“פתחנו את תא המטען וראינו שם נערה”: הקצין שהציל חטופה מהמסיבה הטראגית

ביום שבת האחרון בחג שמחת תורה, עוד לפני שעלתה השמש, החלו להגיע התראות שלא הותירו ספק על כך שמדינת ישראל נכנסת למערכה, “לא כל כך ידענו מה קורה, אך הגדוד נערך להקפצה כבר בשבע בבוקר”, מתאר סרן עמית גפני, קצין אג”ם בגדוד 450 בביסל”ח, “הבנו שיש חדירות מחבלים, ושבלשון המעטה – המצב לא טוב”.

לוחמי הגדוד התקדמו לכיוון לקיבוץ רעים, בו התרחשה מסיבה שבה נגוו חייהם של רבים, ומיד החלו לסרוק את השטח מלא הטרור.

“המראות היו קשים. היו שם רכבים מחוררים ואנשים פצועים מכל עבר”, הוא משחזר, “בהוראה של מח”ט דרומית הנחנו את הרופא לטפל בפצועים, והמשכנו לכיוון צומת מעון במרדף אחר המחבלים, תוך שהם מנסים לירות עלינו”.

לוחמי הגדוד הבינו שהמחבלים חמקו לצומת רעים, ושיש שם התארגנות של קבוצת מחבלים גדולה. לאחר גיבוש אסטרטגיה חדשה , החליטו הכוחות להתקדם לכיוונם. אך מהר מאוד העניינים הסלימו. כשהגיעו לפאתי אזור התקהלות המחבלים, נזרק רימון על כוח של המחלקה וחפ”ק המג”ד. “הבנתי שאנחנו בהיתקלות”, מספר סרן גפני, “תוך כדי שאנחנו מתפעלים את האירוע, ופועלים להשתלטות המצב – ראיתי שני מחבלים נמלטים”.

לסרן גפני היה ברור שהוא יעשה הכול בשביל לעצור אותם: “המג”ד ואני פתחנו מיד באש, והצלחנו לחסל אחד מהם. את השני ניטרלנו והבאנו למשטרה”, אבל הסיפור רחוק מלהיגמר שם, “שמענו את כיתת הכוננות צועקים שהם זיהו חוליה שבורחת צפונה – וחברנו אליהם”.

תוך כדי הסריקות, הבחין סרן גפני בשני רכבים חשודים על שביל עפר, ויחד עם קצין הקשר של הגדוד – החל בסריקות, “זיהיתי שהמושב הקדמי ברכב שכוב לאחור. האדם שישב בפנים לבש בגדים שחורים וכפייה, לא היה מקום לספק, זה היה מחבל. הוא הבין שאנחנו הולכים לתפוס אותו, והחל למלמל בערבית ‘אללה אכבר'”.

“במקביל, שמעתי מתא המטען קול זעקה המתחנן לעזרה. היה ברור שיש שם אדם חטוף”, הוא נזכר, “יריתי במחבל והרגתי אותו, ובאותו הזמן קצין הקשר הגדודי פתח את תא המטען של הרכב – וראינו שם נערה. היא החלה לבכות בהיסטריה”.

לפי עדותה של הנערה, המחבל ראה אותה במצוקה לאחר היריות במסיבה, הציג עצמו כאזרח ישראלי – והציע לעזור לה. אותה הנערה שחשבה שהגיע האדם שיושיע אותה גילתה במהרה שמדובר בסיטואציה הפוכה לגמרי –  המחבל החל להרביץ ולתקוף אותה, כשלבסוף הוא נעל אותה בתא המטען, והחל בנסיעה לכיוון עזה.

סרן גפני וקצין הקשר הגדודי ליוו אותה למשטרה, והמשיכו למשימה הבאה – בסריקות לכיוון כיסופים. “הסיטואציה יכלה להיגמר אחרת לגמרי”, מדגיש סרן גפני, “בזכות החתירה למגע הצלחנו להשיב אותה”.

“המטרה שנערכתי אליה מרגע גיוסי היא להגן על אזרחים – גם כשהמצב קשה”, הוא מסכם, “אני גאה בכל הלוחמים שלי שמבצעים את המשימה שלשמה התגייסנו. זו החובה והזכות שלנו – ואנחנו נישאר חזקים בשביל מדינת ישראל כולה”.