אלו לוחמי הצללים שנכנסים לעומק שטח האויב – בלי שאף אחד ישים לב

הם הוכשרו בדיוק עבור זמנים כאלה – מקבלים נ.צ, קופצים לכלי הרכב, מוכנים לכל משימה ותוואי שטח. הם חוצים את גדר הגבול, מוצאים ציר שרק הם יצליחו לעבור בו, בחושך הלילה, עם פנסים כבויים. כשהם מגיעים לעומק שטח האויב הם פורקים את התחמושת, הדלק והמזון, מפנים איתם פצועים, ובדקות אחדות – מוכנים להמשיך ליעד הבא.

ביום-יום הם מכשירים את כל הכוחות בצה"ל על נהיגה בכלים משוריינים, אבל בחירום הם הכתובת לכך – מהכנסת כוחות לעומק השטח, דרך מילוי אספקה ללוחמים בכל נקודה, ועד פינוי פצועים.

"באותה השבת, קמנו לרעש האזעקות, כמו כולם", משחזר סגן נ', מפק"צ בבלנ"ם, "תוך דקות בודדות קפצנו לבסיס, הגענו הכי מהר שיכולנו. באזור 10:30 כבר התחלקנו לצוותים והיינו על הדויד בדרך לכפר עזה".

הם לא בזבזו זמן – הבינו את תמונת המצב, ניטרלו מחבלים שנקלעו בדרכם, הגיעו לפצועים ופינו אותם הכי מהר שאפשר אל מחוץ לאזור הסכנה, כשבמקביל הם הכניסו מים ומזון ללוחמים שנמצאים בקרב כבר שעות ארוכות. "כניסה עם רכב משוריין ליישובים משנה את הקרב משמעותית", מסביר סגן נ', "יכולנו לנוע כמעט בלי סכנה בתוך שדה קרב".

"אחרי שעברנו לשלב השני בלחימה, עוד בימים הראשונים התחלנו לבצע משימות תחת אוגדת עזה", הוא מספר, "עברנו קווי אויב בחושך כדי לזהות ולאסוף מידע בחשאיות מוחלטת".

לוחמי הניוד מכירים כל כלי כמו את כף ידם. הם יודעים לטפל בבעיות מורכבות תוך דקות אחדות – וכל זה כדי לא להישאר חשופים זמן רב לפגיעות של האויב.

בין הכשרת הלוחם להכשרת הנהיגה, הם גם לומדים מכונאות. לוחמי הבלנ"ם יסדרו כל בעיה בלי עזרה חיצונית, באור יום ובחושך מוחלט: "אנחנו לא יוצרים בעיות – אנחנו רק הפתרון".

"אנחנו יושבים קרוב מאוד למעברים, כמעט על הגבול, בכוננות תמידית לכל משימה שתבוא", הוא מדגיש, "היכולת שלנו לנוע קדימה, להכניס כוחות למרחקים, ולתגבר כוחות שכבר בפנים – זה חלק בלתי נפרד מהלחימה הקרקעית. כשלוחם יודע שיגיע אליו דלק, מזון או פינוי בעת הצורך – יש לו אוויר לנשימה".