נסיגת ים המלח המהירה, בקצב של כמטר ויותר בשנה. נסיגה זו מביאה בין השאר להתחתרות מהירה של הנחלים היורדים לים המלח ויצירת מתלולים המועדים להתמוטטות".
מיחי נועם, סמנכ"ל בית ספר שדה בכפר עציון אמר כי "הנחלים שכולנו מטיילים בהם במדבר יהודה זורמים ממערב למזרח. בחלק המערבי הם רדודים ובקטע האחרון לפני ההגעה לים המלח – הופכים להיות מצוקיים מאוד. מעל הקניונים יש שכבה גיאולוגית אחרת שמאופיינת בהרבה מאוד אבנים שמונחות בצורת דרדרת מעל המצוקים. האבנים האלה באופן טבעי לאט לאט מתקדמות לקו המצוק".
נועם הסביר מה יכול לגרום לתופעה. "זה קורה בעקבות שינויים של קור וחום שקיצוניים במדבר, בעקבות גשמים ושיטפונות, וגם בעקבות רוח חזקה", המשיך. "מה שעוד יכול לתת לזה תנופה רצינית אלו רעידות אדמה. מכלול התופעות האלה יוצר מצב של נפילת סלעים – בין אם באופן נקודתי ובין אם הן ממש נופלות. זו תופעה שמתרחשת במדבר יהודה אלפי שנים באופן טבעי. ככה נוצרו הנחלים הגדולים".
מנכ"ל ביה"ס שדה בכפר עציון הסביר כי "אנחנו מכירים את התופעה הזו וגם יודעים להישמר מפניה. חלק משבילי הטיולים מתרחקים מקו המצוק באזורים שמועדים לפורענות. כשמזהים אבן נופלת, תמיד צריך להיות עירניים שעלולה להתחיל מפולת חריפה יותר וצריך להתרחק מקו המצוק".
לדברי נעם, משימת הזיהוי של מפולת כזו קשה עד בלתי אפשרית, והן קורות לרוב מבלי שאיש יודע ומבלי שיש נפגעים. "לצערי, אחת לכמה שנים יש אסון כזה. האסון היום חריג בעוצמה, בהיקף ובנזק שלו".
