בית הכנסת העתיק והשמורה ניזוקו קשות בשיטפון | תיעוד

שיטפון בעין גדי.

שיטפון חסר תקדים פקד את שמורת הטבע עין גדי ביום ראשון האחרון (4.5.25), והותיר אחריו הרס רב בשטח השמורה הייחודית. האירוע החריג, שבמהלכו ירדו כ-35 מ"מ גשם בזמן קצר ביותר, גרם לנזקים חסרי תקדים שלא נראו באזור זה שנים רבות.

נזקי השיטפון בשמורת הטבע עין גדי.

בדיקות ראשוניות שנערכו לאחר השיטפון חשפו את היקף הפגיעה המשמעותית: מסלולי טיול רבים נמחקו לחלוטין או נפגעו באופן קשה מהסחף ועוצמת הזרימה. בית הכנסת העתיק הוצף במים ויידרש לעבור פעולות שימור, שחזור ושיקום מקיפות.

שטפון בכניסה לשמורת הטבע עין גדי.

כל המתקנים והתשתיות בשמורה ספגו פגיעה קשה – החל מגשרונים, שבילים, מאחזים ומדרגות, דרך שילוט ותשתיות חשמל, ביוב ומים, ועד למבני השירותים. גם הכבישים המובילים לשמורה והדרכים הפנימיות ניזוקו משמעותית ויהיה צורך לשקמם. השיטפון העז פגע אף בצמחייה הייחודית לשמורה.

יעלים ושבילים שנהרסו מהסחף בנחל ערוגות.

רשות הטבע והגנים מבצעת כעת סקרים מקיפים לאומדן ומיפוי הנזקים בשטחי השמורה, ובקרוב תחל בעבודות שיקום והסדרה. עד להשלמת העבודות הנדרשות, השמורה תישאר סגורה לקהל המבקרים.

שטפון בנחל דוד.

שמורת טבע 'עין גדי' במרכז מדבר יהודה משתרעת לאורך מצוק ההעתקים בצמוד לקיבוץ עין גדי וממערבו. שטח השמורה כ-14,350 דונם. היא כוללת את קניוני הנחלים דוד וערוגות (הזורמים בתחום השמורה כל ימות השנה), ואת המצוקים הנישאים ביניהם.

בשטח זה יש ארבעה מעיינות. הם נובעים כל ימות השנה ומקיימים נווה מדבר ייחודי. נווה עין גדי הוא נווה המדבר הגדול בישראל. סביב פלגי המים והצמחייה השופעת חי בו עדר גדול של יעלים, וזהו מקלטם העיקרי בישראל. עד שנות האלפיים קיימה השמורה גם אוכלוסייה קטנה של נמרים. בשמורה יש גם צמחים נדירים בסכנת הכחדה בישראל, בפרט צמחים ממוצא טרופי-יובשני כגון גופנן המדבר ומרואה עבת-עלים.

יופיו של אזור עין גדי הפך אותו זה מכבר למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ 318 אלף מבקרים, וכ-700 אלף מבקרים בשנת 2019 שנת שיא מבקרים כולל תיירות נכנסת. על מנת להפחית את ההשפעה של עומס המטיילים על השמורה הוסדרה מערכת שבילי טיולים. בשמורה נעשות פעולות לשיקום ולשימור נוף הצומח במדרון עין גדי, בהיותו בית גידול ייחודי בנווה המדבר.

השמורה היא ביתו של עדר יעלים מן הגדולים בארץ. מלבד יעלים בולטים כאן מאוד שפני סלע. יונקים אחרים כגון שועלים, זאבים ועטלפים הם פעילי לילה, ובשמורה תועדו 16 מיני עטלפים. במצוקים מקננים עופות דורסים כגון נשר. ציפור שכיחה מאוד היא טריסטרמית – עוף בינוני ממשפחת הזרזירים, הניכר בצבעו השחור ובכתמים הכתומים בכנפיו. הוא נקרא על שם הנרי בייקר טריסטרם, הזואולוג הבריטי שגילה את המין למדע.

בנוסף, באזור חיות גם הציפורים: עורב קצר-זנב, שחור-זנב וקורא מדברי. בגזרת הזוחלים נמצאים באזור: נחש נדיר וארסי שקשה לפגוש – צִפְעוֹן שָׁחֹר‏. נחשים אחרים שחיים באזור הם אפעה וזעמן דק.

שפע המים בשמורה מאפשר גם את קיומן של אוכלוסיות צפרדע הנחלים, סרטן נחלים, חלזונות דוגמת שחריר הנחלים, ושפיריות. בחרקים החיים בשמורה ראויה לציון הנמלה אורגת אשלים, הבונה מושבות קינון בסלעים לאורך נחל ערוגות.

רבים מצמחי השמורה הם ממוצא סודאני, כלומר יובשני-טרופי. למשל העצים שיזף מצוי, שיטה סוככנית, שיטה סלילנית, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, זקום מצרי, פתילת-המדבר הגדולה (תפוח-סדום) ואחרים הם אופיינים לסאוונה במזרח אפריקה.

ליד המים גדלים העצים אשל ארץ-ישראלי, ערבה מחודדת וצפצפת הפרת, וכן חישות קנים גבוהות של עבקנה שכיח, קנה-סוכר גבוה, קנה מצוי ואחרים. כמובן, לא ניתן להתעלם משפע השרכים מהמין שערות-שולמית מצויות הגדלים בפלגי המים הזורמים. במדרונות היובשניים בולטים זוגן השיח וערטל מדברי.

תמונות מהנזק שנגרם לבית הכנסת העתיק בגן הלאומי עין גדי: