כך הגיב הח"כ לאחר הצפיה בזוועות הטבח: "וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ. – נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ"

יו"ר ועדת החוקה חה"כ שמחה רוטמן מפרסם הערב את תחושותיו לאחר שצפה בסרט של דובר צה"ל מזוועות יום הטבח שהוקרן היום לחכי"ם בכנסת.

וכך הוא כותב: "היום ראיתי בכנסת את קטעי הוידאו והתמונות שנמנעתי מלראות במשך שלוש שבועות. יחד עם חבריי, חברי הכנסת, ישבנו באודיטוריום וצפינו בסרט של דובר צה"ל, שמצליח להעביר היטב את הרשע, את הזוועה, את הפחד, את ההשפלה, את זעקות השמחה של המתועבים והשפלים מהחמאס ואת זעקות האימה של אחינו ואחיותינו, הנטבחים והנשחטים.

איני יכול לומר שהופתעתי ממה שראיתי, או שלא הגעתי מוכן. בשבועות האחרונים הגעתי פעמים רבות לצרכי סיוע בזיהוי ובאיתור חללים למחנה שורה, ושם נחשפתי לזוועות, לא באולם ממוזג באמצעות השמיעה והראיה, אלא בכל החושים לרבות חוש הדמיון. אבל נמנעתי מצפיה בסרטונים, דווקא כי ידעתי בדיוק מה אראה שם.

את תחושת חוסר האונים וההשפלה שכולנו עברנו, כעם וכיחידים. את האכזריות הבלתי נתפשת שמלווה בשאגות שמחה וצחוק. את הברבריות המפלצתית כשידינו קצרה מלהושיע. וזה נוגע לכולנו. אין בית אשר אין שם מת, או חטוף, או נעדר, או פצוע, או לוחם בשטח או איש זק"א או מד"א. וזה נוגע לכולנו כאומה.

ועד הרגע האחרון התלבטתי אם כדאי שאכנס לצפות. ומה ששכנע אותי היה דווקא סרטון שהופץ אתמול ברשתות החברתיות, של מפקד גדוד בגולני שצועק עם חייליו לפני הכניסה לקרב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ו "אין עוד מלבדו". כך קיבלתי הצצה לסוף הסרט, או לפחות לסוף ההתחלה.

בכל שבוע אנחנו אומרים פעמיים בתפילה:

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם.

נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן לַטֶּבַח יוּבָל. לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה:

וּבְכָל זֹאת שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ. – נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ.

הסרט של הפגיעה וההשפלה הלאומית, של מראות שכבר חשבנו שלא נראה, קשה מנשוא ללא הסוף. ללא ההבנה שלמרות הכל, לא שכחנו אותו והוא לא ישכח אותנו. ללא הידיעה שלמרות האירועים הנוראים במתקפת הטרור, ה' ועם ישראל עומדים כעת בהבטחה: "לעולם לא עוד".

ללא מדינה, ללא צבא, מראות שכאלה גרמו לאבות אבותינו לנסות לברוח למקום אחר, לארץ שבה עוד לא החליטו לטבוח בנו. אבל היום, מראות שכאלה מביאים את חיילי צבא ההגנה לישראל לצאת ולהילחם, להכות באויבים, בשם צור ישראל. אותו צור ישראל המוזכר במגילת העצמאות. אותו צור ישראל, המוזכר בשירת 'האזינו' המסתיימת במילים: "הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ".

הקרנת הסרט בכנסת עוררה את השאלה האם צריך להפיץ אותו ברבים או לא, ובאיזה דרך. אני לא מביע עמדה בשאלה הזו, אבל בנושא אחד חשוב שנהיה חדים וברורים. אנחנו לא צריכים להפיץ את סרט הזוועות כדי לקבל לגיטימציה מהעולם. גם אם החמאס היו רוצחים את אחינו ואחיותינו בדרך הסטרילית ביותר האפשרית, ללא תמונות קשות וללא עדויות מזעזעות, הייתה זו זכותנו וחובתנו לצאת למלחמה ולהשמיד את הקמים עלינו לכלותנו. תמיכת העולם היא חשובה. עזרתה של בעלת בריתנו ארצות הברית והגיבוי המלא בקונגרס מחממים את הלב.

אבל מלחמת הקיום שלנו כעם וכמדינה מוטלת על הדור שלנו, ונעמוד בה, מעל לכל שיקול אחר. עדיף לקבל מעט כתף קרה בגלל שניצחנו, מאשר לקבל הרבה סימפטיה ואהדה כי הפסדנו. נשמיד את החמאס, נפרז את הרצועה ונוודא שהעם היהודי יוכל לחיות בארצו ללא חשש.

אסור לעצור באמצע. אסור למצמץ או לפזול לאחור. "ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". ביחד, בעזרת ה', ננצח".